בין פוליטיקה למדע: אין ספק, כדור הארץ מתחמם
מאז שנת 1998 נרשמו 8 מתוך 10 השנים החמות בתולדות המדידה. שנת 2012 צפויה לשבור את השיא. מאז 1995, קובעת תוכנית האו"ם לסביבה, כדור הארץ מתחמם באופן עקבי כתוצאה מפעילות בני אדם. יוזמה מדעית זו זכתה בפרס נובל. תשובה לד"ר גבי אביטל
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
לשאלה מדעית זו השפעות כבדות משקל על המשק העולמי והישראלי: באלו מקורות אנרגיה נשתמש להפקת חשמל? כמה תשקיע מדינת ישראל בפיתוחים מדעיים למען יצירת מקורות אנרגיה חלופיים? כיצד יראה מערך התחבורה העתידי במדינת ישראל? ואינספור סוגיות נוספות. כיצד אם כן יכול הקורא להחליט מי צודק?
ראשית, רצוי לבחון את זהות התומכים בעמדות השונות, ובטבען של הטענות אותן מעלים כל אחד מן הצדדים. כמוני, ד"ר גבי אביטל אינו מומחה אקלים – הוא עוסק בסוגיה מתוך ניסיון להשפיע על מערכת קבלת ההחלטות הפוליטית במדינת ישראל בנוגע לנושא החשוב הזה. ראוי איפוא לראות מה אומרים אותם אנשי המדע אשר כן מקדישים את חייהם למדידת וחקר האקלים.
◄העתיד כבר כאן, והוא חם
◄צפו: כך נעלמים יערות הגשם באמזונס
◄התחממות כדוה"א: המצב גרוע ממה שחשבנו
◄אלסקה משלמת את מחיר התחממות כדור הארץ
הסוגיה אינה חדשה למדע - כל ארגון אקדמי רלוונטי בעולם עסק בנושא. כל איגודי המטרולוגיה וכל קבוצה מקצועית רלוונטית (למעט ארגון הגיאולוגים של הנפט) הוציאו לפני זמן רב ניירות עמדה ברורים המאשרים את קיומו של שינוי אקלים עולמי ואת תפקידו של האדם ביצירתו.
כולם מאשרים את ממצאי הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC), הנחשב לסמכות העליונה לנושאי אקלים. למעשה, הוויכוח של אביטל אינו איתי באופן אישיף אלא הוא מתקיים אל מול הקהילה המדעית הבינלאומית כולה, אשר הגיעה למסקנה שהנתונים ברורים דיים על מנת להצביע על התחממות משמעותית.
ארגון ה-IPCC נולד ב-1988 כיוזמה אקדמית משותפת של ארגון המטרולוגיה העולמי ותוכנית האו"ם לסביבה. מטרתו הייתה לכנס את טובי המדענים בתחומים הרלוונטיים, על-מנת לתת פרשנות לנתונים הקיימים בידינו לגבי מצב אקלים כדור הארץ ולגבש המלצות בדבר תגובה בינלאומית הולמת. 2,500 מדענים מ-130 מדינות השתתפו בהכנות הדוחות התקופתיים. מאז 1995, קובעת מדיניות הארגון באופן עקבי כי כדור הארץ מתחמם כתוצאה מפעילות בני אדם. יוזמה מדעית זו, בה מזלזל אביטל, זכתה בפרס נובל.
אותו קונצנזוס עולה מן המחקרים הרבים שנערכו בנושא.
ד"ר אביטל דוחה עמדות אלה – תוך נקיטת עמדה צינית כי "הירוקים" מפחדים להספיד את הפרנסה שלהם. דומני שזאת לא טענה עניינית. אילו אביטל היה רוצה לחקור את הנושא ולהציע סיבה חלופית להתחממות, הוא מוזמן לעשות כן ולהציג את הממצאים שלו מול השיפוט הקפדני של כתבי העת המקצועיים הרלוונטיים. בינתיים, טיעונים מהסוג שאביטל נוהג להעלות שייכים דווקא לעולם התעמולה ולא לעולם המדע.
מאמרו האחרון של אביטל מעלה שלושה טיעונים מרכזיים נגד ההתתממות הגלובאלית, כולם כאחד נטולי כל ביסוס מדעי. מקוצר זמן, לא אתייחס לשלל קביעות התמוהות בנחרצותן מצד אדם שכיהן כמדען הראשי של משרד החינוך, ביניהן אמירת אגב כי מאז מלחמת העולם השנייה, יכולת החיזוי של מטרולוגים בעולם לא השתפרה בפועל, קביעה הזויה בעולם שעבר מהפכה טכנולוגית חסרת תקדים.
כדי להסיר חלק מן הבלבול שאביטל מייצר, נתייחס לשלוש השאלות שהוא מעלה.
הטענה של אביטל, על פיה מאז שנת 1998 האקלים העולמי התייצב, מצוצה מן האצבע. שנת 1998 היתה שנה חמה במיוחד, עד לאחרונה החמה ביותר שנמדדה אי פעם, לכן אין פלא שהיא נבחרה כנקודת התחלה שרירותית לביסוס הטענה (הדבר דומה לטענה כי כלכלת העולם נמצאת בצמיחה מאז שנת 2008, שהייתה שנת משבר עולמי).
מאז אותה שנה נמדדו שמונה מתוך עשר השנים החמות בתולדות המדידה בעולם. על פי כתב העת Economist, שבחן את שלושת המוסדות המנטרים את האקלים הגלובאלי, שיא החום של 1998 נשבר בשנת 2010. סוכנות נאס"א דיווחה לאחרונה כי כפי הנראה, צפויה שנת 2012 להיות חמה אפילו יותר. זה לא נראה כמו יציבות.
אביטל טוען כי בכוונה בחרתי להתעלם במאמרי הקודם מנתוני אקלים בחצי הכדור הדרומי של כדור הארץ. האמת היא שרוב השטח היבשתי על פני כדור הארץ נמצא בצידו הצפוני. כמו כן, הנתונים הקיימים ביבשות הדרומיות הנם אמינים פחות, לאור הימצאותן של מדינות מתפתחות רבות. ובכל זאת, הטענה של אביטל פשוט לא נכונה.
אם נתייחס למדינות שכן עוסקות בניטור אמין לאורך שנים מצטיירת התמונה הבאה: האקדמיה המדעית הממלכתית של ני זילנד הוציאה מנשר שקבע כי לאורך מאה השנים האחרונות היתה במדינה עליה של כ-0.9 מעלות צלזיוס, ובשנים האחרונות עליה של כ- 0.11 מעלה לכל עשור – פי שניים מהמגמות העולמיות. הסוכנות המטרולוגית הממשלתית של אוסטרליה הוציאה סיכום בשנת 2010: כל אזורי אוסטרליה מתחממים –עם עליה של 0.7 מעלות בממוצע ב-50 שנים האחרונות.
סוכנות נאס"א האמריקאית, המופקדת על ניטור אקלימי גלובאלי מטעם הממשל האמריקאי, קבעה כי חצי כדור הארץ הדרומי מתחמם. שנת 2009 הוגדרה כשנה החמה ביותר בחצי הכדור הדרומי מאז החלו המדידות. כתב היוקרתי Nature פרסם באפריל השנה מחקר חדש שהצביע על התחממות החורגת הרבה מעבר למצופה במים הסובבים את אנטרקטיקה, התפתחות המאיצה את תהליך המסת הקרחונים.
למען האמת, רוב הפרשנים המגדירים את עצמם כ"סקפטיים" מודים שהטמפרטורות מסביב לעולם עולות בממוצע. המחלוקת נעה סביב שאלת הגורם – האם מדובר באשמת האדם או בתהליכים אשר היו מתקיימים בין כה וכה.
אביטל גורס שהיות והפחמן הדו חמצני (פד"ח) מהווה רק 0.4% מן הגזים באטמוספרה, השפעתו על האקלים זניחה, אם בכלל. כל שכן, השפעת הפד"ח שמוסיף האדם לאוויר.
העובדות הן כדלקמן: ריכוזי הפד"ח באטמוספרה כיום מגיעים ל-395 חלקים למיליון. לפני המהפכה התעשייתית, 200 שנה אחורה בלבד, עמד המספר על 280. למעשה, ריכוזי הפד"ח כיום הם הגבוהים ביותר שידע כדור הארץ זה 800 אלף שנה שנים אם לא יותר. והנה עוד נתון שצריך להדאיג את כולנו -- כולל אביטל: לדו תחמוצת הפחמן, לוקח מאה שנה להתמזג ולהתקבע - השפעתו אקלימית מורגשת עד אלף שנה. הנינים של הנינים שלנו עוד יחיו עם ההשלכות של ההחלטות שלנו היום.
מהי אם כן משמעות העלייה החדה בריכוזי פד"ח החלק הארי של הגזים באטמוספרה (חנקן וחמצן) אינם משפיעים כלל על הטמפרטורה. גזי החממה אמנם מהווים אחוז מזערי מכלל הגזים באטמוספרה, אך בזכותם כדור הארץ מספיק חמים כדי לתמוך בקיום חיים. הצגת טענה אינטואיטיבית, לא מדעית, האומרת – "נראה לי שזה נורא מעט גזים באופן יחסי – אז איך זה יכול להשפיע?" דומה לאדם שיאמר, "שלושה אחוזים של ציאניד במשקה זה נורא מעט. כיצד זה יכול להשפיע?".
לפני שבועיים פירסם פרופ' ריצ'רד מיולר, בין מדעני האקלים הבודדים אשר הטיל ספקות בשינוי האקלים, מאמר בעיתון הניו יורק טיימס. בניגוד לאביטל, מיולר, מדען מוערך והוגן מאוניברסיטת ברקלי, הקדיש לנושא את חייו. במאמרו, הציג ממצאים ממחקר רב שנתי אשר יתפרסם בקרוב בכתבי העת המדעיים, ובו הגיע למסקנה כי העלייה בטמפרטורת כדור הארץ חדה בהרבה מקביעת השמרנית של ה-IPCC והיא טמונה, כפי הנראה, בפעילות האדם. מבחינת מיולר, מדובר בשינוי עמדה מקצה לקצה.
כך הוא מסכם את שאלת הקשר הסיבתי: "עד כמה ניתן לייחס את ההשפעה לבני האדם? עקומת פד"ח מהווה תיאום טוב יותר מכל גורם אחר שניסינו. היקפו הוא עקבי. עובדות אלה אינן מוכיחות קשר סיבתי ואינן צריכות לעצור סקפטיות, אך הן מרימות את הרף: כדי לזכות ביחס רציני, הסבר חלופי חייב להוכיח שהוא תואם את הנתונים טוב לפחות כמו העלייה הקיימת בריכוזי דו תחמוצת הפחמן".
במלים אחרות , אין בידי המדע כיום הסבר טוב יותר להתחממות הגלובאלית מהעלייה בפליטת גזי החממה, מעשה ידי אדם.
איך ניתן לבלום את ההתחממות ומה צריכה להיות ההשלכות על משק האנרגיה? בין השאר, חשובה הקריאה למעבר המדינות, ובכללן ישראל, לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות ולא מזהמת. אך אביטל טוען שמדינות אשר נכנסו להשקעות משמעותית בהפקת אנרגיה מתחדשת נסוגות מכך כתוצאה מן ההשלכות הכלכליות הקשות של יישום המדיניות. האמנם?
אביטל נותן דוגמנ של הקמת תחנות כוח חדשות מבוססות פחם בגרמניה, כראייה להתייאשות. מן הסתם, הוא שכח להזכיר שמדובר בחלק קטן מתוכנית אנרגיה כוללת. לשכת המסחר של גרמניה, DIHK, מדווחת שהשנה יותקנו בגרמניה מתקני חשמל סולארים בהיקף חסר תקדים של שמונה גי'גה -ואט. זאת, למרות שצפויה הפחתה בסבסוד תעריף החשמל לאנרגיה סולארית על-ידי המדינה, צעד שנידון גם בישראל. יש בזה היגיון. עם השיפור ביעילות הטכנולוגיה, פערי העלות בין הפקת חשמל סולארי להפקת חשמל ממקורות מזהמים הולכים ומצטמצמים.
בסין המגמה עוד יותר קיצונית: מ-2 ג'יגה-ואט חשמל המופק מאנרגיה סולארית ב-2011 תכפיל סין את הכמות כמעט פי ארבעה לאורך 2012. במקביל, טוען אביטל כי הבריטים מתייאשים מאנרגיית רוח. גם כאן, לא במפתיע, העובדות הן אחרות. מספר פרויקטים בוטלו, אך קיימת עליה מתמדת בתשתית הרוח במשק החשמל האנגלי. על פי אתר איגוד יצרני האנרגיות המתחדשות של אנגליה, תחול השנה עלייה חדה בייצור אנרגיית רוח כתוצאה מפתיחת חמישה מתקנים חדשים בלב הים, שיגדילו את ההיקף הנוכחי ב-25%.
על פי "מפת הדרכים" של הממשלה הבריטית בתחום האנרגיה, תוך שמונה שנים תהיה עליה של למעלה מ-400% בייצור חשמל מהרוח האנגלית. אנגליה ממוקמת במקום השמיני בעולם בלבד בהקשר זה. ממשלת דנמרק לדוגמה הגיעה להפקת 25% חשמל מרוח, והחליטה כי טוב – השנה קיבלה ממשלתה החלטה להגדיל את אחוז החשמל מטורבינות רוח ל-50 אחוז עד שנת 2020. היכן החרטה?
אז נכון, יש ויכוח ער היום בגרמניה בדבר נחיצותן של כמה תחנות כוח "נקיות" יחסית המופעלות על בסיס פחם. אביטל שכח להזכיר שאפילו דוברת משרד האוצר של גרמניה הבטיחה ששום מיזם אנרגיה חדש לא ישפיע על השגת היעד הממשלתי הקשיח - צמצום גזי החממה ב-40 אחוזים עד שנת 2020.
בינתיים, אצלנו בישראל, תחזיות שהזמינה הממשלה מחברת מקנזי מדברות דווקא על הכפלת פליטת החומרים המזהמים עד 2030 אם לא ינקט שינוי במדיניות. עד אז, יהיו הפליטות לנפש בישראל מהגבוהות בעולם המערבי.
לפני סיום, אני מבקש לשאול שאלה קשה: האם ראוי שהעיתונות הישראלית תעניק עוד ועוד מקום למר גבי אביטל על מנת להפיץ עמדה לא מדעית, המתנגשת עם כל המוסדות המדעיים הבינלאומיים והישראליים, ומתעלמת מכל המחקרים המדעיים בתחום?
אני בעד חופש הביטוי, אך ריבוי המאמרים אלה, כמו גם עצם מאמר תגובה זה שלי, יוצר סימטריה מעוותת – כאילו באמת קיים ויכוח מדעי בנושא שינוי האקלים. האם אנו רוצים להעניק מקום דומה למכחישי תורת האבולוציה? אם מר אביטל מתעקש לנהל ויכוח מעל דפי העיתונות – בואו נשנה את כללי המשחק. בואו נצפה ממנו להציג מהם מקורות המידע לעמדותיו, ולדרוש שיציין אילו כתבי עת מדעיים מובילים פרסמו את המאמרים המדעים עליהם הוא מסתמך.
שינוי האקלים בכדור הארץ עלול להביא לפגיעה קשה ביותר בחייהם של מיליוני אנשים מסביב לעולם. גם אם מדינת ישראל עשויה להיערך מבעוד מועד ולבצע התאמות על-מנת להפחית את עוצמת הפגיעה, במוקדם או במאוחר אנו עומדים בפני אסון של ממש. גם אם המידע הקיים בידינו עודנו אינו מושלם, הראיות הקיימות לאורך שנים הן כה חזקות שלכל הפחות כולנו, כולל מר אביטל, צריכים לאמץ את "עיקרון הזהירות".
עיקרון זה קובע כי כאשר ישנן הערכות מדעיות סבירות לאסון אקולוגי, אין צורך לחכות עד להוכחה סופית כדי להגיב. כמו הקברניט על ספינת הטיטניק, מוטב לפעול מבעוד מועד לפני שמתנגשים עם הקרחון. מה דורשים אנשי התנועה הירוקה בישראל? חיסכון באנרגיה, שיפור העצמאות אנרגטית של ישראל, הפחתת מזהמים באויר שיביא לשיפור בבריאות האזרחים וקידום תעשייה סולארית ישראלית. אם נפעל נכון, שינוי האקלים –- אשר קיים אם נרצה או לא - עשוי להיות הזדמנות ולא רק קללה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם