מה יעלה בגורל הנשק הכימי של סוריה?
שכנותיה של סוריה עוקבות בחשש אחרי מצבו של מאגר הנשק הכימי הגדול במזה"ת. ארה"ב וישראל בוחנות דרכי פעולה שונות. תמונת מצב
- דיווח: ארה"ב נגד תקיפה ישראלית בסוריה
- חיזבאללה: סוריה לא תעביר לנו נשק כימי
- המורדים בסוריה הקימה יחידה להגנת הנשק הכימי
לפי מקור זה, האמריקאים כבר לא מסתפקים במעקב לווייני וטכנולוגי הדוק אחרי מאגרי הנשק, ולכן הגדילו את מספר אנשיהם המוצבים בירדן, ואף הקימו עם הירדנים יחידה משותפת העוסקת בתיאום מידע מודיעיני.
באופן טבעי, לא רק ארה"ב מביעה דאגה באשר לנכסיו הצבאיים של אסד. שכנותיה של סוריה, בהן ישראל וטורקיה, נושאות על פי הדיווחים גם הן את עיניהן לתמונות הלוויין המציגות כל שינוי בפריסת הכוחות הסוריים סביב אתרים החשודים כמצבורי הנשק הכימי והביולוגי שבידי סוריה.
מאגר זה נחשב הגדול במזרח התיכון ואחד הגדולים בעולם, אבל למדינה יש לא רק מאגרים, כי אם גם אתרי ייצור ופיתוח של נשק בלתי קונבנציונלי.
סוריה מנהלת את האתרים הללו באמצעות "הסוכנות למחקרים מדעיים", מעין תעשייה צבאית המשמשת חממת פיתוח. הפעילות נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם איראן, ובסיוע ידע וטכנולוגיות צפון קוריאניות.
צילומי לוויין שבוצעו בתחילת שנת 2009 על ידי המכון האמריקאי לענייני צבא, נשק וביטחון "ג'יינס" חשפו כי במתקן באל-ספיר נבנה מתקן לייצור חומרים כימיים. למומחים היה ברור על סמך מערכות האוורור והטיהור המיוחדות שהותקנו על הגגות כי הוא נועד לייצור חומרים מסוכנים. בנוסף לכך, הסורים שדרגו את בסיס הטילים הסמוך האמור לשמש פלטפורמה לאחסון ושיגור ראשי הקרב הכימיים.
מכוני מחקר שונים בעולם קבעו כי ארסנל הנשק הבלתי קונבנציונלי של סוריה מתבסס בעיקר על ייצור ואחסון של מאות טונות של גז עצבים מסוג סארין ו-VX, לצד כמויות קטנות של גז חרדל וציאניד, שכנראה התקבל מעיראק לפני שנים רבות.
אחסון החומרים מתבצע בדרך כלל בשני מכלים נפרדים, כאשר רק שילובם מחמש את ראש הנפץ הכימי. על פי ההערכות, החומרים מאוחסנים בבונקרים המוגנים ברובם מפני תקיפה אווירית ובקרבת אתרי טילים, שדות תעופה ולעתים סוללות ארטילריה. האתרים הגדולים נמצאים
כדי לשאת את כלי הנשק הקטלניים, שוקדת בשנים האחרונות סוריה על פיתוח סדרת טילי קרקע-קרקע מסוג "סקאד די", המסוגלים לשאת ראש נפץ כימי לטווח של עד 700 ק"מ ובטווח דיוק של כקילומטר.
על פי ההערכות, טיל בודד המצויד בראש קרב כימי יוכל לגרום לפיזור חומר בטווח של כמה רחובות בעיר ישראלית ממוצעת. ככל הנראה, באיראן ובסוריה מייעדים את הטילים לצורך שיתוק אתרים אסטרטגיים בישראל בעת מלחמה, למשל בסיסי תעופה צבאיים.
החשש שמביעות כעת ישראל ומדינות נוספות הוא כי בהיעדר תקווה לשלטון הסורי, יעביר אסד לידי חיזבאללה נכסים הכוללים טילי סקאד מתקדמים וראשי נפץ כימיים. ישראל הודיעה כי במקרה כזה תשקול לסכל מעבר של כלי נשק שעלולים לסכן את ביטחונה. לצד זאת, ייתכן כי אחת המדינות העוקבות אחרי המצב תבחר במתקפת מנע עוד בטרם יועברו כלי הנשק הרגישים ממקומם.
החודש דווח כי אחת האופציות שעלתה בארה"ב היא השתלטות על מצבורי הנשק הכימי בשילוב של כוחות ירדניים מיוחדים. בנוסף לכך, לפני כמה ימים דיווח "ניו יורק טיימס": "גורמים בפנ טגון דנו עם גורמי ביטחון ישראליים באפשרות שישראל תשמיד את מתקני הנשק הכימיים בסוריה".
באותו יום דווח על העלאת כוננות חלקית בצה"ל, ושר הביטחון אהוד ברק התראיין לשני ערוצי טלוויזיה ואמר: "ישראל לא תאפשר זליגת נשק כימי וטילים לידי חיזבאללה".
אבל האם תקיפת מתקני האחסון של הנשק הכימי והביולוגי שבידי סוריה בכלל אפשרית? לדעת מומחים לעניין, התשובה חיובית, ואפילו לא כרוכה בנזק משמעותי. לדברי ד"ר דויד פרידמן, מומחה לתפוצת נשק ביולוגי וכימי מהמכון לביטחון לאומי, אין מגבלה מבצעית לתקוף מתקנים כימיים בשל החשש מזיהום אוויר אפשרי.
מי שיתקוף מתקנים מעין אלה, הוא הסביר, ירצה כנראה לפגוע בכל שרשרת הפקת הנשק, החל משלב הייצור ועד שלב האחסון. תקיפה כזו לא תביא בהכרח לזיהום אוויר ולפגיעה ביישובים מרוחקים, שכן רוב החומר שייפגע מהאש ומהחום יישרף ויתפוגג במהרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם