המפציצים: ישראל אולי לא תתקיים בלעדינו

ארבעה מטייסי העלית של חיל האוויר מדברים על התחושה שגורל המדינה מונח על כתפיהם. הכתבה המלאה: מחר בסופשבוע

חן קוטס-בר | 6/9/2012 9:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אם הטובים הולכים לטיס, אז ארבעתם הם השפיץ. הטובים שבטובים. ברגע האמת, המשא יונח על הכתפיים שלהם. רב סרן א', רב סרן ג', רב סרן ע' ורב סרן ס'. כולם בשנות ה-30 לחייהם, נשואים, אבות לילדים. ביוזמת "סופשבוע" הם כונסו לשיחה נדירה, דווקא בעת הזו.

- שרי הקבינט דנו: "צפויה שנה מלאה טלטלות"
- נתניהו לאובמה: הבהר מהו ה"קאזוס בלי" שלך
- רמטכ"ל ארה"ב: לא רוצה להיות שותף לתקיפה באיראן
טייסי יחידת העילית של חיל האוויר
טייסי יחידת העילית של חיל האוויר צילום: זיו שדה

ארבעת הטייסים הבכירים מדברים בגילוי לב על התחושה שגורל המדינה עשוי להיות כולו על כתפיהם, על רגעי הבדידות בתא הטייס, בדרך לתקיפה רחוק מהבית, ועל הידיעה שבכל רגע עלולה להגיע ההזנקה למשימה שלא בטוח ישובו ממנה. הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') בגיליון החגיגי של "סופשבוע".

"אם אני צריך לעמוד עכשיו מול כל עם ישראל, אני אגיד 'אנחנו נעשה את המשימה'", אומר רב סרן ג'. "אין מצב שלא נעשה את המשימה שלנו. זה יעלה מה שיעלה, יקרה מה שיקרה, המשימה תבוצע".
התחושה תהיה כמו אחרי כיבוש הכותל

רב סרן א': "הרבה פעמים שואלים אותי: 'אנחנו מתאמנים?', 'אנחנו מוכנים?' אני אומר שכן. אנחנו מוכנים לכל מה שצריך. אם יהיה מבצע שההישגים שלו הם הרי גורל עבור מדינת ישראל, מבצע שבסופו ניתן יהיה להגדיר אם הצלחנו או לא הצלחנו, אני חושב שבחזרה מהמבצע הזה, במטוסים בדרך הביתה, התחושה תהיה כמו אחרי כיבוש החרמון, או שהכותל בידינו. זאת תהיה ההרגשה".

רב

סרן ע': "כשאתה יושב על משהו שהוא אסטרטגי למדינת ישראל ואתה מפעיל אותו ואתה מפקד עליו ואתה עושה את המשימות שאתה נדרש לעשות, ומעט אנשים יכולים להרשות לעצמם לעשות את זה, אז אתה מבין את המקום שלך. התחושה הזאת של כובד האחריות, של 'זה בידיים שלך עכשיו' - לי זה עושה רק טוב. עוזר לי לקום בבוקר, כשאני יודע שהעבודה שלי נורא משמעותית למדינת ישראל".
 
"זה בידיים שלך עכשיו". מטוסי חיל האוויר ראובן קסטרו

רב סרן ס': " אני עושה את המשימה. זה מה שעושה לי את הדברים פשוט, שאני מאמין וסומך על מי שמוריד לי את המטרה, ואני סומך על עצמי שאבצע את המשימה כמו שצריך".

איך מרגישים בתא הטייס, בדרך למשימה רחוק מהבית?
א': "אי אפשר להסביר את התחושות של מי שנמצא בקוקפיט. אתה רואה את העולם מתחת, הכל שקט, ואתה יודע שלמטה יש חיים שלמים. לפעמים אנחנו עושים תדלוקים חשוכים בלילה, בים. אתה אומר לעצמך: 'אנשים עכשיו אוכלים ארוחת ערב, הם לא יודעים בכלל שאתה עושה משימה מאוד מורכבת ולא טריוויאלית בין שני כלים שמימיים, בלילה חשוך, ואתה מתאמן בה כחלק משגרה יומית'".

תחושת בדידות?
ע': "הישיבה בקוקפיט מאוד בודדת. זה אתה עם עצמך, עם קבלת ההחלטות שלך. פגעת, הצלחת".
ג': "בטיסות ארוכות הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך בודד. בודד במחשבות. אם אתה כבר אחרי שפגעת, בדרך הביתה, אתה חושב מה היה שם. אין לך את מי לשתף. אם אתה בדו-מושבי, אתה מדבר עם הנווט. זה מיקרופון פתוח, אבל זה לא יוצא החוצה, זה רק בתוך התא. שם מתחילות לעלות השאלות. 'מה אתה אומר, אתה חושב שזה פגע, אתה חושב שלא פגענו, היינו בסדר, נכשלנו, הצלחנו, עמדנו במשימה?'"

כשהמשימה מתחילה, המחשבות המפחידות נעלמות

ארבעת הטייסים מסבירים עד כמה משמעותית העובדה שהם אבות לילדים. "מרגע שאתה נהיה אבא, אתה מתחיל לחשוב על הטיסה ולטוס מעט שונה", אומר ע'. "בטלוויזיה ובקולנוע רואים טייסים ששמים תמונות של הילדים שלהם בקוקפיט. אנחנו לא שם. אבל אתה כן חושב אחרת. אני יודע שמולי עומדות עכשיו כל מיני משימות שאני בטוח ביכולתי לבצע אותן, אבל חלקן מאוד מסוכנות. המחשבה נמצאת שם כל הזמן. 'מה יקרה אם', 'מה יעשו אם'. למרות שברגע שאתה מתחיל את המשימה, הכל נגמר. זה לא חודר אותך".

בתרגול שעשו לפני כמה שנים בארצות הברית ניצחו טייסי הקרב הישראלים 1:60 את האמריקאים בקרבות אוויר. "אנחנו לא יותר טובים מטייסים אחרים בעולם", אומר ע'. "אני גם לא בטוח שיש לנו ביצים יותר גדולות כי הגבול בין טיפשות לאומץ הוא מאוד דק בחלק מהמקרים. מה שכן, יש לנו היסטוריה שממנה אנחנו באים. אנחנו מבינים שיכול להיות מצב שכל העסק הזה שנקרא מדינת ישראל פשוט עלול לא להיות אם אנחנו לא נעשה את העבודה שלנו".

הכתבה המלאה: מחר בסופשבוע

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''צבא וביטחון''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים