דוח המבקר: מערך הכיבוי של חיה"א נחלש
בדוח עולה כי למרות הצורך בחיזוק מערך הכיבוי, בפועל הדבר לא בוצע. עוד מצביע המבקר על הטמעה כושלת של מערכת ביטחונית חדשה
מבקר המדינה בדק את אופן הקמתה של טייסת הכיבוי בימים שלאחר אסון הכרמל וקבע כי מאז החליטה הממשלה בשנת 2002 על ביטול הסיוע של צה"ל לכיבוי האש באמצעות מסוקים, יכולת מערך הכיבוי האווירי נחלשה. "המצב מעיד על מחדל מתמשך בטיפול בתחום זה עד להקמת יחידת הכיבוי בחיל האוויר בעקבות השריפה בכרמל", נכתב.
הדוח כאמור מבקר את אופן הקמתה של הטייסת החדשה וקובע כי ישנם ספקות האם לנוכח הזמן הקצר שהוקצב להקמת הטייסת על ידי הממשלה, אכן היו בידי חיל האוויר נתוני יסוד הכרחיים לצורך קיום עבודת מטה מסודרת בנושא.
על פי הדוח, לחיל האוויר לא הייתה היכרות מספקת עם תחום כיבוי השריפות מהאוויר. חיל האוויר המליץ עם תחילת הדיונים על רכישת מטוסי כיבוי מסוג "בומברדיר". בעקבות ההמלצה פנה ראש הממשלה נתניהו לראש ממשלת קנדה על מנת שיסייע ברכש אותם מטוסים.
הסוג המדובר לא היה במלאי ועקב המחסור במלאי נערכה בדיקה נוספת בצה"ל בנושא והוחלט לשנות את סוג המטוס המבוקש, דבר שחסך הוצאה כספית משמעותית. ישראל רכשה לבסוף מטוסים מסוג "אייר טרקטור", דבר שמנע את ההוצאה הכספית המיותרת והם מוכיחים עצמם בצורה טובה.
המבקר בדק גם את חוסר התיאום בכל הנוגע להקמת הטייסת. בין מערך כיבוי האש לחיל האוויר התגלו חילוקי דעות בכל הנוגע להקמת הטייסת ונמצאו ליקויים בתיאום בין הגופים, שאחד מהם אמור להיות הגורם לכיבוי שרפות בישראל לבין חיל האוויר שהיה חסר את הידע והמומחיות הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי.
לצורת הקמת מערך כיבוי אווירי נדרשת בחינה מקצועית של מכלול גורמים וביניהם סוגי כלי הטיס, זמני הפעילות, כיבוי באמצעות מי ים, שיתופי פעולה על מדינות אחרות, הפעלת חוזי אווירי והגדרות מתי והאם יש להפעיל מערך אווירי לצורכי כיבוי, דבר שגרר חוסר תיאום ולא בוצע בפועל.
החלק השני של הדוח העוסק במערכת הביטחון נוגע להטמעת מערכת חדשה ויקרה בצה"ל. אופן קליטתה שהיה רווי בליקויים. צה"ל, קובע המבקר, לא פעל לגיבוש תכנית קליטה והטמעה של המערכת במקביל לפיתוח, לא נערך מבעוד מועד להטמעתה ורק כשנה וחצי לאחר שהחלה הטעמת המערכת ביחידות השונות, הוא פרסם את תכנית הקליטה שלה.
על פי ההסכם מול החברה שסיפקה את המערכת מדריכי החברה, היו אמורים לבצע את הטמעת המערכת ביחידה הראשונה ובמקביל היו אמורי סגלי הדרכה של צה"ל לעבור הכשרות מתאימות. למרות זאת, קובע הדו"ח, גם לאחר ההדרכה הראשונה, המשיך הספק לבצע את ההדרכות במשך שנתיים בעלות של מיליוני שקלים, ללא הסכם מבעוד מועד וללא פטור ממכרז.
בצה"ל
המבקר מביע בסעיף ההמלצות בנושא ביקורת קשה על צה"ל וקובע כי עקב כך שהצבא לא נערך מבעוד מועד להכשרת סגלי ההדרכה מטעמו הוא יצר תלות בגורמי החיצוני במשך שנתיים מעל למתוכנן. היחידות שבהן הוטמעה המערכת לא הגיעו לרמת הידע הנדרשת למיצוי יכולותה המערכת בגלל הליקויים בביצוע ההדרכות.
מדובר צה"ל הגיבו: "מדובר בפרויקט ייחודי ונרחב ברמה הצה"לית, וככזה, קיים קושי לחזות מראש את כלל המשתנים והתהליכים העתידים להשפיע על מימושו לאורך זמן. הסבתו הראשונה של הפרויקט אכן העלתה תובנות ששינו את המשך תהליך ההסבה. בין היתר, הובן כי יש לערוך את האימונים במתקן הדרכה ייעודי, דבר הדורש בניית תשתית פיזית ויצירת נורמות הדרכה של בסיס הדרכה".
"כמו כן, הוגדרו מפתחות וסרגלי גיוס המפרטים את בעלי התפקידים הנדרשים להשתתף בהסבה וגובשו תנאי סף לביצוע ההסבה. נבנה מודל לשיפור ולשמירת כשירות המערכת אשר עתיד להיות מיושם החל משנת 2013 וכיום מתקיימת עבודת מטה לשילוב המערכת במערך הכשירויות והמדדים. כיום כלל ההדרכות מבוצעות על ידי גורמים צבאיים".
"לאורך כל הפרויקט התקיים תהליך למידה ותחקור פנימי שוטף. צה"ל מייחס חשיבות רבה לדו"ח, ועל בסיסו יופקו לקחים בדבר ניהול פרויקטים בצה"ל", סיכמו.
בנושא מערך הכיבוי הגיבו: "ממשלת ישראל הקציבה זמן קצר לקיום עבודת מטה במערכת הביטחון בנושא בניין הכוח לכיבוי שריפות מהאוויר, הן כמענה והן כקבוע. עמדת חיל האוויר גובשה בשיתוף ותיאום עם גורמי משרד הביטחון וכיבוי האש על בסיס כלל המידע שהיה ברשות הגורמים".
"משהוארך זמן הבדיקה ואושרה קליטת מטוסים מחוץ לחיל האוויר, ומאחר שנערכה הפרדה בין המענה הזמני למענה הקבוע, המליץ חיל האוויר על קניית מטוסים קלים ועל דחיית ההחלטה לגבי מטוסי CL-415 לשלב בחינת מענה הקבע, אליו הוקם צוות יעודי משותף לצה"ל, כיבוי האש והמשרד לביטחון הפנים. צוות זה, אשר הוקדם בהמלצת המבקר, פעל מול גורמים בארץ ובעולם להגדרת הצורך ובניית המענה הנדרש לכיבוי מהאוויר ומסקנותיו נגזרו מהמענה הזמני.
"חיל האוויר בוחן את מערך הכיבוי האווירי באופן תדיר ומלא, בביקורת מודלים מבצעיים ותחקור שוטף. מערך הכיבוי האווירי הוכיח את נחיצותו ויעילותו המבצעית באירועי השריפות האחרונים", סיכמו.
ממשרד הביטחון נמסר: "הנהלת משרד הביטחון רואה בחומרה רבה את ממצאי הדוח. המשרד מפיק ויפיק את הלקחים, ומבצע הליך תחקור מקיף וממצה בשיתוף עם צה"ל, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".
באשר לכיבוי מהאוויר: "משרד הביטחון נענה לבקשת הממשלה וסייע בביצוע החלטות הממשלה לרכישת יכולות כיבוי אווירי. משרד הביטחון, בשיתוף עם הגופים הנוספים, הצליח להעמיד יכולת כיבוי מהאוויר, שכבר הוכיחה את עצמה בשריפות הקיץ האחרון, בעלות של עשרות מיליוני שקלים בלבד, אל מול תכנית מערך הכיבוי האווירי המקורית, שהוערכה ביותר ממיליארד ש"ח. מערכת הביטחון תמשיך לסייע ולשתף פעולה, ככל שהדבר נוגע לניצול הידע והמומחיות הקיימים במערכת הביטחון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם