רוצח ג'ון לנון ביקש להשתחרר - ונדחה
מארק דיוויד צ'פמן, שהודה ברצח לנון ב-1980, פנה לוועדת השחרורים בפעם ה-7, אך נענה בשלילה. יוכל לפנות שוב בעוד שנתיים
מארק דיוויד צ'פמן צילום: אי-פי-איי
צ'פמן ירה בג'ון לנון בדצמבר 1980 מחוץ לדירתו במנהטן לעיני עוברי אורח ואשתו יוקו אונו, ופגע בו בארבעה מתוך חמשת הקליעים שירה. בשנת 1981 הוא נידון ל-20 שנות מאסר עד מאסר עולם, לאחר שהודה ברצח מדרגה שנייה.
בעבר, הוגשו שש בקשות לשחרור מטעם צ'פמן, השוהה בכלא בתנאי אבטחה מקסימאליים. האחרונה שבהן הייתה בספטמבר 2010.
ההתנגדות של אונו
בדיון השחרור הקודם שלו, סיפר צ'פמן כי הפגיעה דווקא בג'ון לנון לא הייתה מכוונת, וכי הוא בכלל חשב לירות בג'וני קרסון או באליזבת טיילור, אך לבסוף בחר בחבר להקת החיפושיות שהיה נגיש יותר.
צ'פמן, שעבד כמאבטח, סיפר כי המוטיבציה שלו לרצח הייתה מוניטין מיידי, אלא שמאוחר יותר הבין כי החלטתו הייתה אנוכית ושגויה. "חשבתי שבזכות הריגת ג'ון לנון, אני אהפוך ל'מישהו', ובמקום זאת הפכתי לרוצח – ורוצח הוא לא "מישהו"", אמר צ'פמן לחברי וועדת השחרורים
ב-2010.
בשנת 2010, אמרה יוקו אונו, בת 79 כיום, כי היא מבקשת שרוצח בעלה ישאר מאחורי סוגר ובריח, שכן לטענתה הוא עלול להוות סכנה לה, לבני משפחה אחרים של לנון – ואולי אפילו לעצמו.
בשנת 1992, סיפר צ'פמן לברברה וולטרס, כי בזמן שירה בצ'פמן, הוא שמע קולות שהורו לו לבצע את הרצח. "שמעתי את הקול הזה - לא קול ששומעים, קול פנימי - שאמר שוב ושוב: 'תעשה את זה, תעשה את זה, תעשה את זה'", אמר. "חשבתי שבאמצעות הריגתו של לנון - אזכה בתהילתו".
חוששת להיפגע, יוקו אונו וג'ון לנון
צילום: גטי אימג'ס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם