מאורורה ועד קולומביין: מבט אל פני הרשע
מסע הרצח בקולנוע בקולורדו מצטרף לרשימה של מעשי הרג המוניים. nrg מעריב חוזר לתקריות המפורסמות של השנים האחרונות
- הטבח בקולורדו: הרג מחושב שתוכנן חודשים
- היורה לשוטרים: אני הג'וקר
- נוטרלו המטענים בדירתו של החשוד במסע הירי
בשנים האחרונות התרחשו כמה מעשי טבח שזעזעו את העולם והעלו שוב את השאלות לגבי הקלות שבה אנשים יכולים לשים את ידם על אמצעי לחימה או לגבי רמת הפיקוח על מי שיכולים לשאת את כלי הנשק. אלה הם פניהם של כמה מהרוצחים הבולטים וסיפורי הפשעים שלהם.

ב-22 ביולי 2011 פוצץ פעיל הימין הקיצוני הנורבגי, אנדרס בהרינג ברייביק, מכונית תופת ליד מטה הממשלה בבירה אוסלו. כתוצאה מכך נהרגו שמונה בני אדם, נפצעו עשרות נוספים ונגרם נזק רב למבנים.
משם נסע ברייביק לאי אוטויה, שם נערך מחנה קיץ לתנועת הנוער של מפלגת הלייבור השלטת. הוא החל לצעוד ברחבי האי כשהוא פותח באש לכל עבר, ורק יותר משעה לאחר מכן הצליחו השוטרים לעצור אותו. מניין ההרוגים על האי עמד על 69 בני אדם, רבים מהם בני נוער שנחשבו לדור העתיד של המפלגה.
ברייביק הודה במשפטו שהסתיים בחודש שעבר כי ביצע את ההתקפות, אולם כפר באישומים הפליליים נגדו וטען כי הוא היה מוכרח לבצע את ההתקפות מאחר שהן נועדו לעורר מלחמת אזרחים נגד האיסלאם הקיצוני באירופה.
כדי לקדם את מטרותיו, פרסם ברייביק "מניפסטו" של 1,500 עמודים, שבו הוא הזהיר כי אירופה נמצאת תחת איום של המהגרים המוסלמים ולכן יש צורך להיאבק ברב תרבותיות. במהלך משפטו, טען כי הוא מהווה חלק מארגון כלל אירופי ששם לו למטרה את המלחמה באיסלאם.

ב-8 בינואר 2011 קיימה חברת הקונגרס, גבריאל גיפורדס, מפגש עם אזרחים בחניון בעיר טוסון שבאריזונה. לפתע הגיע למקום ג'ארד לי לאפנר בן ה-22 ופתח באש לכל עבר. שישה בני אדם נהרגו, בהם שופט פדרלי, עוזרה הבכיר של גיפורדס וילדה בת תשע.
גיפורדס, שספגה קליע בראשה מטווח קרוב והיה חשש כבד לחייה, הצליחה לשרוד ובתוך ימים כבר החלה לנשום בעצמה ולתקשר עם סביבתה. לאחר מכן היא פתחה בתהליך שיקום ממושך, שעדיין לא הסתיים, במהלכו למדה לדבר ולכתוב מחדש. לפני חודשים אחדים הודיעה כי לא תתמודד מחדש לקונגרס כדי להתמקד בשיקום.
לאפנר נעצר והוגש נגדו כתב אישום על רצח ועל ניסיון לרצח של חברת קונגרס, אולם בשל מצבו הנפשי הוא עדיין מאושפז בבית החולים של הכלא ומשפטו עדיין לא החל.
על פי עמוד הפייסבוק שלו, לאפנר את הפוליטיקאית הרפובליקנית, שרה פיילין, והיה חבר בתנועת מסיבת התה של המפלגה. הוא גם סיפר כי הספרים האהובים עליו הם מיין קאמפף של היטלר והמניפסט הקומוניסטי.
בהודעה שפרסם לפני שיצא למסע ההרג, הוא כתב: "להתראות חברים. בבקשה אל תכעסו עליי. אחוז המשכילים הוא מתחת לחמישה אחוזים. לא דיברתי עם אדם אחד שהוא משכיל. המלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. להתראות. אני עצוב ממצב המטבע והאבטלה הנוכחיים. הייתי בריון בבית הספר. תודה לכם".

ב-23 בספטמבר 2008, נכנס מאטי יוהני סהארי, כשהוא לבוש בבגדים שחורים עם מסיכת סקי על פניו, לבית הספר המקצועי בקהוהיוקי שבצפון-מערב פינלנד, שם למד. הוא החל לירות בתוך כיתה שבה היו תלמידים במהלך מבחן. סהארי גם הצית פצצות תבערה ובקבוקי מולוטוב כדי לשרוף את הגופות.
שמונה נשים ושני גברים נרצחו במקום ורבים נפצעו במסע ההרג שנמשך שעה וחצי. בסופו של דבר ירה הרוצח בן ה-22 בראשו, אולם נפגע אנושות ומת רק לאחר שעות אחדות בבית החולים.
חוקרי המשטרה גילו כי סהארי השאיר אחריו שני פתקים בכתב יד שבהם הסביר כי החליט לבצע את מסע הרצח כי "אני שונא את המין האנושי". הוא כתב כי "הפתרון הוא וולטר 22", סוג האקדח שבו השתמש.
הפתקים התגלו בחדרו של סהארי במעונות של בית הספר המקצועי בקהוהיוקי, שם הוא היה תלמיד שנה שנייה ללימודיים קולינריים. "סהארי הותיר אחריו פתקים שבהם כתב כי יש לו שנאה למין האנושי, לכל הגזע האנושי והוא חשב במשך שנים על מה שהוא מתכוון לעשות", אמר גורם משטרתי. "הפתקים הראו כי הוא היה בעייתי מאוד ושנא הכל".
ימים אחדים לפני הרצח, העלה סהארי לאתר יו-טיוב ארבעה סרטונים, שבהם הוא נראה יורה באקדח ומאיים במלחמה. "פתאום הייתה מלחמה שלא זכרנו אותה. ופתאום הייתה מלחמה וילדינו מתים. שרופים בהריסות שנותרו אחרי המלחמה", נכתב בשיר שהופיע בסרטון ואשר הסתיים במילים: "כל החיים הם מלחמה וכל החיים הם כאב. ואתה נלחם לבד במלחמתך האישית. מלחמה. זו מלחמה!".
המשטרה זיהתה את הסרטונים וחקרה את סהארי, אולם הוא שוחרר לאחר זמן קצר מאחר שלא הייתה סיבה להחזיקו במעצר.

ב-14 באפריל 2007, פרץ צ'ו סונג-חוי, סטודנט בן 23 ממוצא דרום קוריאני, לבניין המעונות של אוניברסיטת וירג'יניה-טק וירה למוות בשני בני אדם. למרות ההתרעה שהתקבלה בעקבות הירי, לא הצליחו אנשי האבטחה למצוא את היורה.
שעתיים לאחר מכן, פרץ צ'ו לבניין "נוריס הול" ללימודי הנדסה ומכניקה, והחל לירות לכל עבר ובתוך הכיתות כשהוא מקפיד לוודא הריגה. 30 בני אדם נוספים נרצחו במסע ההרג החמור בתולדות ארצות הברית, בהם גם פרופסור ישראלי לשעבר. צ'ו עצמו ירה בעצמו.
החקירה העלתה כי צ'ו, סטודנט ללימודי אנגלית שגם היה חבר בנבחרת המדעים של התיכון שלו, היה אדם בעל בעיות חברתיות קשות, אשר נהג להתבודד ונזקק לטיפול נפשי. כמו כן, התברר כי הוא פיתח שנאה כלפי "ילדי שמנת" באזור מגוריו.
במהלך מסע ההרג, אף שלח צ'ו חבילה לרשת החדשות NBC, שבה היו תמונות שלו אוחז בכלי נשק, מכתב וקטעי וידאו."היו לכם מאות מיליארדים של הזדמנויות ודרכים למנוע את מה שקרה היום", האשים צ'ו. "אולם אתם החלטתם לשפוך את דמי. אתם דחקתם אותי לפינה והשארתם לי רק אפשרות אחת. ההחלטה היתה שלכם. עכשיו יש לכם על הידיים דם, שלעולם לא ירד".

ביום שלישי, 20 באפריל 1999, מעט אחרי השעה 11 בבוקר, הגיעו אריק האריס בן ה-18 ודילן קלבולד בן ה-17 לבית ספר התיכון קולומביין שבקולורדו. שני הצעירים, שהיו חמושים בנשק רב, הניחו פצצות בקפיטריה כדי לגרום לתלמידים לצאת החוצה.
אחרי שהפעלת הפצצות נכשלה, לקחו השניים אקדחים ורובים, נכנסו לתוך בית הספר והחלו במסע ירי במסדרונות. אחרי כעשר דקות הם נכנסו לספרייה, שם התבצרו יותר מ-50 תלמידים והמשיכו לירות ולהרוג.
רבע שעה מאוחר יותר יצאו השניים מהספרייה והמשיכו להסתובב ברחבי התיכון, כאשר מדי פעם הם מביטים לתוך הכיתות, שם הסתתרו תלמידים מבוהלים, אך לא נכנסו פנימה. בסופו של דבר הם שבו לספרייה ולאחר שניסו לירות מהחלונות לעבר השוטרים, הם התאבדו. האירוע הסתיים בתוך פחות משעה עם 12 תלמידים ומורה הרוגים ויותר מעשרים פצועים.
האירוע הקשה זעזע את ארה"ב, במיוחד כאשר בדיעבד התגלו סימנים שהעידו על העתיד לקרות. להאריס היה אתר אינטרנט שבו הסביר כיצד לבנות פצצות, ויותר משנה לפני הטבח הם נעצרו על גניבת מחשבים. בעקבות זאת, הם החלו לתכנן את מסע הירי וסמים שנטלו השניים רק הגבירו את נטיות האלימות שלהם. שני הצעירים גם צילמו את עצמם מתאמנים בירי ביערות לא הרחק מביתם.
טבח קולומביין הגביר את הקריאות לשנות את התיקון השני לחוקה, אשר מתיר לתושבים להחזיק בנשק להגנה עצמית, ולהגדיל את הפיקוח על הנשק. במיוחד זכור הסרט הדוקומנטרי "מבאולינג לקולומביין" של מייקל מור, שבשיאו הוא ניצב מול השחקן צ'רלסטון הסטון, שנחשב לאחד הבולטים בתומכי נשיאת הנשק.
סוגיית התיקון השני ממשיכה להיות אחת הטעונות בחברה האמריקאית, ועולה מחדש בכל פעם שבו מתרחש מסע הרג רב נפגעים. גם אחרי תקרית הירי הקשה בקולורדו בסוף השבוע, שוב עלו קולות להגביר את הפיקוח על הנשק, אולם שני המועמדים לנשיאות – ברק אובמה ומיט רומני – לא צפויים לגעת בסוגיה מחשש שתפגע בסיכוייהם לנצח.

