מרוקו: קללות בפתח בית הכנסת
כתב מעריב במרוקו יצא מתפילת החג ופגש בצד המכוער של המתח בין הדתות. בקהילה המקומית אומרים: "כבר רגילים לכך"
כמה אנשים התקבצו סביבנו ואחרי חילופי דברים קצרים עזבתי את המקום. לפתע ראיתי את הנער עוקב אחריי. הוא ניגש ואמר שברצונו להתפייס ולבקש את סליחתי. הבטתי בעיניו והשבתי באימרה הנאמרת למבקש הסליחה: "סליחה, זה כל מה שיש" (מוסמיח'ה הייא לי כאיינא). טפחתי על כתפו בידידות, לחצתי את ידו ושמתי פעמיי הלאה.
הפגנה אנטי ישראלית במרוקו. צילום ארכיון: רויטרס
גם במרוקו המתח בין הדתות עולה. סיסמאות אנטישמיות הושמעו במספר הפגנות מקומיות ברחבי המדינה בתגובה לסרט "תמימות המוסלמים". בשבוע שעבר נערכו הפגנות שארגנה תנועת "עדאל אול איחסן" האיסלמיסטית, שנאסר עליה להשתתף בבחירות לפרלמנט.
מאות מפגינים השמיעו סיסמאות כגון: "חייבאר חייבאר יא-יהוד, ג'יש מוחמד סייעוד" - קוד איסלאמי לחיסולם של היהודים. בהפגנות הוצתו דגלי ארה"ב וישראל, למרות שאז עדיין לא היה ברור מי הפיק את הסרט. השמועות השקריות על כך שמדובר בישראלי לשעבר הספיקו.
כמו בשאר הקהילות בעולם, גם הקהילה היהודית במרוקו מושפעת מאירועים בישראל. אבל למרות תקופות קשות, בעבר נשמרו יחסי הדו-קיום תקינים, להוציא אירועים בודדים.
המועמדת לשעבר לפרלמנט, היהודיה מגי קקון, אומרת כי רוב המפגינים הם צעירים חסרי השכלה ומבוגרים מחוסרי עבודה. "במרוקו 38 אחוז מהילדים בגילאים 4 ו-5 שנים נמצאים מחוץ למסגרות חינוכיות", היא אומרת, ומדגישה כי החינוך הוא האמצעי למיגור האנטישמיות.
החידוש בהפגנות
בשנים האחרונות הוא ההתבטאויות האנטישמיות הנושאות אופי לאומני ומכוונות נגד ציונים, תוך הקפדה על הבחנה בין ציונים ליהודים. כך היה לאחר תחילת מבצע "עופרת יצוקה" בהפגנה ברבאט.
יהודי מרוקו משתדלים לשמור על איפוק. מישל אדרי מקזבלנקה אומר: "כבכל שנה, גם בחג הזה המשטרה הציבה שמירה בבתי הכנסת השכונתיים. השכנים מכירים את בית הכנסת ומכבדים את הבאים אליו. אנחנו כבר רגילים להתבטאויות קשות ולא מתרגשים מהן".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם