מדעי היהדות תופסים תאוצה באוניברסיטאות

בעוד הביקוש למדעי הרוח ה"חילוניים" כמו ספרות דועך, הולכת וגוברת הפופולאריות של חוגי יהדות. התוצאה: אונ' בר אילן מובילה בדוקטורנטים

עמרי מניב | 18/10/2012 12:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עוד הוכחה להתחזקות הדת בקרב צעירים: לימודי הרוח הכלליים באוניברסיטאות, המצויים בירידה בשנים האחרונות, מפנים את מקומם למדעי הרוח היהודית, שהפכו לתחום לימוד אקדמי פופולרי בקרב דתיים ולדרך לחיפוש משמעות בקרב חילונים.

האוניברסיטה העברית, ששלטה במדעי הרוח הכלליים מאז הקמתה, נדחקה למטה, וההגמוניה עברה לבר אילן, המניפה את דגל שילוב האקדמיה והיהדות. מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה כי מספר הדוקטורנטים הלומדים מדעי הרוח באוניברסיטת בר אילן הוא הגבוה ביותר ב-2012 ומגיע ל-623 (כולל לימודי אמנות) - שליש מהלומדים לתואר שלישי במדעי הרוח במוסדות האקדמיים בישראל. מנגד, במוסדות המחקר האחרים קטן משמעותית מספר הסטודנטים למדעי הרוח.

הנתון הממחיש זאת יותר מכל מתייחס לאוניברסיטה העברית, שבה לומדים כיום 433 דוקטורנטים בפקולטה למדעי הרוח, לעומת 531 לפני כעשור. מדובר במוסד אקדמי ששימש לאורך שנים מעוז לימודי הרוח בישראל. בשנים האחרונות נסגרו חוגים רבים בזה אחר זה בפקולטה, ואחרים עברו למתכונת של שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות אחרות.
אינפוגרפיקה מעריב
מספר הדוקטורנטים למדעי הרוח והאמנות אינפוגרפיקה מעריב
ברטל: "ריבוי הדוקטורנטים בבר אילן נובע מסף קבלה נמוך"

הרוח החילונית, הבינלאומית, נזנחה, בין היתר עקב שיקולים כלכליים של סטודנטים, שלא ראו בתחום זה עתיד תעסוקתי. זאת ועוד, לוח המבחנים לסמסטר הראשון באוניברסיטה העברית טרם פורסם מאחר שבמוסד עדיין לא יודעים אם חלק מהחוגים ייפתחו בכלל.

מספר מסיימי התואר הראשון בחוג להיסטוריה, הנחשב הפופולרי ביותר במדעי הרוח לאורך השנים, ירד בעשור האחרון בכ-60 אחוז . בחוג לפילוסופיה חלה ירידה של כ-50 אחוז . ירידה גדולה ניכרה גם בחוג לארכיאולוגיה.

לעומת זאת, החוג למחשבת ישראל (פילוסופיה יהודית) פורח במוסדות הלימוד, וכך גם החוגים לתולדות ישראל, לתלמוד, ללשון עברית וללשונות שמיות. במקביל החלה לפרוח רוח אחרת, לאומית, דתית ויהודית יותר, שבאופן טבעי מצאה את מקומה באוניברסיטת בר אילן. תוכניות מיוחדות מושכות את הסטודנטים עקב סקרנותם וכמיהתם להכיר את היהדות ונגזרותיה.

"בשנתיים האחרונות נוספו 50 תקנים לחברי סגל במדעי הרוח", מסביר פרופ' חיים טייטלבאום,

רקטור אוניברסיטת בר אילן. "כל תקן כזה מייצר סביבו דוקטורנטים ומאסטרנטים חדשים. תופעת הגידול אצלנו קשורה גם לצביון של נושאי קבלה ויהדות מודרנית. אנשים מחפשים היום משמעות בעולם החומרני, רבים מהם לכיוון יהדות.

"חתך הגילאים של הדוקטורנטים במדעי הרוח הרבה יותר מבוגר מאלו שבמדעי הטבע. רבים שסיימו קריירות בהיי-טק ובתחומים אחרים מחפשים משהו לנשמה וחוזרים לעשות דוקטורט במדעי הרוח, גם בני 50 ו-60".

פרופ' ישראל ברטל, לשעבר דיקן הפקולטה באוניברסיטה העברית, רואה את התמונה בצורה שונה. "ריבוי הדוקטורנטים בבר אילן נובע מסף קבלה נמוך", הוא אומר.

שר החינוך ויו"ר המל"ג, גדעון סער, החל בשנים האחרונות בתוכנית לשיקום מדעי הרוח כדי לחשוף את החוגים לסטודנטים העתידיים ולבלום את נטישת התחום. לכן הוחלה השנה חובה על כל סטודנט לתואר ראשון לקחת לפחות שני קורסי העשרה במדעי הרוח. במקביל יוענקו מלגות לדוקטורנטים, ויוקם מרכז מצוינות בתחום.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים