"האחריות למות סילמן מוטלת על המנהיגים"
אנשי "החזית החיפאית" הדגישו כי האשם במעשה ההצתה העצמית מצוי במדיניות הישראלית. "ביטוי למצוקתם של רבים"
- "הוא המחאה": סיפורו של משה סילמן
- דעה: להציל את משה סילמן הבא
- סילמן לפני ההצתה: "צריכה להיות כאן מהפכה אלימה"

"הכרנו את משה במהלך השנה האחרונה, שבה למדנו על קשייו המרובים והתעמרות המערכת בו", סיפרו החברים למחאה. "במהלך תקופה זו, פנה משה לאין-ספור גורמים, בניסיונות חוזרים ונשנים לקבל סיוע בדיור, סיוע שיאפשר לו לחזור ולתפקד כאזרח בחברה, אך ללא הואיל".
"משה היה עני גאה. הוא סירב לקבל את המשוואה המקובלת על פיה עוני הוא השפלה", הסבירו. "בעברו היה יזם ובעל עסק עצמאי שפשט רגל, כמו בעלי עסקים רבים אחרים בישראל".
עוד הוסיפו כי בשל רצף אירועים מוחיים, הוכר כנכה 100%, אך זכה להכרה רק ב-50% אובדן כושר עבודה. למרות זאת לא קיבל את זכאותו לסיוע מהמדינה, ונאלץ להסתמך על טוב לבם של אחרים, הן לצורך קבלת דירה שבה התגורר בחינם, הן בתרומת מזון.
"משה פנה מספר פעמים לעמידר ולמשרד השיכון, אך נענה בשלילה ובזלזול, זאת רק משום שבעבר הייתה דירה בבעלותו. מאידך, המחלקה לדרי-רחוב באגף הרווחה של עיריית חיפה נמנעה מלטפל בו כל עוד אינו מתגורר ברחוב בפועל. כך נותר בידיעה שהוא עומד להישאר ללא פתרון דיור ובתחושת חוסר אונים מול אטימות המערכת",
"בל נטעה", הדגישו. "האשם במעשהו הנואש של משה אינו נופל על כתפיו הצרות של פקיד, בכיר כזוטר זה או אחר. האשם מצוי במדיניות גלויה ושיטתית הנהוגה בישראל ב-30 השנים האחרונות, בשיטה ובמנהיגים הנוהגים בה".
"הם אלו שיצרו מציאות חברתית כלכלית בה אזרחים נותרים ללא רשת ביטחון סוציאלית מינימלית. משה, שהיה אזרח תורם ויצרני שנים רבות – בעל עסק, ששילם ביטוח לאומי ומסים, ושירת במילואים עד לגיל 46 – נותר ללא כל סיוע כאשר נזקק לו, מה שהביא אותו לפתרון הנואש שבו בחר", הוסיפו.
גם תושבי ג'סי כהן ביכו את מותו של סילמן: "סילמן הפך לסמל בטרם לכתו, ועתה ישמש אותנו בהמשך המאבק לדיור סוציאלי ודיור הוגן לזוגות הצעירים במדינת ישראל", הדגישו. "לא ניתן למותו של סילמן להיות לשווא. נחריף את המאבק עד להשגת הפתרון למען כולנו כפי שרצה משה".
הרב עידית לב מעמותת "רבנים לזכויות אדם – שומרי משפט" שהכירה את סילמן בחודשים האחרונים וסייעה לו בין היתר במאבקו מול הביטוח הלאומי, משרד השיכון ועמידר, ובעיקר ניסתה לעזור לו לצאת מהמצב הקשה אליו נקלע, קיבלה את הידיעה כשהיא בביתה צפון, וכעת עושה את דרכה לבית החולים, שם תפגוש את בני המשפחה והחברים.
"אני מקווה שמדינת ישראל תבין את המסר שמשה ניסה להעביר – דיור לכולם, ועכשיו, שלא יהיו יותר אנשים שמתדרדרים לרחוב", אמרה". מדובר ביותר מ-20 אלף משפחות לפי הדיווח האחרון של משרד השיכון, אותם 'דרי ספות' שאין להם יותר אפשרות לשלם על דיור וכרגע הם חיים בעזרת אחרים, כמו משפחה וחברים".
לב הוסיפה כי "מהמקום הזה אני מפנה את הקריאה לראש הממשלה שיעצור ויפעל למצוא את הפתרונות שישנם כדי לשנות את המצב הזה, כדי שלא יהיה שום אדם שיגיע לרחוב, שיהיה רעב או שלא יוכל לרכוש לעצמו את התרופות שהוא זקוק להן, אין שום סיבה בעולם שזה יהיה המצב במדינת ישראל".
אורן פסטרנק, ממובילי המחאה החברתית, אמר: "זהו זמן לחשבון נפש בחברה שלנו ולקיחת אחריות, שלנו כפעילי המחאה אבל בראש ובראשונה של ממשלת ישראל האטומה. מה שהביא את משה סילמן ז"ל לבצע את המעשה הנורא זו מדיניות אנטי-חברתית והתעלמות של קובעי המדיניות מאנשי הדיור הציבורי".
"זו איננה טרגדיה אישית, אלא לאומית, הדגיש. "כל הנוגעים בדבר צריכים לעצור, לחשוב ולהבין ביום כזה שהכיוון שבו הולכת המדינה הוא רע. צוואתו של משה היא ברורה: צדק חברתי. נרכין ראש היום, נתמוך במשפחה ונמשיך במאבק לחברה שפויה יותר".
ח"כ עו"ס אבי דואן (קדימה), יו"ר השדולה למען העובדים הסוציאליים בכנסת, אמר בעקבות פטירתו של סילמן: "היום אנו עדים למצב שהממשל הביא אזרח לשים קץ לחייו, אזרח ששירת את מדינתו ותרם לה, מדינה אשר לאורך כל חייו אם בשירותו הצבאי ואם באמצעות תשלום מסים הפנתה לו עורף ודחקה אותו לפגוע בגופו ובנפשו, וביום בו נזקק לשירותיה מצא עצמו אל מול אוזניים ערלות".
ח"כ דואן, שהשתתף בהפגנת המחאה שבה סילמן הצית את עצמו, הוסיף כי הוא משתתף בצער משפחת סילמן, ואמר כי על הממשלה להתחיל לתפקד, להתחיל לדאוג לאזרחיה, משלמי המסים, משרתי צה"ל ומתנדבי השירות. "הגיע הזמן להפסיק לתת לגיטימציה לאנשים לשים קץ לחייהם, ולתת פתרונות", קרא.
