עדויות מדרום סודן: "כמעט כל מי שחזר מישראל – חולה במלריה"
בין בקתות הקש, הבוץ והיתושים, מדברים המגורשים מישראל עם כתב מעריב על הייאוש והמוות, ועל השיחות בעברית באוהל המשפחתי. נאקה בת ה-15, עד לא מזמן תלמידת תיכון בארץ, מספרת: "אני לא ממש קולטת שאנחנו כבר לא נחזור לישראל"
עוד בחדשות:
- המאבק המכריע נגד פינוי מאחז מגרון
- ניל ארמסטרונג, האדם הראשון על הירח, מת בגיל 82
- הרב עובדיה יכריע אם פצצה או הפצצה?
"כמעט כל מי שאני מכיר וחזר מישראל - חולה, וזה כולל הרבה מאוד אנשים, בעיקר ילדים", מספר פרנקו, אב למשפחה ששבה לאחרונה מישראל לדרום סודן. פרנקו שוהה עם אשתו ושני ילדיו, בני שש ו-11, בבית שלקרובי משפחה. הוא עדיין לא מצא עבודה ועוזר למארח שלו במכירת לחם מתנור האפייה הארעי המוצב מחוץ למתחם מגוריהם.
יותם גדרון, פעיל חברתי בספריית לוינסקי ובארגון א.ס.ף השוהה בימים אלו בדרום סודן, מספר כי רוב הפליטים חוששים מהתגברות המחלות וחוסר היכולת שלהם להתמודד עם הזיהומים במים. "כמעט כל מי שאני מכיר חולה במלריה, ובימים האחרונים החל להתפשט גם טיפוס", סיפר פרנקו בשיחה מג' ובה.
שניים מילדיו של פרנקו חלו במלריה, ואחד מהם גם בטיפוס. כשהצליח לשים את ידו על תרופות, גילה כי בנו נעקץ גם על ידי עקרב. המשפחה מתגוררת באזור כפרי מרוחק שבו אין תחבורה ציבורית, ולדבריו רק במזל הם הצליחו להגיע לרופא מקומי, שאבחן את הטיפוס אצל הילד וסיפק לו תרופות שעלו למשפחה כסף רב.
מאז שובה של המשפחה לדרום סודן, הילדים אינם הולכים לבית הספר ושוהים בבקתת המגורים המשפחתית, שם הם מדברים בעברית עם חברים נוספים ששבו מישראל. "שמעתי על חמישה אנשים שבאו מישראל ומתו בזמן האחרון. אני יודע על ילד אחד שחלה במלריה ומת כי לא הייתה לו תרופה", מספר פרנקו.
ד"ר רמי גודוביץ', פעיל חברתי המסייע לפליטים, מספר כי המוות והחשש מהמחלות בקרב החוזרים מישראל עולה בכל שיחה שהוא מקיים עם דרום-סודני. "אחת המשפחות שגורשה שמחה למצוא קרובי משפחה, והילדים שמחו לפגוש את בן הדוד ושיחקו איתו כל הזמן", מספר גודוביץ'. " רק שאחרי כמה ימים הילד חלה ובתוך כמה שעות מת, וגם המשפחה שחזרה נדבקה וחלתה, אך איני יודע מה מצבם כעת".
בשיחות שקיים גודוביץ' עם הפליטים ששבו לארצם, הם סיפרו כי נציגי נציבות האו"ם לפליטים בדרום סודן אינם מסייעים להם, בין היתר מאחר שהם שבו במסגרת הסכם בין ממשלות ישראל ודרום סודן ולא באמצעות הארגון הבינלאומי.
נאקה אליגו (15), עד לא מזמן תלמידת תיכון בישראל, חלתה אף היא לפני
שבועיים וחצי לאחר שהגיעה לדרום סודן, היא עדיין לא התאוששה מהמעבר. "אני לא ממש קולטת שאנחנו כבר לא נחזור לישראל. ידענו שיהיה קשה, אבל כשאתה מתחיל לחיות את המציאות הזאת, אתה מבין שזה הרבה יותר קשה ממה שחשבת שיהיה". לבית הספר היא לא הולכת, וייתכן כי בשנה הבאה תעבור, כמו רבים מילדי החוזרים מישראל, לאוגנדה, שבה מערכת החינוך מתקדמת יותר וגם שירותי הרפואה טובים יותר.
אנטוניטה (21), ששבה לאחרונה מישראל, סיפרה כי חלתה לפני כמה שבועות במלריה ובטיפוס, אולם העדיפה לא ללכת לקבל טיפול בבית החולים ורכשה מכספה את התרופות שבשלב זה הצילו את חייה. "כל מי שהולך לבית חולים רק חולה יותר, הרבה אנשים מתים שם", סיפרה אתמול. "הבאנו איתנו כדורים נגד הזיהום במים כי אין פה מים זורמים ומביאים במשאיות, אבל אני חוששת שעוד מעט הכדורים ייגמרו".
מעדויות הפליטים ששוחחו עם מעריב עולה כי רבים מהם רכשו בימיהם האחרונים בישראל תרופות, כילות נגד יתושים שעלולים להדביק במלריה וכדורים נגד זיהומים במים, אולם ציוד זה, יחד עם ציוד רפואי נוסף שנתרם על ידי ארגוני הסיוע לזרים בישראל, עדיין לא הגיע אליהם, מאחר שהוא מאוחסן במכולה שהייתה אמורה להטיס רשות האוכלוסין וההגירה במקביל לגירוש, אך הדבר טרם קרה.
בדיקה מול רשות ההגירה גילתה כי העיכוב במשלוח נובע מעלותו. כעת בוחנים ברשות את האפשרויות לעשות זאת בעלויות מופחתות, ככל הנראה באמצעות כמה טיסות שונות.
"אני מקווה שיהיה בסדר", מסכם סיימון גאי, "אבל תגיד לישראלים שהם מוזמנים לבקר. אנחנו נארח אותם כמו שצריך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם