רה"מ חתם על אמנה נגד אפליית אתיופים
האמנה, הקוראת לשילוב בני העדה בחברה הישראלית, נחתמה כדי להיאבק בתופעת הגזענות. "ההתנהגות המפלה פוערת בור מסוכן בקיומנו"
- לקריאת האמנה לעידוד שילוב יוצאי אתיופיה
במסגרת האמנה, עליה יוחתמו גם ראשי רשויות מקומיות ומוסדות חינוך ברחבי הארץ, נדרשת פעילות יזומה בנושא כדי להקנות את הכלים הנדרשים לשילובם המוצלח של עולי אתיופיה בחברה הישראלית בתחומי החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית ולהיאבק באופן חסר פשרות בכל צורה של אפליה, גזענות ואי-סובלנות כנגדם.
יו"ר הסוכנות היהודית שרנסקי, אמר שהחוסן של החברה הישראלית מושתת על ערכים של שוויון ושל סובלנות כלפי האחר. "לכל אחד מאיתנו יש את החובה המוסרית להוקיע ולעקור מהשורש כל תופעה של גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה, המנוגדת לערכי היהדות עליה מושתת מדינת ישראל".
נשיא הקרן לידידות אקשטיין, אמר: "בחברה הישראלית לא יכול להיות מקום לגזענות ואפליה. תופעות אלה יצאו מכלל שליטה, הן מובילות לאלימות ומכשילות ניסיונות של העולים ואחרים להשתלב בחברה ובמשק הישראלי".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר במעמד החתימה על האמנה כי "בחברה הישראלית אין מקום לגזענות, לא נגד יוצאי אתיופיה ולא נגד אף קבוצה אחרת. אני שמח לחתום היום על האמנה לעידוד קליטתם ושילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ומתחייב להמשיך ולפעול לצורך כך".
שר החינוך, גדעון סער, הוסיף כי "החתימה על האמנה זה צעד חשוב במהלכים שאנו מובילים שמטרתם גם להיאבק בגזענות כלפי בני העדה האתיופית וגם להבטיח את שילובם המוצלח בחברה הישראלית. חשוב לבנות מודלים של הצלחה בקרב בני העדה האתיופית. זה מעצים ושובר סטריאוטיפים לא רק לבני העדה אלא לחברה הישראלית
נציגת הקהילה האתיופית, מסקי שיברו, ציינה כי מדובר ביוזמה מבורכת, שכן "עלינו לעקור כל תופעה של אפליה בחברה הישראלית. הגיע הזמן שנבין שיש לנו עתיד משותף וחוט אחד המקשר בין כולנו ולכן עלינו לחזק את הערכים שעליהם מושתתת מדינת ישראל", כלשונה.
החותמים הודיעו כי במסגרת המאמצים לסייע בשילוב יוצאי אתיופיה בישראל, ייערך בימים הקרובים מבצע ארצי תחת הכותרת "פותחים שנה בידידות" ובמסגרתו יוענק לכ-5,000 תלמידים יוצאי העדה מענק לרכישת ציוד לקראת שנת הלימודים הקרובה בהיקף כולל של למעלה משני מיליון שקלים, תרומת הקרן לידידות.
מסקר שבודק את תפיסות הציבור בנושא, עולה כי פחות ממחצית מהישראלים הוותיקים יסכימו שילדיהם ילמדו עם עולי אתיופיה באותה הכיתה ורק כרבע יהיו מוכנים לגור בשכנות לעולי אתיופיה או שילדיהם יתחתנו עם יוצאי העדה.
בנוסף לכך, הרוב המכריע של הציבור הוותיק בישראל (82%) סבור שהחברה הישראלית צריכה לסייע בקליטת עליה, אולם הנכונות האישית להירתם למשימה הלאומית הזאת נמוכה באופן משמעותי. הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינת ישראל.
הסקר מגלה עוד כי ל-45% מהישראלים הוותיקים יש קשרים חברתיים עם ישראלים ממוצא אתיופי. כשליש מהם (31%) גם אומרים כי אירחו בביתם ישראלי ממוצא אתיופי וכרבע (26%) התארחו בביתם של יוצאי העדה.
יחד עם זאת, רוב הנשאלים בסקר סבורים שהדרך למגר את התפיסות השליליות כלפי עולי אתיופיה עדיין ארוכה. להערכת המרואיינים רק כרבע (24%) מהציבור הוותיק בישראל יהיה מוכן שילדיו יתחתנו עם עולי אתיופיה ורק כרבע (23%) מהציבור יהיה מוכן לגור בשכנות אל עולי אתיופיה.
עוד השיבו הנשאלים כי להערכתם פחות ממחצית (47%) מהישראלים הוותיקים יסכימו שילדיהם ילמדו עם ילדים ממוצא אתיופי באותה הכיתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם