לוחם האצ"ל נלחם למען עמנואל בן השש
בשש השנים האחרונות גידל נתן בן יוסף בן ה-93 את בנה של העובדת שלו כנכדו. כעת הילד נידון לגירוש, ובן יוסף מתחנן: "השאירו אותו בארץ"

הפעם לא מדובר במלחמה בבריטים או בכנופיות הפדאיון, אלא במאבק להשאיר בארץ את עמנואל בן השש, בנה של העובדת הפיליפינית שטיפלה בו במשך שנים, אשר מיום היוולדו "אומץ" באופן בלתי רשמי על ידי בן יוסף, ובשש השנים האחרונות גדל כבן משפחה לכל דבר בביתו וחונך על ברכיו.
עמנואל הוא בנה של בלינדה מקלאלד, אזרחית פיליפינית שהועסקה בסיעוד של בן יוסף ואשתו רות, עד פטירתה בשנת 2005.
בלינדה המשיכה לטפל בבן יוסף, אולם לאחר שילדה את עמנואל אשרת העבודה שלה לא חודשה, והוא החל להעסיק את אחותה ג'וי שמסייעת לו מאז. על אף סיום עבודתה של בלינדה, עמנואל הקטן נותר לגור בביתו של בן יוסף, ובמהלך שש השנים האחרונות הוא גידל אותו בביתו, ובין השניים התפתח קשר עמוק.
ביום חמישי האחרון, בעקבות מידע מודיעיני, פשטו פקחי רשות ההגירה על ביתו של בן יוסף, שם איתרו את עמנואל ואת אמו, ולמרות תחינותיו הממושכות עצרו את השניים והעבירו אותם למתקן הכליאה למשפחות וילדים זרים בנתב"ג, שבו הם מוחזקים מאז בתא המעצר.
בן יוסף, שהעביר את השנים האחרונות בליווי הילד וגידל אותו כנכדו, נשבר. "אבא שלי לא אדם בריא וגם כך איני יודע כמה זמן נותר לו, אבל הפרידה
"אני לא מתייחס לעמנואל ככלל הבעיה של ילדי הפיליפינים בישראל, אלא כמקרה נדיר ויחיד של אדם, אבא שלי, שנתן כל כך הרבה למדינה, והיום יש לו רק בקשה אחת - תשאירו את הילד עד יומו האחרון. תאמינו לי שזה יאריך ולו במקצת את חייו".
אתמול בצהריים, לאחר שכמעט לא הצליח לעצום את עיניו מדאגה, הגיע בן יוסף מלווה בבנו ובעובדת הפיליפינית לבקר את עמנואל במתקן הכליאה. בחום הכבד המתין מחוץ למתקן עד הרגע שבו יוכל לשוב ולפגוש את הילד שהפך בשנים האחרונות לנדבך המרכזי בחייו.

"עברתי הרבה מאורעות גרועים בחיי, אבל גם בתקופת הבריטים אני לא זוכר שהתייחסו אליי ככה, מה עשיתי למדינה, רק טוב", הוא אומר והדמעות זולגות מעיניו. "אין לי כוח, זה לא בשבילי. אני לוחם עבור המדינה 85 שנה, כך עושים לי? והילד הזה, האם הוא פושע? אני מגדל את הילד הזה מיום היוולדו. הוריו אפשרו לו להישאר אצלי ולהתחנך על ברכי היהדות, וכך היה. זה מה שאני צריך עכשיו, לבקש רחמים מיהודים שייתנו לי קצת חיים?"
לאחר המתנה ממושכת הוכנס בן יוסף למתקן הכליאה, שם פגש את עמנואל. השניים התחבקו ממושכות, כשבן יוסף מתקשה לעצור את הדמעות ומשחק עם הילד שעה ארוכה, עד שנאלץ לצאת בחזרה. לאחר הביקור האמוציונלי הוא התקשה להתאושש, ואף הפתיע את בנו ואת עורכת הדין קרן סאיג, הפועלת בשמו בניסיון לעצור את גירוש הילד ואמו, כשביקש לבדוק אם יש אפשרות להצטרף לעמנואל בתא המעצר. "תרמתי משהו למדינה הזו ולא ביקשתי דבר מעולם", הוא אומר. "רק דבר אחד אני מבקש: תשאירו אצלי את הילד".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "האכיפה בוצעה כלפי האם עקב שהייתה הבלתי חוקית ארוכת השנים, ולא כלפי הילד. ברור כי מדובר במקרה עדין, אולם בטרם נעצרה האם יחד עם בנה ניתנה תשומת לב לכך שהאדון נשאר עם המטפלת שלו ולצד נכדיו וילדיו. בנוסף, ניתנה לו אפשרות לבקר את האם ובנה בטרם ישובו למדינתם".

