שבע שנים להתנתקות: "עוד חיים כמו פליטים"
מאות מפוני גוש קטיף הגיעו לעצרת באזור כיסופים לציון 7 שנים לפינוי. חלקם ביקרו את המדינה: "הרוב עדיין לא בבתי קבע - לא תעודת כבוד"
- מתנתקים מהמשפחה: הטראומה של ילדי ההתנתקות
- ילדי ההתנתקות יזכו לסיוע נפשי באופן קבוע
- בקרוב בקולנוע: סרט עלילתי על ההתנתקות

טקס לציון שבע שנים להינתקות, היום בכיסופים צילום: יהודה לחיאני
גם כיום, רבים מהמפונים עדיין לא הועברו למגורי הקבע המיוחלים. חברים בקבוצה המיועדת לעבור לקיבוץ פלמחים, סיפרו היום כי "שבע שנים אחרי הגירוש מרצועת עזה עדיין רוב הקהילה הגדולה הזו אינה מתגוררת בבתי הקבע, וזו אינה תעודה של כבוד למדינה".
אבי פרחן, שגורש פעמיים - פעם מימית ופעם מאילי סיני - אמנם לא יכל להגיע לאירוע, אך סיפר כי כיום רוב המגורשים חיים כפליטים בארץ ישראל. "אנחנו נמצאים בקיבוץ נווה ים וגם אחרי שבע שנים עדיין לא החלו עבודות התשתית להקמת בתינו בקיבוץ", אמר.
בין גוש קטיף - למדינה
לצד הביקורת והכאב של המפונים, היו באירוע גם מי שהביעו אופטימיות לגבי העתיד. בפתח האירוע, הוצגה תערוכה של תמונות שצולמו בעבר ביישובי גוש קטיף, ותלמידי כיתות א' מהשנתון הראשון שנולד להורים אחרי ההתנתקות עלו לבמה והציגו.

חיים כמו פליטים, פרחן צילום: מקס ילינסון
זבולון כלפא, אחד מתושבי שומריה, סיפר כי למרות כל הביורוקרטיה המאפיינת אפילו את מי שרוצה להתיישב בנגב, קיבוץ שומריה הופך ליישוב משגשג.
"הגענו ליותר מ-1000 נפש. עוד שבועיים נתחיל בבציר הענבים ליין, ועצי הזית שלנו הניבו שמן שזיכה אותנו במדליה", סיפר.
דודי ריש, שהגיע אף הוא מעצמונה לשומריה, אמר: "אני מביא איתי לעצרת את הנכד שלי מכיתה א' כדי שיעלה לבמה עם חבריו לשנתון הזה. אנחנו משתלבים מחדש בחברה הישראלית ומרגישים את ההבדל בין החיים בגוש קטיף לבין החיים בתוך המדינה".

טקס לציון שבע שנים להתנתקות, היום בכיסופים
צילום: יהודה לחיאני
