ראשי » חדשות » בעולם » אמריקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

אובמה בקרב הישרדות על התרומות לבחירות

פסיקה של ביהמ"ש העליון בארה"ב וכן גיוס מיליארדרים לטובת מיט רומני, מציבים את אובמה בעמדת נחיתות, אשר כבר מוגדרת כמשבר

הטבח שביצע ג'יימס הולמס בהקרנת הסרט "עלייתו של האביר האפל" באורורה לא היה ההקשר הטראגי היחיד שבעטיו עלתה החודש מדינת קולורדו לכותרות. גם את שריפות הענק שהשתוללו בשטחה בתחילת יולי, ארצות הברית לא תשכח עוד זמן רב: התפרצות אש שכילתה למעלה מ-70 אלף דונם, הקטלנית ביותר שידעה קולורדו אי פעם. שכונות שלמות פונו על יושביהן, ועשרות אלפי תושבים חיפשו מקומות מקלט. הם ארזו את חייהם לתוך תא המטען של הרכב המשפחתי, יצאו מהחניה של הבית ולא ידעו אם יהיה שם גם כשישובו. מאות בתים נשרפו עד היסוד.

מדינה שלמה הביטה במשך למעלה משבועיים בתמונות הקשות הללו בחוסר אונים. הנשיא ברק אובמה, בהופעה ספורטיבית ובלתי מעונבת, הגיע אז לביקור הזדהות עם התושבים הכואבים, ואמר: "מדובר באובדן אדיר. התקווה שלי היא שנפיק מספר לקחים שיעזרו לנו למנוע שריפות כאלה בעתיד, או לפחות למזער את הנזק".

השבוע חזר אובמה לביקור תנחומים נוסף בקולורדו, בעקבות הטבח בהקרנת הבכורה של "באטמן" שהסתיים במותם של 12 בני אדם ובפציעתם של 58 נוספים. עכשיו, כמו אז, הצליח הנשיא האמריקאי לגעת בנימיהם של התושבים המקומיים. הוא השכיל להתחבר לאדם הפשוט ברחוב, לתת טפיחה על השכם, להסתכל לו בעיניים כמי שחש את כאבו. בכלל, אסונות בקנה מידה לאומי משרתים את היושב בבית הלבן, ללא קשר לזהותו. "כשאסונות טבע בסדר גודל כזה מתרחשים, אמריקה יודעת להתאחד", אמר אובמה בביקורו המתוקשר בקולורדו בראשית החודש, בעקבות השריפה. הנוסח התקין פוליטית של אותו הרעיון.

ואז אובמה נפרד מהכבאים בחום, לחץ את ידי המקומיים, חיבק כמה נשים מבוגרות, נכנס למטוס הנשיאותי ה"אייר פורס 1", והתקשר לתורמים הגדולים של קמפיין הבחירות שלו. אני צריך את העזרה שלכם, אמר בנימה אישית, אני צריך עוד כסף. ריח עשן האדמה המפויחת והעצים השרופים עוד ניכר בבגדיו, אבל ראשו היה במחוזות אחרים.

"אני מבקש מכם להרים תרומה זהה לזו שתרמתם בבחירות ב-2008, או להגדיל את הסכום", הפציר בשיחת הוועידה הנדירה שקיים עם כמה מהם, אשר ארכה 18 דקות ושתוכנה הודלף לכלי התקשורת המקומיים על ידי אחד התורמים. "אם לא, אני חושש שהזירה הפוליטית תשתנה לנצח". בהמשך דבריו הוסיף אובמה פנייה בנימה אישית לטייקונים, וליטף להם את האגו באמצעות פמפום הרעיון שעתידו הפוליטי נמצא בידיהם. "אני עדיין מאמין בכם, חבר'ה, ואני מקווה שאתם עדיין מאמינים בי ובאפשרויות של הקמפיין הזה", אמר.

"ב-2008 כל הקמפיין שלנו היה עדיין חדש ומרגש. ועכשיו אני כבר נשיא מכהן. שיערי האפיר. אנשים חשים אכזבה משום שהיה להם חזון על שינוי מיידי ובסוף התברר שהשינוי קשה לביצוע. ואף על פי כן, בשלוש השנים האחרונות השגנו יותר ממה שמרבית הנשיאים משיגים בשמונה שנים".

השיחה הנ"ל, שהכתה גלים בארצות הברית, היא מסוג האירועים שבעיני לא מעט אנשים מוציאים שם רע לפוליטיקה, זאת בשל העובדה שהתקיימה בסמיכות כה משמעותית לביקור ההזדהות האישי בקולורדו, ובעיקר כתוצאה מהתחושה שמדובר בלא יותר מטרוניה בלתי מוצדקת מצד נשיא שבחודש שקדם לאותה שיחה גייס לא פחות מ-60 מיליון דולר.

כדי לסבר את האוזן נציין שרק בחודש יוני לבדו "שפכו" במטה הבחירות של אובמה לא פחות מ-58 מיליון דולר לטובת תשדירי בחירות, לעומת 27.5 מיליון דולר "בלבד" שהוציאו במטה יריבו הרפובליקני, מיט רומני. גם הניסיון לתאר את הקמפיין - שבחשבון הבנק שיועד לו שוכבים נכון לכתיבת שורות אלו לא פחות מ-127 מיליון דולר פנויים - ככזה שנמצא במצב כלכלי רעוע, עלול לעורר גיחוך.

אלא שאובמה, וזה כבר ברור, נמצא בלחץ. הנשיא הנונשלנטי שרק לפני ארבע שנים היה ידוע בכינויו "נו דרמה אובמה"; מי שהקיף את עצמו גם הפעם ביועצים הטובים ביותר שיש וניהל את הקמפיין כמו מכונה משומנת, מוצא את עצמו בחודשיים האחרונים במציאות כלכלית שאיש לא ציפה לה: סכום התרומות שגייס עד כה נופל בכמה מיליוני דולרים מזה של יריבו רומני.

ראשיתה של הפאניקה במחנה הדמוקרטי החלה עם פרסום נתוני גיוס הכספים לחודש מאי האחרון, במהלכו גייס אובמה סכום מרשים של 60 מיליון דולר. אלא שאז התברר שרומני השיג אותו בפער ניכר. אותו מועמד שתואר לא פעם כניגודו המוחלט של אובמה - מונוטוני, יבש, מחושב עד כדי שעמום, נטול השראה לחלוטין - הצליח להדהים את המערכת הפוליטית כשגייס באותו חודש לא פחות מ-76 מיליון דולר. בחודש שלאחר מכן כבר קיבלה הבהלה ממדים של משבר. אובמה, כפי שהתברר בימים האחרונים, גייס ביוני האחרון 71 מיליון דולר, סכום מרשים לכל הדעות; עד שהתברר כי רומני הצליח לגייס במהלך אותו חודש לא פחות מ-106 מיליון דולר.
 

"אם הדברים יימשכו באותו קצב, אני אהיה הנשיא המכהן הראשון בהיסטוריה המודרנית שגייס פחות כסף מיריבו", כתב אובמה באי-מייל מיוחד שנשלח לתורמיו שבועיים לפני אותה שיחת טלפון בהולה. "מטה הבחירות של רומני גייס יותר כסף מאיתנו", הוא ממשיך. "והמתמטיקה ברורה: אנחנו גייסנו כמעט שלושה רבעים מהכסף שלנו מתורמים שתרמו פחות מאלף דולר, בזמן שרומני גייס יותר משלושה רבעים מהכסף שלו מאנשים פרטיים שתרמו אלף דולר או יותר. אנחנו יכולים לגייס פחות כסף ועדיין לנצח, אבל אנחנו לא יכולים לנצח אם הוא יגייס פי עשרה יותר מאיתנו".

אובמה לא רגיל לנחיתות תקציבית. בבחירות הקודמות, ב-2008, הוא גייס 400 מיליון דולר יותר מיריבו הרפובליקני, ג'ון מקיין (730 מיליון דולר לעומת 333 מיליון). הוא עשה זאת אז באופן שנוי במחלוקת, לאחר שהפך למועמד הראשון לנשיאות מאז 1976, אז נוסדה מערכת המימון הציבורי בעקבות פרשת ווטרגייט, שהודיע כי הוא מוותר עליה. המשמעות הייתה ויתור על סיוע בגובה 84.1 מיליון דולר שהיא מעניקה, ומצד שני הסרתה של המגבלה המונעת קבלתן של תרומות פרטיות, וכן האפשרות להוציא בקמפיין סכום העולה על המימון הציבורי.

את ההתנערות שלו מההבטחה קודמת, שלפיה לא יעקוף את מערכת המימון הציבורי, הסביר אז אובמה במילים אופייניות לפוליטיקאי נקי שמתקשה לשחק לפי הכללים המלוכלכים של וושינגטון. "אני מבקש מכם לעשות משהו שלא נעשה מעולם", כתב אז באי-מייל שנשלח לתומכיו. "בואו נשתחרר מכבלי השיטה הקלוקלת, עזרו לי לבנות קמפיין שמשקף את הערכים של האנשים בשטח. במקום להסתמך על מיליוני דולרים מקבוצות אינטרסים ולוביסטים של וושינגטון אתם הנעתם את הקמפיין שלנו עם תרומות של 5, 10 ו-20 דולר, כי גם אתם יודעים שרק כך נוכל לשנות את הדרך שבה וושינגטון פועלת".

אכן, מילים גבוהות. אלא שבסופו של דבר הפך אותו "קמפיין שטח" לקמפיין הראוותני בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית, הממומן בסכום אדיר של 730 מיליון דולר. לא רק תרומות של עשר ו-20 דולר הרכיבו אותו, אלא גם הסכום הגבוה ביותר שגויס אי פעם מאנשי וול-סטריט. כעת מגיע תורו של רומני להיות המועמד השני אחרי אובמה שמוותר על כספי המימון הציבורי ומגייס למעלה ממאה מיליון דולר בחודש. וכפי שאומר הפתגם באנגלית: אובמה טועם כעת מהתרופה שרקח במו ידיו.

יש להודות: הסיטואציה שאליה נקלע אובמה לא קרתה רק באשמתו. הוא אמנם הפך לפני ארבע שנים את מלאכת גיוס הכספים לאמנות שכמוה טרם ידעה ארצות הברית, אלא שמאז התקבלה פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון ושינתה את חוקי המשחק מן היסוד. הפסיקה, שהתקבלה בינואר 2010 בבית המשפט העליון ברוב דחוק של חמישה שופטים מול ארבעה, ידועה בשם United Citizen ומהווה לא פחות מציון דרך היסטורי. היא קובעת - על רגל אחת - כי הגבלות מצד הממשל הפדרלי על תרומות למסעות בחירות פוליטיים מאת חברות פרטיות ואיגודים מקצועיים סותרות את רוח התיקון הראשון לחוקה, ועל כן פסולות.

מדובר בפסיקה שלוחת רסן שהפכה את הזירה הפוליטית ללא פחות מבזאר טורקי, ובו מתחרים ביניהם העשירים הגדולים ביותר של ארצות הברית מי תורם יותר כסף. מיליארדרים שעד לפני שלוש שנים יכלו לתרום 2,300 דולר לכל היותר לכל מועמד, יכולים כעת להעניק ביד חופשית עשרות מיליוני דולרים הממוענים ל"ועדות פוליטיות" (Super PACS), שפועלות באופן מוצהר וגלוי למען מועמד אחד ונגד מועמד אחר.

זאת, חייבים להדגיש, על אף האיסור של בית המשפט העליון שקבע באותה פסיקה תקדימית כי על אותן ועדות פוליטיות חל איסור לעמוד בקשר ישיר עם מי מהמועמדים - איסור, שכפי שברור היום לכולם, לא שווה את הנייר שעליו נכתב.

הנשיא אובמה לא הסתיר אז את מורת רוחו מפסיקת בית המשפט העליון. "מדובר בפסיקה שמגדילה עוד יותר את כוחם של קבוצות האינטרסים והלוביסטים על חשבונו של האזרח הפשוט שתורם תרומות קטנות על מנת לתמוך במועמד המועדף עליו", הגיב. בנאום השבועי שלו ברדיו המשיך במתקפה וטען כי מדובר בפסיקה ש"פוגעת בדמוקרטיה שלנו".

בנאומו השנתי על מצב האומה המשיך במתקפה הלא אופיינית נגד בית המשפט העליון, אחת הפרות הקדושות האחרונות בארצות הברית, כשטען כי מדובר ב"פסיקה שתפרוץ את הסכר לבעלי אינטרסים וארגונים זרים שיבזבזו סכום כסף בלתי מוגבל במהלך הבחירות. אני לא חושב שמערכת הבחירות בארצות הברית צריכה להיות ממומנת על ידי בעלי האינטרסים החזקים ביותר, או גרוע מכך, על ידי גופים זרים".

אובמה צדק. שנתיים וחצי לאחר אותה פסיקה, הון ושלטון מעולם לא צעדו יחדיו ובאינטימיות כה גדולה, כפי שקורה היום. הפסיקה התגלתה כהשחתה פרועה של נורמות המוסר והתקינות האזרחית בחברה מועדת גם כך; כעת גם הפוליטיקה שלה מתנהלת לפי כללי הקפיטליזם החזירי של השוק החופשי. כך שלדון אדלסון, איל הקזינו היהודי, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומי שנהנה מהון אישי של 25 מיליארד דולר, יכול להזרים, כפי שדווח לאחרונה, לא פחות ממאה מיליון דולר בניסיון להדיח את הנשיא.

במהלך הפריימריז האחרונים לראשות המפלגה הרפובליקנית הפכו בני הזוג אדלסון לבלון החמצן הבלעדי של המועמד ניוט גינגריץ', יו"ר בית הנבחרים לשעבר, במהלך הקמפיין המקרטע שניהל: פעם העניקו לו המחאה בסך עשרה מיליון דולר והצילו אותו מקריסה כלכלית; פעם אחרת המחאה בסך חמישה מיליון דולר, וכן הלאה וכן הלאה.

בסך הכל, לפי פרסומים בארצות הברית, תרמו בני הזוג אדלסון קרוב ל-30 מיליון דולר לטובת קמפיין הבחירות של חברם הטוב. והכל שקוף וחוקי. סליחה. בעצם לא מדובר היה בתרומה ישירה לקמפיין הבחירות של גינגריץ', אלא לטובת אותה "ועדה פוליטית", ארגון קש שכל תכליתו הייתה להריץ תשדירי פרסומת לטובת גינגריץ' ונגד יריביו הפוליטיים.

כעת, בשם השנאה היוקדת לאובמה, העביר אדלסון את תמיכתו ליריבו המושבע של גינגריץ' במהלך הפריימריז, מיט רומני. בדרך הוא חבר לאחים דיוויד וצ'רלס קוק, שתיים מהדמויות הידועות והחזקות ביותר במפלגה הרפובליקנית.

המדובר במשפחה של מיליארדרים שמקור עושרם מעסקי נפט וגז, שבספר הטלפונים שלהם רשומים המספרים של התורמים הגדולים ביותר של האגף השמרני במפלגה הרפובליקנית, ושלפי הפרסומים השונים מקווים לגייס במהלך הבחירות הקרובות לא פחות מ-400 מיליון דולר בניסיון להדיח את הנשיא אובמה. וזה, חשוב להדגיש, לצד עשרות מיליוני הדולרים (76 בחודש מאי, 106 ביוני) שגייסו רומני והמפלגה הרפובליקנית.

מכיוון שכך, הסיכוי שנראה בקרוב את הקמפיין הראשון שחוצה את רף מיליארד הדולר, הולך וגדל. אלא שבניגוד להערכות המוקדמות, לא יהיה זה הקמפיין של אובמה אלא דווקא זה של יריבו מיט רומני.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...