ההכרעה בערעור קם - רק אחרי גזר דין בלאו
פרקליטה של קם טען בפני שופטי העליון כי עונשה חמור בהרבה מהמקובל וביקש לשחררה ממאסרה כבר כעת, אך הם דחו את ההכרעה
ענת קם בבית המשפט העליון צילום ארכיון: פלאש 90
על קם נגזרו ארבע שנים וחצי של מאסר בפועל לאחר שהודתה והורשעה בעבירות של החזקת ומסירת ידיעות סודיות, ובנובמבר החלה לרצות את מאסרה. עו"ד בומבך טען בדיון כי יש לשחרר אותה כבר כעת מהמאסר, נוכח הפער הבלתי נסבל בין העונש שקיבלה לבין עונשם של אחרים שהורשעו בעבירות דומות, ובראשם אורי בלאו עצמו, שצפוי לרצות ארבעה חודשי עבודות שירות במסגרת הסדר טיעון.
"בלאו עשה דבר חמור לאין ערוך", טען בומבך. "קם שיתפה פעולה לחלוטין עם השב"כ והודתה באופן מיידי. לא היה צריך לטלטל אותה בחקירת השב"כ ולא להביא את קפטן ג'ורג'. היא הביעה חרטה מלאה. אורי בלאו זכה להגנה מדהימה מהפרקליטות. בשלבים הראשונים הוא לא הודה, הוא היתל בפרקליטות, ברח לחו"ל ביודעו שהחומר לא מאובטח ויכול לגרום נזק עצום, החזיר רק 50 מ-1,800 המסמכים שקיבל".
בומבך השווה את עונשה של קם גם לאלו של טלי פחימה ושם יצחק יעקב (יצה), אך השופטים העירו שחלק מההשוואות אינן מדויקות בשל נסיבות שונות. "תראה את כמות המסמכים ואת העובדה שהם היו מסמכים עדכניים", אמר השופט מלצר. "בניגוד ליצחק יעקב, שמסר מידע ולא מסמכים, וגם מידע ישן ולא עדכני". השופטת ארבל הוסיפה, כי בית המשפט הקל עם יצה בשל גילו ומצבו הבריאותי. "קשה להקל ראש בחשיבות של המסמכים", ציינה.
נציגת הפרקליטות: העונש קל מדי
מנגד, עו"ד רחל מטר מפרקליטות המדינה אמרה, כי הפרקליטות התלבטה אם אין מקום לערער על קולת עונשה של קם. "מעשיה נושקים לרף החומרה העליון של העבירה בה היא הודתה, שהעונש בגינה כיום הוא 15 שנות מאסר. זו פרשה ייחודית בחומרתה. במעשיה, יצרה קם סיכון לחיי חיילים ולכל המדינה. אחרי קריאת המסמכים אין זה מוגזם לומר שפוטנציאל הסיכון שיצרה במעשיה הפזיזים היה סיכון קיומי".
השופטים ביקשו ממנה לחדד את הסיבה לפער בין העונש שדרשה בהסדר הטיעון של אורי בלאו - ארבעה חודשי עבודות שירות - הסדר שטרם אושר סופית על-ידי בית המשפט המחוזי, לבין העונש שהוטל על קם. "ההבדל הוא שאורי בלאו לא יזם קבלת מסמכים, הוא לא
פנה לענת קם וביקש ממנה שתעתיק לו מסמכים. מבחינת בלאו, היא לא שונה ממקורות אחרים שמציעים לו חומר. אבל יש את עניין האמון, היא גנבה את המסמכים מהצבא בעת שירות צבאי. היה ברור שהיא העבריינית העיקרית, וזה מבלי לזלזל במעשיו של בלאו. זה הבדל שמצדיק את הפער בענישה", השיבה רחל מטר.
"אבל היא שיתפה פעולה והוא לא", אמר סולברג, ומטר השיבה: "אבל רק אחרי שהיא נתפסה". "אם לפי חוות הדעת שלכם המסוכנות של המסמכים אצלה ואצל בלאו היא זהה, ההבדל הוא רק בהפרת האמון שלה, שלא היתה אצל בלאו", הקשה סולברג. "ההבדלים הם ביוזמה, בהכרה שלה את המסמכים, בתקופה בה החזיקה אותם בלי שום אבטחה מינימלית", השיבה מטר.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם