עדיין אין פתרון: בג"ץ ידון שוב בבעיית המהגרים ביום א'
שופטי בג"ץ הודיעו בתום הדיון בעתירה להכנסת עשרות נתיני אריתריאה, כי הוא יתחדש רק בשבוע הבא. במהלך המשפט הושמעה עמדת המדינה, לפיה לישראל שמורה הזכות להחליט מי ייכנס בשעריה. "הם הודו כי באו למצוא עבודה"
בתום הדיון היום (ה') בצהריים החליט בית המשפט לחדש את הדיון רק ביום ראשון, ומשמעות הדבר היא כי עד תחילת שבוע הבא יישארו המהגרים מאחורי הגדר ללא החלטה בעניינם. בתגובת המדינה נאמר כי בגדר המוקמת בגבול מצרים אין שערים לכל אורכה ולכן אין אפשרות פיזית לאפשר את כניסת האריתראים לישראל, שלא באמצעות הריסת הגדר.
עוד נאמר, כי 20 הזרים שוחחו עם נציגי צבא וגששים ואמרו שהם מעוניינים להיכנס לישראל כדי למצוא עבודה ולהיפגש עם בני משפחותיהם המצויים כאן, ואיש מהם לא העלה טענה שהוא נרדף בארצו.
במישור ההומניטרי, נאמר בתגובתה הפרקליטות, פועלים כוחות הצבא לספק לקבוצה צרכי מזון ושתייה בסיסיים. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אם יתעורר צורך דחוף במתן טיפול רפואי חיוני או הומניטארי, יינתן לעניין זה מענה בכל דרך שתידרש.
באשר לטענה הבסיסית שבעתירה, ולפיה ישראל מחויבת לפתוח את שעריה (ובמקרה זה לפרוץ פיזית את גדרותיה), נוכח מדיניות אי-ההרחקה כלפי אריתראים, הפרקליטות טוענת שאין יסוד לטענה זו וכי ישראל אינה אחראית למתרחש בשטחים שמחוץ לשליטתה האפקטיבית.
"הנחת המוצא היא שלישראל, כמדינה ריבונית, שמורה הזכות להחליט מי יבוא בשעריה. דומה כי לא יכול להיות ספק כי במסגרת
לפי אמנת הפליטים, נאמר בתגובת המדינה, על חברי הקבוצה לבקש מקלט במצרים שהיא מדינת המקלט הראשונה אליה הגיעו.
נשיא העליון אשר גרוניס שאל במהלך הדיון האם הגדר ממוקמת פיזית על הגבול ממש או שהיא בשטח ישראל. נציגת הפרקליטות, עו"ד יוכי גנסין, השיבה שהגדר מצויה מספר מטרים בשטח ישראל שהרי אי אפשר לבנותה בתוך שטח מצרים, אולם לפי הפסיקה השאלה הרלוונטית היא האם המסתננים מצויים בשטח בשליטה אפקטיבית של ישראל.
גנסין הדגישה כי תגובת המדינה "הוגשה על דעת הדרג המדיני הבכיר ביותר וקיבלה את אישורו של ראש הממשלה". השופט חנן מלצר תהה כיצד הדבר מתיישב עם הצהרתו של נתניהו מלפני כשנתיים, כי הגדר לא תחסום כניסת פליטים. "איננו מתכוונים לעצור פליטי חרב, אנו מאפשרים את כניסתם ונמשיך את כניסתם", ציטט מלצר את דברי נתניהו.
"אני לא יודעת אם יש רלוונטיות להצהרה זו במצב הנוכחי", השיבה גנסין, שכן בישראל כיום כ-67 זרים. "ראש הממשלה אינו היועץ המשפטי לממשלה. כשמדובר במישהו שמדינת ישראל חייבת לתת לו מעמד פליט, בקשתו נבחנת. ישראל מקימה גדר כדי למנוע כניסה". אלא שמלצר לא ויתר ואמר כי הגדר הוקמה כדי למנוע כניסת מהגרי עבודה ולא פליטים.
"פליט הוא מי שזכאי להגיש בקשה", השיבה גנסין. "אנו טוענים כי ישראל אינה מדינת המקלט הראשונה של הפליט, כי הוא עובר דרך מצרים שמחויבת אף היא לאמנת הפליטים ולכן פליט כזה אינו זכאי להגיע למדינת ישראל. הוא יכול להגיש בקשה למעמד של פליט בקהיר". בהמשך עיינו השופטים במעמד צד אחד בחומר סודי שהגישה המדינה ונוגע למצב במצרים, ומאוחר יותר, ביקשו מהמדינה לעדכן את תשובתם עד יום א', אז יקיימו דיון נוסף בעתירה.
במקביל, ניסו חברי הארגון "רופאים לזכויות אדם", להגיע לקבוצת האריתריאים בגבול, אולם צה"ל ואנשי משטרה מנעו מהם כניסה. בין חברי הארגון, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בביה"ח יוספטל באילת, רופאה פסיכיאטרית, רופאת משפחה ואחיות. צה"ל נימק את האיסור בכך שמדובר בשטח צבאי סגור.
ד"ר שי קרמר, שהגיעה עם קבוצת הרופאים, סיפרה כי "המשטרה עצרה אותנו מלהגיע אליהם ומעכבים אותנו, אנחנו מחכים לא הרבה זמן בשמש וכבר מאד קשה לנו עקב החום הכבד. אני מעריכה שהסבל והמצוקה בהם נמצאים הפליטים קשה לאין שיעור, שלא לדבר על מצבם הרפואי שאיננו ברור".
"באנו לנסות לתת להם סיוע רפואי ראשוני כי זה הדבר הבסיסי ביותר שאנו מחויבים לעשות. אני מעריכה שמצבם קשה לאחר כמעט שבוע תחת השמש במדבר". ד"ר קרמר הוסיפה כי "באופן אישי אני חושבת שצריך להכניס אותם לארץ הן כדי לבדוק את מצבם הרפואי והן כדי לבדוק את בקשותיהם למקלט, מהלך שמחויב המציאות מהבחינה האנושית והמוסרית הבסיסית ביותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם