מנהיג הפועלים החדש
פיטורי 150 עובדים בערוץ 10 לא היו איום ממשי על מתן חודורוב. אז מה גרם לו לסכן את תדמיתו? כנראה שגם הוא מבין משהו על יחסי הכוחות בעולם העבודה בישראל
חודורוב, שהיה ידוע עד היום בעיקר ככתב הכלכלי עם הלוק החנוני שמשדר משהו מעט יהיר, הוכיח בשבועות האחרונים עד כמה הוא רחוק מהתדמית המרוחקת שדבקה בו. כיו"ר ועד העובדים החדש של הערוץ הציב את עצמו חודורוב בחזית המאבק בפיטורי העובדים וסגירת הערוץ.

פיטורי 150 עובדים יכולים היו להיות רחש עמום באוזנייה של חודורוב. בשלב זה מטה לחמו לא היה נפגע, והוא בטח היה מאלה שמכבים את האור בדרך החוצה – ועד אז נהנה ממשכורת יפה. אז מה גרם לו לסכן את תדמיתו הנוחה ולעלות על הבריקדות? כנראה שחודורוב, שעיסוקו היומיומי הוא כלכלה, מבין משהו עמוק על מערכת יחסי הכוחות הבעייתית שעומדת בבסיס עולם העבודה בישראל.
תחום העיתונות עבר יחד עם כל המשק תהליך של פירוק העבודה המאורגנת והחלשת כוחו של העובד העזוב לנפשו. העיתונאים היו מחלוצי המעבר מחוזים קיבוציים, שדאגו במרוכז לכלל העובדים, לחוזים אישיים. בתחילה, אפשרו החוזים האישיים את משכורות הענק של כמה יחידי סגולה מוכשרים במיוחד. אולם בהמשך הפכו לכלי נוח להעסקה נצלנית של אחרונת התחקירניות, שעובדות בלי הפסקה תמורת שכר מצחיק.
זה לא שלא היו ניסיונות קודמים לאגד עיתונאים. אלא שאיכשהו זה תמיד היה עניינם של הטכנאים או של עובדי המנהלה. העיתונאים, במיוחד המוכרים שבהם, רחקו מהוועדים כמו מנון-אייטם. העיתונאים פשעו פעמיים, כשביד אחת סירבו לחתום על טופסי ההתאגדות, וביד השנייה טיפחו בחדווה את הדימוי המאיים של הוועדים (ועד טכנאי רשות השידור כמשל). כשהצטרפו כבר עיתונאים, הם היו לרוב האלמונים שבהם.
"הטאלנטים", מרופדים בחוזה הכוכב שלהם, משכו ידיהם מההתארגנות, ובמקרים אחדים אף ניסו לסכלה בכוח. הם קיבלו את ליטרת הבשר שלהם מהבעלים, וסולידריות
על רקע כל זה, מרשימה במיוחד וראויה להערכה הבחירה של חודורוב, לא רק לפעול מאחורי הקלעים, אלא גם להעניק את פניו ואת סלברטיאיותו למאבק.
גם הבחירה להתאגד בהסתדרות, ולא להקים ועד עצמאי דוגמת ועד "הארץ", מעידה על הבנת הצורך של עובדי הערוץ ושל חודורוב בסולידריות רחבה יותר מהקליקה העיתונאית. "כעיתונאים אין לנו יתרון אמיתי על פני עובדי פניציה, פרי גליל או עוף העמק כשאנחנו מגיעים לנהל מאבק על מקומות העבודה שלנו", אמר חודורוב השבוע וניסה להזכיר לחבריו המבולבלים, שבהרבה מובנים הם קרובים יותר לעובד פס הייצור במפעל בחצור הגלילית מאשר לבעל ההון, גם אם האחרון מבלה איתם באותן מסיבות.
הכותב הוא העוזר הפרלמנטרי של יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ'