גם בלי קדאפי: מנהיגי העולם הססגוניים
אחד שר בטלוויזיה, השני עורך מצעדי ראווה והשלישי נלחם במחבלים. שנה אחרי מותו של שליט לוב, אלה השליטים שמספקים צבע
אבל גם בלי קדאפי, רשימת מנהיגי העולם הנוכחית כוללת כמה שליטים שבהחלט יכולים למלא את מקומו של הרודן הלובי בזכות סגנונם הלא שגרתי ופולחן האישיות שסובב אותם. אלה הם הבולטים שבהם.
נשיא ונצואלה בן ה-58, שמחזיק בתפקיד מאז 1999, הצליח לזכות בתחילת החודש בכהונה נוספת אחרי מערכת בחירות צמודה שבה ניצחונו לא היה מובטח מראש. בכך הוא ביסס את מעמדו כאחד המנהיגים החשובים ביותר בהיסטוריה של אמריקה הלטינית.
קצין הצבא הכריזמטי לשעבר, שנוהג להופיע בחולצות אדומות או בחליפות ספורט בצבעי דגל המדינה, קידם מדיניות סוציאליסטית ואנטי אימפריאליסטית שסחפה חלק נכבד מהיבשת הדרום אמריקאית. את חציו הוא מכוון בעיקר נגד ארצות הברית, כאשר השיא היה בימיו של הנשיא ג'ורג' בוש, שאותו הוא כינה "שטן", והוא יצר ברית אסטרטגית עם איראן.
הכלי המרכזי שמפעיל צ'אבז כדי לקדם את רעיונותיו הוא תוכנית האירוח הפופולרית שלו, "הלו, פריזידנטה" (שלום, נשיא), שמשודרת בטלוויזיה וברדיו מדי יום ראשון מאז 1999. במהלך התוכנית, שנמשכת שעות אחדות, עונה הנשיא לשאלות הצופים, מציג את הישגי המדיניות שלו, מתייחס לסוגיות מקומיות ובינלאומיות, ולא פעם הוא גם סיפר בדיחות ופרץ בשירה לבדו או עם הלהקות המתארחות.
השליט הצעיר של קוריאה הצפונית (גילו אינו ידוע אך לפי ההערכות נע בין 28-29), עדיין לא סגר שנה בתפקיד אחרי שירש את אביו, אבל הוא כבר מתחיל לעשות צעדים ראשונים כדי להיכנס לנעליים הגדולות שהותיר קים ג'ונג איל.
מאז שמונה לשליט החדש של המדינה הגרעינית, ערך קים הצעיר תהלוכות ראוותניות שנועדו לפאר את שמו ואת שמה של קוריאה הצפונית, בעוד מיליוני תושבים עדיין סובלים מרעב כבד או נמקים במחנות העבודה שאליהם נשלחו כדי לזכות בחינוך מחדש. גם שירי ההלל שנכתבו לכבודונועדו לצבוע עבור התושבים את המציאות השחורה בוורוד בוהק. מישהו אמר "1984" של אורוול?
גם מדיניותו עדיין אינה כה יציבה. אחרי שבפברואר האחרון הכריזה פיונגיאנג כי היא מוכנה לוותר על תוכנית הגרעין בתמורה לסיוע אמריקאי, חזרה בה המדינה המסוגרת מההבנות בעקבות הגינוי לניסיון השיגור של רקטה לחלל באפריל. מאז, מקפידה התקשורת הצפון קוריאנית לפרסם אזהרות נגד ארה"ב ובנות בריתה, וכאשר מדובר בשליט צעיר ובלתי מוכר – גדלה הסכנה שהוא גם עלול לממש יום אחד את האיומים.
מנהיג צעיר נוסף הוא קדירוב בן ה-36, שמכהן בתפקיד נשיא צ'צ'ניה מאז 2007. כמי שהתחיל את דרכו בצד של הבדלנים שנאבקו בכוחות הרוסיים בתחילת שנות התשעים, הוא עבר צד והפך לאחד ממקורביו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.
קדירוב אינו נשיא טיפוסי, שמסתפק רק בענייני הפרוטוקול הרשמי, ולא פעם הוא נוהג לקחת את העניינים לידיים, תרתי משמע. באוגוסט 2010, תקפו חמושים איסלאמים את הכפר שבו מתגורר קדירוב. הנשיא לא הסתתר או ברח, אלא מיהר לתפוס כלי נשק ויחד עם מאבטחיו הצליח להדוף את הקיצונים. בתמונות שלאחר מכן, הוא נראה בוחן את גופות המחבלים.
גם קדירוב לא בוחל בפולחן אישיות, ובאוקטובר שעבר הוא קיים חגיגות המוניות בעלות של מאות אלפי דולרים לציון יום הולדתו ה-35. סלבריטאים רבים, בהם כוכבי הקולנוע הילארי סוואנק וז'אן קלוד ואן דאם, הגיעו לצ'צ'ניה כדי להשתתף באירועים על אף זעמם של ארגוני זכויות אדם שמאשימים את הנשיא במעשי רצח ובעינויים. הזמרת שאקירה, שגם הוזמנה, החליטה שלא לבוא בשל לחצם של הארגונים ולמורת רוחו של קדירוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם