בין צדק לצדקנות
התמיכה של ענקית הספורט נייקי בלאנס ארמסטרונג, למרות האשמות הארגון ללוחמה בסמים, מסמנת סדר עדיפויות חדש
למה? כי בדרך כלל כשספורטאי או כל סלב אחר מאבד ממושלמות תדמיתו, החברות ששכרו את שירותיו לצרכים פרסומיים מבינות שזה הזמן לנטוש אותו. לנטוש? יותר כמו לזרוק אותו כאילו היה תפוח אדמה לוהט. כך שהדבר המוזר ביותר בכל הסיפור הוא שחברת "נייקי" הודיעה שלמרות הכל, היא תמשיך לתמוך בספורטאי לשעבר וגם לתחזק את הקרן המשותפת לשניהם, שתומכת בשורדי מחלת הסרטן. איך זה ייתכן?
כולנו תוהים אם ארמסטרונג נקי או מלוכלך, כפי שטוען נגדו הארגון ללוחמה בסמים. קשה לומר שאפשר להסיק מסקנות חד-משמעיות לכאן או לכאן, אבל השאלה היא אם זאת באמת הסוגיה המהותית בכל העניין. הצלחה מטאורית היא חרב פיפיות - ברגע שהפכת למפורסם, לאייקון, אתה טועם הרבה דברים: את מנעמי ההכרה העולמית מול המחיר של אובדן האנונימיות, וכן את מתיקות המעריצים, אבל גם את מרירות הקנאים.
אנשים מצליחים הופכים הרבה פעמים למטרות - וגם עבור הארגון ללוחמה בסמים, להילחם באחד כמו ארמסטרונג זה סוג של הישג המלווה בהרבה פרסום. ארמסטרונג, בכל מקרה, כבר פרש ומקדיש את חייו למלחמה במחלה שממנה ניצל. כך שבסיפור הזה, כמו בהרבה סיפורים אחרים, אין בהכרח "רעים" ו"טובים". יש כל מיני מניעים, חלקם נסתרים. מה יותר חשוב - לחשוף אותו כרמאי לשעבר או לתת לו להמשיך את פעילותו, שיכולה לרפא אחרים?
לא צריך את המדליות
ארמסטרונג כנראה באמת עשוי מחומר של אנשים פורצי דרך: הוא לא רק ניצח את מחלת הסרטן והפך למקור השראה, אלא גם החליט שאחרי שנים שניסה, אין לו שום כוונה להמשיך להילחם נגד הממסד ונגד ההאשמה. אם הם רוצים לרדוף אותו, זאת בעיה שלהם, וזה לא בהכרח מה שמתאים לו.
הרבה מיהרו לומר שבכך הוא "יצא לוזר" כי מי שמאמין בחפותו - לא מהסס לצאת לקרב. אבל אפשר גם לומר שבסירוב שלו להילחם, ארמסטרונג כאילו אומר: קחו את המדליות שלכם וקחו את התארים. אני לא צריך אותם. ניצחתי את מחלת הסרטן והראיתי לכל העולם מאיפה משתין הדג. מבחינתי, אני ווינר, ומה שאתם חושבים או
לא חושבים בכלל לא מעניין אותי.
הגישה שלו יוצאת דופן, ויש חשיבות גם לעבודתו הנוכחית. כנראה זה מה ששכנע גם את "נייקי" שלא צריך בהכרח לנהוג במקרה הזה "לפי הספר" של חוקי הצדקנות והתדמית. אולי המקרה הזה מסמן את תחילתה של דרך חדשה שהיא קצת יותר אמיתית.
דווקא בגלל צדקנות מוגזמת, קנאה ורצון להיטפל, במקום לעסוק במה שבאמת דורש תיקון בעולם, לעתים קרובות אנחנו נטפלים לאנשים שהם בסך הכל טובים, ומתמקדים בפופוליסטי ובטפל. ואולי יש פה מסר נוסף: מי שניצח מחלה קטלנית, כנראה מתעסק יותר באופן שבו הוא חי את חייו, ופחות אכפת לו מה אומרים אחרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם