ממצאים מתקופת האבן אותרו בעין ציפורי
כלי חרס, גרזנים ועבודות אמנות בני כעשרת אלפים שנה נמצאו בחפירות באתר שבצפון. "הדבר מעיד על חשיפה של יישוב נרחב"

כלי חרס עם שרשרת חרוזים שנמצאו בחפירה צילום: קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב, היא חשפה שרידי ישוב נרחב מסוף התקופה הניאוליתית ותחילת התקופה הכלקוליתית בארץ, שהשתייך ל'תרבות ואדי רבה'. תרבות זו קרויה בשם האתר שבו היא התגלתה לראשונה (באזור ראש העין), והיא נפוצה בארץ ישראל בסוף האלף השישית ובראשית האלף החמישית לפני הספירה.
לדברי החוקרים, מציאת שרידי תרבות ואדי רבה ברוב אזורי החפירה ובסקרים שנערכו באזורים
אחרים של האתר - מציגה את עין ציפורי כאתר ענק, שהשתרע לפחות על פני כ-200 דונם. מסתבר שאתר עתיקות זה הוא אחד הגדולים - אם לא הגדול ביותר בארץ, שבו מצויים שרידיה של תרבות זו.
תחריט של שתי יענים רצות
בחפירה נחשפו ממצאים רבים, הכוללים כלי חרס, כלי צור, כלי בזלת וחפצי אומנות בעלי חשיבות רבה. כלי החרס נשאו סממנים אופייניים לתרבות בחריטה ובצבעים, ובין כלי הצור, בלטו להבי מגל ששימשו לקציר דגנים, המעידים על קיום כלכלה חקלאית, וגרזנים שנועדו לעבודה בעץ.
עוד אותרו קבוצת קעריות כשבתוך אחת מהן מחרוזת שהורכבה ממאתיים חרוזי אבן בגווני שחור, לבן ואדום. ממצא חשוב אחר הם פסלוני טין של חיות (כבש, חזיר ובקר) המלמדים על חשיבות גידול בעלי החיים באותן התרבויות.
נחשפו גם חותמות או קמעות אבן עם מוטיבים גיאומטריים, ולוחיות אבן וכלי עצם מעוטרות בחריטה. בין לוחיות האבן נמצאה אחת שעליה צוירו בחריטה פשוטה אך באלגנטיות רבה, שתי יענים רצות. חפצים אלו מיצגים את עולם האמונה, וקושרים את עין ציפורי לתרבויות שבסוריה ובמסופוטמיה בתקופות הללו.
לדברי החוקרים, הגעתם של חפצים אלה לאתר שבעין ציפורי מלמדת שכבר באותה עת התפתח במקום רובד חברתי שכלל שכבת עילית, שצרכה מוצרי יוקרה שיובאו מארצות רחוקות.

אחד הממצאים בחפירה, תחריט
צילום: קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות
