ביהמ"ש: בית המריבה בחברון שייך למתנחלים
4 שנים אחרי שפונה, בית המשפט הכריע כי הבית נקנה כדין ע"י המתנחלים, וכי גרסת הפלסטינים שטענו שביטלו את עסקת המכירה - שקרית

היום, חמש וחצי שנים לאחר שנכנסו אליו תושבי חברון היהודים לראשונה פרסם שופט המחוזי משה בר עם פסק דין מפורט שבו קבע כי הנכס אכן נרכש ע"י חברת "טל", שפעלה מטעם הישוב היהודי בחברון, וכי גרסת המוכרים, כאילו ביטלו את העסקה כשגילו שהרוכשים הם יהודים הינה גרסה שיקרית.
עוד ציין השופט כי הפלסטינים שמכרו את הבית נתונים ללחצים מצד הרשות הפלשתינית ועל כן העידו עדויות לא מהימנות: "עדותם של הנתבעים במסגרת חקירתם הנגדית הוציאו לפני רושם עגום ביותר. בעדותם נמצאו סתירות לא מעטות...יתכן והסיבה לכך בשל היותו נתון ללחצים ולחשש, פן יבולע לו אם יתברר כי מכר את הנכס לגורם יהודי...".
לסיכום קבע השופט ברעם כי על המדינה להחזיר לידי המתנחלים את החזקה בבית בתוך 30 יום והטיל על הפלסטיני לשלם 50 אלף שקלים כהוצאות משפט.
למרות פסק הדין, בכדי לממש את פסק הדין ולאפשר לאנשי הישוב היהודי בחברון להיכנס לבית, נדרש אישור של שר הביטחון. גורמים בימין העריכו אמש כי ברק יתקשה לסרב לחתום על האישור.
יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, ברך על ההחלטה וקרא לראש הממשלה ולשר הביטחון "לקיים את ההחלטה כלשונה וכרוחה, ולא לנסות לסכל אותה בתרגילים מתרגילים שונים".
דיין הוסיף "העוול שנגרם במניעת החזקה מהרוכשים במשך שנים ארוכות הוא חמור דיו והגיע הזמן לתקנו. פסק הדין מוכיח כי כשניתנת
ח"כ מיכאל בן ארי החליט ללכת צעד אחד קדימה וקרא בעקבות פסק הדין לתושבי חברון היהודים לא להסתפק בחזרה לבית אלא לחזור לכל הרכוש שהיה בידי יהודי חברון עד לפרעות תרפ"ט.
מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר קרא לשר הביטחון שלא לאפשר למתנחלים להיכנס שוב לבית: "כניסת המתנחלים לבית המריבה תגביר את המתח באזור, תזיק לישראל מבחינה מדינית ותהיה למעמסה על חיילי צה"ל", אמר.

הסערה סביב הבית התעוררה לפני כארבע שנים: בחודש מרץ 2007 נכנסה קבוצה של כמה עשרות בחורי ישיבה ושל כעשרים משפחות יהודיות מאזור חברון לגור בבניין גדול המימדים ששולט על הציר המרכזי המחבר את קרית ארבע עם חברון. המתנחלים כינו את הבית "בית השלום" אך השם שדבק בו בתקשורת היה דווקא "בית המריבה".
מייד לאחר הכניסה לבית, עתר פאיז רג'בי, פלסטיני תושב חברון לבג"צ בטענה כי הבית שייך לו. רג'בי טען כי אכן קיים מגעים למכירת הבית - אולם משנודע לו כי הרוכשים הם יהודים, עצר את הליך המכירה ולא השלים אותו.
בחודש נובמבר 2008 לאחר דיונים ממושכים, פסקה שופטת העליון אילה פרוקצ'יה כי המדינה רשאית לפנות את המתנחלים שנכנסו לבית, זאת עד לסיומו של הדיון המשפטי בשאלה למי החזקה על הנכס.
חודש לאחר מתן פסק הדין, הגיעה המתיחות סביב הבית לשיא, כאשר בנוסף למשפחות הרבות שנכנסו לגור בבית, התקבצו במקום גם פעילי ימין צעירים רבים ובהם רבים מנוער הגבעות. הצעירים שבאו למנוע את הפינוי בגופם, החלו להתפרע באזור, למורת רוחם של דיירי הבית, ופגעו ברכוש של פלסטינים.
בתחילת חודש דצמבר 2008 נפגש שר הביטחון אהוד ברק עם ראשי מועצת יש"ע לדיון בנסיון להביא לפשרה בסוגיית הבית. בעיצומו של המפגש, שהתקיים בקריה בתל אביב, פשטו כוחות יס"מ על הבית ופינו אותו במהירות, מבלי שהצעירים הרבים ששהו בבית הצליחו להתנגד. מאוחר יותר טענו בימין כי ברק ניצל את ראשי יש"ע וקיים תרגיל הסחה באמצעותם.

