"הקראתי המברק לראש המוסד והוא חזר לישון"

בעדויות מוועדת אגרנט עולה תמונה עגומה של אדישות נוכח דיווח הסוכן המצרי. "ראש המוסד היה חצי ישן ולא הבין במה מדובר"

אריק בנדר | 20/9/2012 15:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כמו בדרמת ריגול מרתקת של ג'ון לה קארה חושפת עדותו של אלפרד עיני, מי שהיה עוזרו של ראש המוסד צבי זמיר ערב מלחמת יום הכיפורים, את פרשת ההתראה שהעביר בכיר סוכני המוסד במצרים לישראל בדבר כוונת המצרים לפתוח במלחמה. העדות הנחשפת היום (ה') לראשונה מתארת את המתרחש בחדרי החדרים של המוסד ושל ממשלת ישראל בעקבות קבלת המידע ואת הדרך השערורייתית שבה טופלה ההתראה, במיוחד על רקע דבקותו של ראש אמ"ן דאז, אלוף אלי זעירא, באמונתו כי צבאות ערב אינם מסוגלים לצאת למלחמה כוללת בישראל וכי הסבירות למלחמה נמוכה.

- במערכת הביטחון חששו: המצרים אחזו במסמך סודי והטעו את צה"ל
 - גניזת תיק זעירא: צבי זמיר זועם על החלטתו של וינשטיין

"בלילה שבין ה- 4 ל-5 באוקטובר קיבלתי בסביבות 2.30 בלילה הודעה מלשכת ראש המוסד. פקידה תורנית הקריאה לי מברק בהול שהגיע מלונדון", סיפר עיני בעדותו בפני ועדת אגרנט. את המברק הבהול שיגר מלונדון מפעילו של הסוכן המצרי שזוהה לימים כאשרף מרואן, וכינויו על פי כלי התקשורת היה "בבל".

המברק נשלח בחצות וחצי על פי שעון לונדון והתקבל בארץ קצת אחרי השעה 2.30 בלילה. "הפקידה הקריאה לי את תוכן המברק", שיחזר עיני בוועדה. "לי הוא היה נראה כחשוב מאוד. לו היה נדמה שזו התראה לפתיחה במלחמה. עוד לא קרה שהיה לנו מברק מסוג זה. לומר שהמקור מוודא במיוחד שראש המוסד יבוא לראות אותו. מתעניין, מבקש ומציין שיש לו דברים חשובים מאוד בנושא התראה. מוודא ומבקש שראש המוסד אישית יבוא לראות אותו בלונדון".

חברי הוועדה הקשו ובקשו לדעת האם להבנתו של עיני זו אכן היתה התראה על פרוץ מלחמה.
עיני: "אני הבנתי את זה כהתראה שתהיה מלחמה. לגבי מובן הדבר שזו התראה לפתיחת מלחמה. לכן גם חשבתי שמוטב להעיר את ראש המוסד ולא לחכות לבוקר. טלפנתי אליו מיד. סיפרתי לו כללית את המברק". בתם השיחה חזר ראש המוסד לישון והשניים שבו לשוחח רק בבוקר. אז סוכם  על צאתו של ראש המוסד בבהילות ללונדון, כדי להיפגש  אישית עם הסוכן ולשמוע את הדברים ישירות מפיו.
צילום:יוסי גרינברג, לע''מ
חיים בר לב עם שרון הפצוע ממלחמת יום כיפור צילום:יוסי גרינברג, לע''מ
"מדובר בדבר רציני"

בשיחת הטלפון בבוקר גילה ראש המוסד לעוזרו כי "ראש אמ"ן (אלי זעירא א.ב.) טילפן אליו אחרי שדברתי אתו ומסר לו על הכנות שעושים הסובייטים לעזוב את סוריה. אני אמרתי לראש המוסד שמה שאמר לו ראש אמ"ן משתלב יפה עם מה שאני הודעתי לו ואז התברר לי שראש המוסד לא הבין את ההודעה הראשונה שלי מספיק. כלומר הוא היה חצי ישן כנראה והוא לא תפס שמה שאני מסרתי לו ממש מדבר על התרעה למלחמה והוא אמר לי שהוא הולך לטלפן שוב לראש אמ"ן ולמסור לו את הדבר".

ואומנם צבי זמיר שב ושוחח מיד עם אלוף זעירא ועדכן אותו לגבי ההתראה שהגיעה מלונדון אבל גם שיחה זאת לא היה בה כדי להדליק את כל נורות האזהרה האדומות וראש אמ"ן, שהיה אחראי על הערכת המודיעין בפני הממשלה, ביקש לעדכן אותו בתוכן השיחה  שזמיר עמד לקיים בלונדון עם הסוכן שהעביר את המידע.

לשאלתו של השופט אגרנט השיב עיני:

"ראש המוסד סיפר שאמר לראש אמ"ן כי הוא נוסע לראות את (....) ואולי יבהיר קצת יותר (את המידע על התראה מפני מלחמה א.ב.), משהו כזה, אבל מבלי שראש המוסד אמר שיש משמעות לעניין הזה".

רק לאחר שעיני הפנה את תשומת לבו של זמיר לכך שמדובר בעניין רציני שב ראש המוסד וטלפן לראש אמ"ן "שאכן מדובר בדבר רציני".

אגרנט: "שמדובר בנושא של פתיחת מלחמה".

עיני: "אני לא יודע אם זה בדיוק כך אבל בנושא התרעה בפתיחת מלחמה".

לשאלות חוזרות ונשנות של חברי ועדת אגרנט עיני מדגיש כי למרות שהמבקר לא הצביע על תאריך ספציפי דעתו היה מדובר ללא ספק בהתרעה לקראת פתיחת מלחמה, בייחוד לאור המידע שהגיע על כוונת הרוסים לפנות את אנשיהם מסוריה. "מברק מהסוג הזה לא היה לנו אף פעם. גם לא מאיש אחד", הדגיש.

עוד סיפר כי ראש אמ"ן זימן דיון מיוחד בשעה 6.00 בבוקר ה-5 באוקטובר.

צילום ארכיון: לע''מ
חברי ועדת אגרנט שבדקו את כשלי מלחמת יום הכיפורים. צילום ארכיון: לע''מ
"היית צריך להוציא אותי מישיבת הממשלה"

יגאל ידין, חבר ועדת אגרנט, ביקש לדעת מדוע למרות שהמידע נראה לו כהתראה למלחמה הוא לא טרח להעביר אותו לידיעת המזכיר הצבאי. עיני השיב כי על פי הנוהלים אף פעם לא היה נהוג להעביר במקביל מידע לאמ"ן ולמזכיר הצבאי וכי הוא לא מצא לנכון לעדכן בשעות הלילה את המזכיר הצבאי במידע  הדרמטי. עם זאת, בשעה 9.30 בבוקר הוא טילפן למזכיר הצבאי משדה התעופה וביקש להודיע לו שראש המוסד יצא ללונדון. המזכ"ץ היה בישיבת ממשלה. עיני ביקש ממנו לחזור אליו וזה אומנם חזר אליו רק בשעות הצהריים...

אגב, ישראל ליאור אמר לעיני: "היית צריך להוציא אותי מישיבת הממשלה ולא לחכות", אך עיני לא עשה זאת.

בהמשך תחקרו חברי הוועדה את עיני וביקשו לדעת האם הסוכן שהעביר את המידע בלונדון היה מודיע על פתיחת מלחמה גם בלי פגישה אישית עם ראש המוסד. על כך השיב עיני כי לדעתו הוא סבר שיש בידו חומר מודיעיני יוצא דופן בחשיבותו ולכן רצה לפגוש אישית את ראש המוסד. לדבריו השיקול הביטחוני של 24 שעות יקרות שהולכות לאיבוד בשל הצורך בפגישה אישית לא נלקחו על ידי הסוכן בחשבון.

מי אתה אשרף מרואן?

ממסמכי ועדת אגרנט הנחשפים היום נעדר כל פרט שעשוי לשפוך אור על זהותו של המרגל המצרי אשרף מרואן, שהעביר לישראל את המידע הקריטי על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במתקפת פתע על ישראל, ב- 6 באוקטובר 1973.

על פי פרסומים שונים כינויו של אשרף במוסד היה "בבל" אולם איזכור כזה וגם כל פרט מזהה אחר אודותיו נמחק כליל על ידי הצנזורה מהמסמכים שנחשפו היום לפרסום.

מרואן מת בנסיבות מסתוריות בלונדון ביוני 2007. על פי דיווחים, הוא התאבד שקפץ מקומה חמישית בבניין שבו התגורר אולם אחר כך טענו גורמים שונים כי הוא נדחף אל מותו.

לימים טענו גורמים שונים במערכת הביטחון בארץ כי ראש אמ"ן לשעבר אלי זעירא הוא שחשף את זהותו של אשרף ובכך הביא למותו אולם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין החליט לאחר שנים לסגור את התיק בפרשה לאחר שמצא כי מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק הגשת כתב אישום נגד זעירא.

 צילום: אי-פי
אשרף מרוואן צילום: אי-פי
ואז פרצה המלחמה

ד"ר יצחק נבנצל, חבר הוועדה, העלה אפשרות שאם כך אולי היה מדובר בסוכן כפול אך עיני השיב כי "אם נלך אחורה עם דברים שהוא נתן לנו ניווכח מיד שהדבר הזה לא תופס אצלו. אני חושב שהכי קל היה לו לצאת מארצו ולא למסור שום דבר. ואז לא היינו יודעים כלום ואף אחד לא היה בא אליו בטענות".

ראש המוסד המריא באותו יום ללונדון. בעשר וחצי בלילה הוא נפגש עם הסוכן ושמע ממנו ישירות על המועד  שבו אמורה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים.

עיני מספר כי בשעה 2.30 בלילה של ה- 6 באוקטובר הוא קיבל מראש המוסד את שיחת הטלפון הגורלית שכללה פרטים על ההתראה המפורטת על פרוץ המלחמה "עם התאריך ועם הזמן המשוער".

את המידע הוא העביר גם  למזכיר הצבאי של ראש הממשלה וגם לראש אמ"ן ולגורמים נוספים. בשעה 5 בבוקר של ה- 6 באוקטובר התקשר אליו שר הביטחון משה דיין ורצה לשמוע מפיו את נוסח ההודעה שמסר לו ראש המוסד שכן  לדבריו היו ויכוחים לגבי הנוסח. המברק המפורט מלונדון הגיע רק בסביבות שבע וחצי בבוקר. בשעה שתיים בצהריים של אותו היום פרצה המלחמה.

צילום: מתוך עיתון במחנה
אלוף פיקוד צפון, יצחק חופי במרכז, הרמטכל דוד אלעזר למטה מימין, יקותיאם אדם מעל דדו צילום: מתוך עיתון במחנה
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''פוליטי/מדיני''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים