או"ם-שמום וכלום
הידברות ישירה בין ישראל לארה"ב ובנות בריתה האחרות היא ערובה לביטחונה של ישראל יותר מכל נאום בפני ארגון ריק מכל מהות ממשית
העצרת הכללית של האו"ם משכה את תשומת הלב, במיוחד של התקשורת, אף על פי שכולם מודעים לעובדה שלכינוס העצרת אין כל משמעות, לא הייתה וגם לא תהיה. נתניהו יודע זאת, אך לא איש כמוהו יפסיד הזדמנות פז להשגת שתי מטרות: ירידה מעץ ה"קווים האדומים" לגבי איראן וכתף חמה לרומני, ותחילתה של מערכת הבחירות בישראל.
כולם יודעים מהי המשמעות של מעבר מהעשרת אורניום באחוזים נמוכים יחסית להעשרה של 90 אחוזים או קצת יותר. אף לא אדם אחד שישב באולם העצרת והקשיב למר נתניהו ולא ידע, לפני הנאום, מה הסכנות שטמונות בהעשרת אורניום ומעבר להכנת הפצצה הגרעינית.
האם זו הייתה כוונתו של נתניהו לפני עצרת האו"ם? סביר להניח שלא. סימון הקו האדום שלו הוא בעצם ירידה מעץ הקווים האדומים עליו טיפס ביחס לאובמה וממשלו. אם היו כאלה אשר ציפו שראש הממשלה ייצא חזיתית נגד אובמה, הם התאכזבו, וטוב שכך. ראש הממשלה לא הציב קווים האדומים אחרים מאשר הממשל האמריקאי, אלא שהממשל האמריקאי איננו מציב את הקווים האדומים בטוש אדום. אמירתו של הנשיא אובמה שארה"ב לא תאפשר איראן גרעינית היא שרטוט קו אדום. חייבים עיניים דיפלומטיות חדות כדי להבחין בקווים.
פרופ' עוזי ארד מצוטט כמי שאמר: "בשנים האחרונות האיראנים חצו הרבה נקודות אל-חזור. נכון להיום, יש להם רוב הציוד והידע הדרוש. בטהרן הולכים וקרבים למצב שבו היכולת להרכיב נשק קיימת, גם אמצעי השיגור קיימים וחסר רק חומר לייצור הפצצות. על זה הם עובדים. השאלה היא מתי האמריקאים יגידו להם די".
וזו בדיוק הנקודה. פרופ' ארד יודע טוב יותר מכל אחד אחר שקווים אדומים נועדו למראית עין בלבד כי כולם חוצים אותם. קו אדום הוא קו וירטואלי, כולל כאשר הוא נמתח על מפות. ארד יודע היטב שקווים אדומים מן הסוג שמר נתניהו מדבר עליהם אינם נקבעים מעל מסכי הטלוויזיה, לא בדפי העיתונות ולא בהצהרות מתלהמות. מי שמציב קווים אדומים נמצא בנחיתות. קביעת קווים אדומים מזמינה לחץ בינלאומי עצום, ודאי כלפי מעצמה. מי שהאסטרטגיה
הידברות ישירה בין ישראל לארה"ב ובנות בריתה האחרות היא ערובה לביטחונה של ישראל יותר מכל נאום בפני ארגון ריק מכל מהות ממשית. אם כוונתו של נתניהו הייתה לסייע לידידו רומני, הנאום באו"ם תרם. מה משמעות תרומה זו, נדע רק לאחר הבחירות.
ובדיוק כאן החיבור בין הנאום של מר נתניהו לבין מטרתו השנייה: אזרחי ישראל. ראש הממשלה ידע שהבחירות יוקדמו. ההכרזה הרשמית שלו על הקדמת הבחירות שבועיים בלבד לאחר הנאום באו"ם מסייעת לו היטב. הנאום היה חלק מפתיחת מערכת הבחירות של מר נתניהו. ראש הממשלה יתמקד, בצדק מבחינתו, באיום האיראני. האלקטורט הישראלי, ברובו המכריע, הפנים את מה שממשלה זו מעבירה אליו.
הנושא הכלכלי לא יוכל להיות הקלף המנצח של נתניהו. הוא יודע זאת היטב. המנטרה של "תקציב אחראי" תוך גזירות קשות, נועדה להקהות את מכאובי המצוקה של האזרחים. אובמה ונתניהו נמצאים לקראת בחירות. האינטרס של שניהם הוא לנצח, קודם כל. נתניהו הבין בדרך שמעורבות במערכת הבחירות מצד ישראל, גובה מחיר.
אובמה לא מתפאר בהישגיו המדיניים ויחסי החוץ. לכן, הוא מבליט את הנושאים הכלכליים. ראש הממשלה עובד הפוך: קודם איראן ויחסי חוץ, ולאחר מכן כלכלה. לא נאומים באו"ם ולא נאומי בחירות יכריעו גורל שתי המדינות אלא מעשי מנהיגיהם לאחר הבחירות. מה שיקרה אז יהיה אופרה שונה מזו ששמענו עד עתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם