מתקפה תקשורתית על נתניהו: מנהיג משוגע שמסכן את ארצו
על רקע משבר האמון עם הבית הלבן, האשימו עורך הניו יורקר ועורך הניו יורק טיימס לשעבר את רה"מ בהתערבות בבחירות ובסיכון האינטרסים הישראליים

במאמר שזכה הכותרת "מהלכי הניאו-שמרן", האשים רמניק כי בתור ראש ממשלה, נתניהו "עשה יותר מכל דמות פוליטית אחרת כדי לעודד ולהעלות את הכוחות הריאקציונרים בישראל, למחוק את האפשרות המידלדלת של הסדר צודק עם הפלסטינים ולבודד את ארצו בזירה הדיפלומטית העולמית".
הדמות של נתניהו, כפי שמתאר אותה רמניק, היא של פוליטיקאי שאין לו כל אמון כלפי הפלסטינים וכלפי "רבים מהמומחים הצבאיים והמודיעיניים, בתוך הממשלה הישראלית ומחוצה לה, שאומרים לו כרגע שהתקפה חד צדדית על מתקני הגרעין של איראן תסתיים באסון פוליטי, דיפלומטי וצבאי".
לפי רמניק, נתניהו – כבן בריתו של המועמד הרפובליקני מיט רומני – נחוש להפוך לגורם משפיע בבחירות לנשיאות בארה"ב. נתניהו, כותב רמניק, ממקד את ביקורתו הישירה כלפי אובמה ושרת החוץ, הילארי קלינטון, תחת המעטה של דרישה להצבת קווים אדומים מול איראן.
"בראייתו של נתניהו, על אף סנקציות כלכליות משתקות, על אף ביצוע של סדרת פעולות חשאיות, על אף לחץ דיפלומטי, על אף הכרזות שלא יתאפשר לאיראן להחזיק בפצצה – למרות כל אלה – אובמה חלש ומאכזב", טוען רמניק. "ראש הממשלה הישראלי לא הסתיר את חוסר האמון שלו, אפילו שפוליטיקאים ישראלים הודו ששיתוף הפעולה המודיעיני והביטחוני מעולם לא היה טוב יותר".
עורך הניו יורק מוסיף כי ידידיו של נתניהו בארה"ב הם אנשי הימין האמריקאי, פוליטיקאים, אנשי עסקים ולוביסטים "שאף פעם לא מוכנים שלא להסכים עם ישראל". "זה הגיע למצב שבו אפילו בן בריתו המרכזי של נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, הראה סימנים שגם הוא מאמין שראש הממשלה הגזים".
רמניק אף מאשים את נתניהו כי הוא הוא אף מאמץ את
מאמר תקיף נוסף פורסם בניו יורק טיימס, שם כתב ביל קלר, העורך לשעבר של העיתון החשוב בעולם, כי בכל הנוגע לדיפלומטיה בינלאומית, נתניהו ורומני התנהגו השבוע כמו "עדר בקר שאכל עשב משוגע".
קלר מאשים כי "חטאו של נתניהו חמור יותר, מאחר שהוא ידע בדיוק מה הוא עושה". "במסיבת עיתונאים בירושלים, הוא טפטף בוז על ארה"ב בשל סירובה להוציא לפועל מתקפת מנע מפוקפקת נגד איראן – מלחמה שאפילו הישראלים המוסמכים ביותר והפטריוטיים ביותר לא רוצים", הוא כותב.
המאמר תומך בהכרזתה של קלינטון כי לא יוצבו קווים אדומים מול איראן בטיעונים שהדבר יפגע ביכולת התמרון מול טהרן וכי אפילו לא הוצבו קווים אדומים מול ישראל לפעול נגד תוכנית הגרעין. קלר מציין כי אפילו מיט רומני נמנע מלהכריז מה יהיו הקווים האדומים שלו, או "שפשוט זה תואם את חוסר העקביות שלו להתמקד בסוגיות רבות".
קלר ממשיך כי "התערבותו הבוטה של נתניהו בפוליטיקה שלנו עלולה – וצריכה – להביך את המועמד המועדף עליו, מיט רומני". "האפשרויות של רומני כעת הן להצטרף לידידו נתניהו בהתקפה על מדיניות החוץ האמריקאית, להרחיק את עצמו מהמנהיג הזר שהוא כה חיבק, או לשתוק", נאמר בטור. "ואם אובמה ייבחר מחדש, הנשיא לא צפוי לשכוח את התרגיל במניפולציה מצד מנהיג ישראלי שיש לו כבר סיבה מספקת שלא להאמין לו".
