סרבני העימותים
בואו נאמר את האמת: לעומת ארה"ב, מערכת הבחירות שלנו היא פחדנית. כזו שבה המועמד המוביל מחפש לברוח מכל דיון ציבורי אפשרי
מעבר לשאלות שיטיח בהם מי שינהל את העימותים עצמם, השאלות יגיעו גם מהקהל, מהאזרח האמריקאי. זה שבסופו של דבר אמור לקבל את ההחלטה ולשלשל את הפתק לקלפי. אין מגע יותר ישיר מזה. וזה, בלי לכלול את עצרות הבחירות ההמוניות שכל מועמד כבר מקיים חודשים רבים. גם שם הם נפגשים ישירות עם המצביעים עצמם, והרבה. הבירור של עמדות המועמדים בכל סוגיה וסוגיה (כולל בלא מעט נושאים ביזאריים) הוא התהליך הדמוקרטי במיטבו. במילים אחרות, ההיפך הגמור מכל מה שמתרחש כאן אצלנו במהלך מערכת בחירות.
בואו נאמר את האמת לרגע: מערכת הבחירות שלנו היא מערכת בחירות פחדנית. כזו שבה המועמד החזק, המוביל, מחפש לברוח מכל דיון ציבורי אפשרי. על סדרת עימותים בין המועמדים השונים אין בכלל על מה לדבר.
היינו מסתפקים אפילו בעימות אחד. אבל זה לא יקרה. למה? כי הציבור לעולם לא יעניש את סרבני העימות. להיפך. הראשון שלקח לעצמו את החירות להחליט שהוא מפסיק את מסורת העימותים הוא שר הביטחון אהוד ברק. ב-99', כשברק היה המועמד המוביל לראשות הממשלה (זה אמנם נשמע כמו סרט בדיוני, אבל היה דבר כזה) הוא פשוט הודיע שכולנו יכולים לחפש אותו. לעימות הוא לא מתכוון להגיע. עכשיו (וגם בבחירות האחרונות) הוא כבר מוכן לעימות כזה. רק שעימותים נערכים בין מועמדים לראשות ממשלה. ברק כבר מזמן אינו כזה.
למה לעשות רעש כשצריך שקט?
בפעם הבאה זה כבר היה הרבה יותר קל. אריאל שרון, שפיתח מומחיות בלחמוק ממצבים תקשורתיים מסובכים, בכלל לא הרהר באפשרות להגיע לעימות כזה לפני שנבחר לראשות הממשלה. אחר כך זה היה אולמרט, שאמר לעצמו שאין צורך בכך. הרי הוא גם ככה מנצח.
האחרון שנמלט מהצורך הכל כך דמוקרטי הזה היה גם האחרון שנהנה מעימות בין מועמדים לראשות ממשלה. בנימין נתניהו נכח בעימות האחרון שנערך בישראל (בהנחה שלא סופרים את העימות ההוא עם איציק מרדכי). למעשה, העימות מול שמעון פרס היה אחד מציוני הדרך שעזרו לנתניהו להיבחר בשנת 96 לראשות הממשלה.
נתניהו
יודע היטב עד כמה עימות טלוויזיוני מול המועמדים האחרים יכול לשנות באופן משמעותי מערכת בחירות. זו בדיוק הסיבה שבגינה לא נראה אותו מופיע באחד כזה. למה לעשות רעש כשצריך שקט? מבחינתו, אין בכלל צורך במערכת בחירות. זה לא יותר ממטרד. עדיף היה לו הבחירות היו נערכות מיד. מתי נראה שוב את הפוליטיקאים שלנו מתייצבים כמו ילדים טובים לעימות? כאשר התקשורת והציבור יודיעו להם שמי שלא מגיע להתעמת ולחשוף את העמדות שלו יראה את לשכת ראש הממשלה רק בטלוויזיה. עד שזה יקרה, נמשיך להשתעמם כל הדרך אל הקלפי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם