הרבנות: השוק מוצף בשופרות שאינם כשרים
לקראת ראש השנה מזהירים בעלי מפעלים כי השופרות המיובאים ארצה ממרוקו וסין מודבקים בפוליאסטר ולכן הם פסולים לשימוש
עוד בחדשות:
- חילוני? תשלם הרבה יותר בבריכה העירונית
- דנינו: פרשת ניסו שחם כאבה לי ברמה האישית
- המשטרה פשטה על תחנת סמים בטנטורה

לטענתם, בתהליך ייצור השופר כ-30 עד 40 אחוז מהם נסדקים. בישראל משמע הדבר שהוא מושלך לפח, אלא שבמפעלים מעבר לים מדביקים אותו מחדש פעמים רבות. על פי ההלכה, הדבקה של שופר אסורה, והוא חייב להיות "חתיכה אחת שלמה".
את המצווה "לשמוע קול שופר" אין כמעט מי שלא מכיר. מדובר בסדר התקיעות "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" שמשמיעים בין תפילת שחרית למוסף בימי החג. הליך הכנת השופרות לקיום המצווה הינו מורכב ומסובך בגלל הצורך לבצע את היישור של השופר בתהליך העיבוד בלי שהוא ייסדק.
הרב אריה לוין, האחראי על מחלקת תשמישי הקדושה והשעטנז ברבנות תל אביב-יפו הסביר: "אנשים שלא מתמצאים בתחום אינם מודעים לאתגרים ההלכתיים בדרך ליצירת שופר כשר. לצערנו, במרוקו מיוצרים שופרות ללא כל פיקוח כשרותי על ידי מוסלמים מקומיים ואשר יובאו השנה לארץ כאשר בשופר נוצרים חורים תוך כדי הייצור, ואלה מודבקים בפוליאסטר וב'סופר גלו' כך שהשופרות פסולים למהדרין".
לוין הוסיף: "היינו מצפים מבעלי התקיעה שיש להם אחריות להוציא
אתמול התייחס גם אברהם ריבק, מבעלי "שופרות ישראל ריבקבר ששת", המנהל את אחד ממפעלי השופרות הוותיקים בעולם, למצוקת השופרות המיובאים. "זה הכל זיוף, הכשרים מפוקפקים. הרבה מהם מודבקים. שופר שלנו מחירו נע בין 100 ל-400 שקלים , תלוי באיכות", אמר ריבק, "אבל מה שנהיה בענף זה הפקרות כי אנשים מחפשים רק מחיר".
גם שמעון קינן, הבעלים של מפעל השופרות "קול שופר" ברמת הגולן, מצטרף לדברים. "הם פוגעים בפרנסה של המפעלים הישראליים ומוליכים את האנשים שולל", מסביר קינן. "השופרות ממרוקו ומסין פסולים מעיקרם. במהלך תהליך הייצור של השופר נפסלים שופרות רבים עד כדי 30 אחוז ממערך הייצור הכולל. היצרנים במרוקו ובסין מייצרים ברובם ללא פיקוח, והמפעלים שם מתקנים את הסדק בשופרות ללא שהקונים יכולים בכלל לשים לב למה שאירע".
