האם נמצאה הוכחה לקיום שמשון הגיבור?
חותם אבן שהתגלה בחפירות בתל בית שמש מתקופתו של שמשון, מתאר אדם האוחז באריה, ממש כמו בסיפור "מעז יצא מתוק" בתנ"ך
עוד בחדשות nrg מעריב:
- גלויה שילדה שלחה לאביה הגיעה לאחר 50 שנה
- אפליקציה של משרד החוץ תסייע למטיילים
- עבדה על הפאזל הגדול בעולם וגילתה שחתיכה חסרה
חותם האבן מתל בית-שמש צילום: רז לדרמן
לפי המסופר בספר שופטים פרק י"ד, בדרכו אל משתה חתונתו עם נערה פלשתית מתמנה, פגש שמשון "כפיר אריות שואג לקראתו", שמשון הגיבור הצליח להתגבר על האריה: "ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו...".
גוויית האריה, והדבש שנוצר בה על-יד נחיל דבורים - שימשו לאחר מכן כנושא לחידה הנודעת שחד שמשון למרעיו הפלישתים: "מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק". הפלישתים השיגו את פתרון לחידה במעשה תרמית בעזרת אשתו הטריה, ולכן החל למעשה מאבקו הממושך של שמשון בפלשתים שהסתיים במותו ההרואי במקדש הפלשתי בעזה.
החותם נמצא בחפירות של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהנהלת פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן. לדעתו של פרופ' בונימוביץ, אם נכונה ההשערה שעל החותם מתל בית-שמש מתוארים שמשון והאריה, הרי שהממצא הנדיר, מחבר לראשונה בתולדות המחקר בין הסיפור המקראי לבין ממצא ארכיאולוגי ממשי.
יצויין כי החותם נתגלה במהלך החפירות בשכבה מתקופת הברזל הקדומה - תקופה המקבילה לתיאור המקראי של סיפורי שמשון. עובדה זו, עשויה להוות עדות נוספת לכך שאכן מדובר בגיבור התנכ"י.
בית שמש הסוערת
בנוסף על החותם נחשף בתל בית-שמש מכלול ארכיטקטוני פולחני, שכדוגמתו לא נתגלתה עד כה בארץ, אף הוא מתקופת הברזל הקדומה (המאה ה11- לפני הספירה), לפני הקמת המלוכה בישראל.
תולדות המכלול משקפות היטב את קורותיה הסוערות של בית-שמש הקדומה שנגזרו ממיקומה בגבול בין שלוש ישויות אתניות-פוליטיות: כנענים, פלשתים וישראלים.
לדברי ד"ר לדרמן, מכלול פולחני זה כלל אולם בנוי היטב שבו נערכו פעולות הפולחן ולידו התנשא
מבנה עגול ששימש כבמת פולחן מוגבהת. בתוך האולם נתגלו שני מתקנים העשויים מאבני גיר ענקיות ועגולות שסותתו בצורה שיצרה בכל אבן שקערורית מעגלית שבמרכזה ספלול מוגבה, וכן
מרזב לניקוז הנוזל שנמסך על האבן.
מתקן שלישי הוא מעין שולחן שטוח, בנוי מלוח אבן דולומיט, אשר לידו נמצא ריכוז חריג של עצמות בעלי חיים. על רצפת המבנה נמצאו שברי כלי-חרס ובהם גביעים ועליהם דגמי עיטור צבעוניים במסורת הקדרות הכנענית.
בדיקת כ-20 אלף עצמות בעלי-חיים מבית-שמש העלתה כי תושבי האתר חדלו לחלוטין לאכול בשר חזיר, וזאת בניגוד לשכניהם הפלשתיים שצרכו בשר זה בכמות גדולה מאוד.
מקום הפולחן נהרס בידי הפלשתים שביקשו למחות כליל את זכרו. ואולם, האתר שב לפעילות, והפולחן במקום נמשך עד לשלהי המאה העשירית לפנה"ס עת הפכה בית-שמש לעיר מינהל של ממלכת יהודה.
מכלול המקדש בתל בית שמש
צילום: דייל מנור
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם