מחר בגיליון יום כיפור: יומניו של האלוף טליק
הדיונים, הוויכוחים והפגישה עם הגנרל המצרי. חשיפה: רשימות האלוף ישראל טל, סגן הרמטכ"ל במלחמה, מהרגעים הקשים ב-1973
שנתיים לאחר מותו, רואה התיעוד הנדיר אור בפעם הראשונה, לאחר שבנו יאיר איתר אותו. חלקים נרחבים ממנו יתפרסמו מחר בגיליון יום הכיפורים.

במעוז המזח מכותרים הלוחמים שלנו ללא כל סיכוי להחזיק מעמד. קיים חשש לחיי הלוחמים. יש להפעיל את אופציית החילוץ היחידה, כלומר, חילוץ בדרך הים.
20.00 כוח של חיל היום יוצא מראס סודר לביצוע המשימה. הים היה שקט, והיה ירח מלא. אולם כוח החילוץ מתגלה על ידי המצרים, וסופג אש ארטילרית כבדה. רק במקרה לא נגרמו אבידות כבדות.
12 באוקטובר רשות וסמכות להיכנע
01.45
אני מתקשר לחיים בר-לב, מפקד חזית הדרום: "כידוע לך, נכשל הניסיון לחלץ את החבר'ה במזח הלילה. אנחנו לא יודעים אם הפצועים לא ימותו מפצעיהם, ואם המצרים לא יהרגו את החברה בניסיון לחסל את ההתנגדות."
בהמשך לילה התקשרו מחפ"ק
4506.
בשעות היום התקשר שוב חפ"ק פיקוד דרום עם סגן שלמה ארדינסט. הפעם אמרו לו שיש להיכנע. על כך השיב שלמה, כי הוא מבקש להיכנע לצלב האדום ולא למצרים.

00.30
נמסר לנו מהצלב האדום שהמצרים נענו לפנייתם, אך בתנאי שנציג הצלב האדום יקבל את הנכנעים בגדה המערבית של התעלה. שר הביטחון והרמטכ"ל מסכימים. 10.30 שר הביטחון מורה לומר לאנשי מוצב המזח להיכנע "רק אם רצונם בכך." על ארדינסט מוטלת האחריות להחליט במקום אם להיכנע או לא להיכנע. בו ביום נכנעו לוחמי מוצב המזח בנוכחות נציגי הצלב האדום: 37 חיים, ביניהם כ20- פצועים, וחמישה חללים.
25 באוקטובר פתק מעוזר הרמטכ"ל
אהרל'ה יריב: "הצורה שבה מתנהלים עניינינו הלאומיים הגורליים מדכאת, מייאשת וחמורה ביותר. את המסקנות האמיתיות ממלחמה זו יש להתחיל להפיק במישור הנ"ל".
30 באוקטובר אין מנדט לעוד מלחמה
אתמול התקיים דיון אצל שר הביטחון. נוכחתי, שמשה מדבר רק במושגים של חידוש הלחימה ללא התייחסות למטרה לאומית איזו שהיא. נדהמתי. אמרתי שאין לנו מנדט לעשות עוד מלחמה, בעיקר ללא מטרה תכליתית. הרמטכ"ל ואלי זעירא לא קיבלו את דעתי (דעת יחיד במטכ"ל), ואני לא "צפצפתי" על ההיררכיה והסדר הטוב, ולא ניסיתי לשכנע את דיין וגולדה על מחדל אפשרי. המצרים באו על סיפוקם במלחמה, כיוון שהיעד האמיתי שלהם היה להצליח להילחם.
המחדל המדיני שלנו מתבטא בכך, שאנו עוסקים בבעיות טכניות וטקטיות סביב נושא ארמיה 3 במקום לעסוק בשורשי המצב. אני בעד יצירת מצב מודוס ויונדי עם המצרים.
1 בנובמבר בפגישה עם הגנרל גמאסי
הוא שמע עלי. קרא כל הספרות בנדון, שמח על ההזדמנות להכיר אותי, )אומר ש(לעם המצרי אין שום דבר נגד ישראל, ומשלימה עם קיומה. מטרת מצרים: לקבל חזרה את אדמתה. ההצעה פורמלית, ובפירוש על דעת סאדאת, אולם בשלב זה לא מטעמו.
המטרה היא להגיע לשלום אמת, אבל גם אם יהיו קשיים, יבטיח ההסדר המוצע התקדמות לקראת שלום וסוף למלחמות. המצב בשל עכשיו להסדר, אף צד לא ניצח או הובס. אם יהיו מלחמות נוספות זה עלול להיות אחרת, וזו לכן הזדמנות היסטורית. הוא חושב שסאדאת היה משוחח איתי ברצון אם הייתי נוסע איתו לקהיר.
הוא אינו יכול להיפגש עם דיין ללא החלטה פוליטית עקרונית. המטרה הכוללת היא הקובעת - והמטרה היא הסדר שלום ושיחות שלום ללא הפוגה.
התיעוד המלא: מחר בגיליון יום הכיפורים
