סגנו של מובארק, עומר סולימאן, מת בארה"ב
עומר סולימאן, שהיה ראש המודיעין הכללי של מצרים ומונה לסגן הנשיא, מת במפתיע בגיל 76 במהלך בדיקות רפואיות בארה"ב
לפי הדיווח, סולימאן סבל בחודשים האחרונים ממחלה בריאות, ולאחר מכן התפתחו גם בעיות בלב. בשלושת השבועות האחרונים החריף מצבו הבריאותי, ובשל כך הוא טס לבדיקות רפואיות בבית חולים באוהיו.
עוזרו של סולימאן סיפר לסוכנות רויטרס כי סגן הנשיא לשעבר מת במפתיע במהלך בדיקות רפואיות. "הוא היה בסדר. זה קרה פתאום בעת שעבר בדיקות בקליבלנד", אמר חוסיין כמאל, מבלי לתת את הסיבה למותו של הבכיר המצרי.
גורמים צבאיים בקהיר מסרו כי נערכות הכנות להביא את גופתו של סולימאן למצרים בהקדם האפשרי. גורם דיפלומטי בשגרירות בוושינגטון מסר כי שניים מקרובי משפחתו של סולימאן כבר נמצאים בארצות הברית.
סולימאן בן ה-76, שהיה במשך שנים ארוכות ראש המודיעין הכללי תחת שלטונו של מובארק, מונה לסגן הנשיא הראשון של מובארק לאחר פרוץ ההפגנות נגד המשטר בסוף ינואר 2011. המינוי לא הרגיע את התסיסה העממית, וסולימאן הוא שהודיע בטלוויזיה ב-11 בפברואר על התפטרותו של מובארק ובכך גם תמה כהונתו.
לפני כשלושה חודשים ניסה סולימאן להתמודד לבחירות לנשיאות מצרים אחרי שנרשם ברגע האחרון בשל לחץ כבד מצד אנשי הצבא שמנהלים את ענייני המדינה. אולם ועדת הבחירות החליטה לפסול את מועמדותו מסיבות טכניות, ומאז הוא כמעט שלא נראה בציבור.
סולימאן נחשב לאיש הקשר המרכזי של שלטון מובארק עם ישראל, והוא קיים שיחות שוטפות עם בכירים ישראליים בממשלה ובצבא. בשל כך הואשם לא פעם על ידי מתנגדי המשטר כי הוא "תומך ישראל".
כמו כן החזיק סוליאן ב"תיק הפלסטיני", במסגרתו הוא ניסה להשיג פיוס בין הפלגים לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה. הוא גם היה מעורב בשיחות עם בכירי חמאס במגעים לשחרור של גלעד שליט וניסה לתווך בין ישראל לחמאס כדי להביא להפסקות אש במהלך עימותים בעזה.
סולימאן נולד בעיר קנא שבדרום מצרים. הוא הצטרף לצבא בשנת 1954 ובין השאר עבר הכשרה באקדמיה צבאית בברית המועצות. הוא השתתף במלחמה בתימן ב-1962 ובמלחמות ששת הימים ויום הכיפורים נגד ישראל. הוא גם החזיק בתואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת קהיר.
בשנת 1986, מונה סולימאן לסגן ראש המודיעין הצבאי, וחמש שנים לאחר מכן קיבל את הפיקוד. בשנת 1993 מינה מובארק את סולימאן לראש שירותי המודיעין הכללי, תפקיד שהכפיף אותו ישירות לנשיא והפך אותו לאחראי על הפעילות המודיעינית בתוך מצרים ומחוצה לה.
סולימאן נחשב למי שהציל את חייו של מובארק
בנוסף לאחריותו על הקשרים עם ישראל והפלסטינים, הוא גם היה מעורב במלחמה בטרור האיסלאמי ובין השאר נטען כי סייע לאמריקאים בהעברה השנויה במחלוקת של חשודים בטרור לצורך חקירות נוקשות. הכוח העצום שהחזיק סולימאן בידיו גרם למגזין פוריין פוליסי לקבוע בשנת 2009 כי הוא ראש המודיעין החזק ביותר בעולם, יותר מראש המוסד באותה תקופה, מאיר דגן.
ב-29 בינואר 2011, ארבעה ימים לאחר פרוץ ההפגנות ההמוניות בכיכר תחריר שבקהיר ובערים נוספות בדרישה להתפטרות מובארק, מינה הנשיא המצרי את סולימאן לסגן הראשון שלו אי פעם. סולימאן ניסה לקיים משא ומתן עם מנהיגי המחאה, אולם המפגינים לא הסכימו להתקפל ובסופו של דבר היה זה סולימאן שמסר את ההודעה הקצרה ב-11 בפברואר כי מובארק התפטר אחרי 30 שנות שלטון.
ב-5 בפברואר אשתקד דיווחה רשת פוקס כי אלמונים ניסו להתנקש בחייו של סולימאן. בממשל המצרי הכחישו תחילה בתוקף את הדיווח, אולם בהמשך סיפר שר החוץ, אחמד אבו א-רייט, כי הוא היה עד ראייה לירי על מכוניתו של סולימאן בעת שנסע באזור ליד הארמון הנשיאותי ברובע הליופוליס שבקהיר. לדברי אבו א-רייט, אחד משומרי ראשו של סולימאן נהרג.
בתחילת אפריל האחרון, אחרי התלבטויות רבות, הגיש עומר סולימאן את מועמדותו לנשיאות מצרים, דקות אחדות לפני תום הרישום. הוא הסביר כי החליט להתמודד בשל מה שהגדיר לחץ ציבורי ותחושת אחריות, כאשר ההערכות היו כי הגנרלים במועצה הצבאית העליונה הם ששכנעו אותו לשנות את דעתו.
אולם ב-14 באפריל החליטה ועדת הערעורים לפסול סופית את מועמדותו של סולימאן אחרי שנקבע כי הוא לא עמד ברף הנדרש של איסוף 30 אלף חתימות של אזרחים מכל מחוזות המדינה. שלושה ימים לאחר מכן גם נפסל הערעור שהגיש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם