
יעקב פרי: "אני יותר מעמד ביניים מאלפיון"
30 שנה הוא היה י' מהשב"כ, עם משכורת של 30 אלף ש'. כמנכ"ל סלקום הרוויח 45, 60 ואז 80 אלף. עכשיו, הוא חובר ללפיד ורוצה להיאבק למענכם
- ליברמן: החלטנו לאחד את ישראל ביתנו והליכוד כבר לפני חודשיים

נו , באמת.
"המספרים מופרכים, האמיני לי. כבר חישבו את הוני והגיעו למאה מיליון שקלים, שזה כמובן מעוות לגמרי. התפרנסתי וחייתי ברמת חיים נוחה, סייעתי לילדי. התגרשתי פעמיים והשארתי לנשותי לשעבר את בתיהן. בסופו של דבר נשארתי עם עשרה אחוזים מההערכות שמייחסים לי. וגם מזה אני צריך לתת חצי לגרושתי. מה שמשאיר לי חמישה, שבעה, תשעה מיליון, המספרים לא חשובים".
למעמד הביניים אין חמישה מיליון, גם לא תשעה.
"למעמד הביניים יש בית, פנסיה, אוטו? לי אין בית. אני גר אצל אשתי השלישית. המכונית שלי שייכת לבנק והקשר בין רמת החיים שאני מנהל, שהיא בהחלט גבוהה ונוחה, לרכוש שצברתי, הוא ממש דמיוני. אני לא מתנצל על רווחי. אני מודה. הייתי שכיר מוצלח".
שכיר מוצלח מגיע לפחות לבית.
"לא אמרתי שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות לי בית. או מכונית. אני רק לא סובל שמפריחים סביבי מספרים לא הגיוניים. אני האדם הרחוק ביותר משיאני השכר והתגמולים במשק. כשהתפרסם ש-י' פורש מהשירות, הגיעו אלי מה שאתם מכנים 'טייקונים' והציעו לי תפקידים מפתים שכל אחד מהם היה יכול להפוך אותי לעשיר גדול.
"יוסי מימן הציע לי להיות הרמטכ"ל שלו. באותה תקופה הוא עבד בארצות מסוימות במזרח אירופה והייתי יכול לעשות לביתי בגדול, מה שנקרא. דוד קוליץ הציע לי לנהל את אלול והייתה גם הצעה מקבוצת קרדן לתפקיד מאוד בכיר בתנאים מפליגים. אבל אני לא חשבתי שיש בזה משהו מספיק אתגרי.
"ואז, שבועיים לפני פרישתי, אני מקבל ביום שבת בבוקר טלפון מיצחק רבין, שהייתה בינינו ידידות וגם סוג מסוים של חברות. רבין אמר 'איש העסקים דוב תדמור פנה אלי ושאל איך אתה, ואני גמרתי עליך את ההלל. צפה לפנייה ממנו'. שאלתי , באיזה נושא, ורבין אמר, הם רוצים להקים חברה, סלקום-שמלקום. אחר הצהריים אני מקבל טלפון נוסף מנשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג. השכן שלו בקיסריה, דוב תדמור, ביקש המלצות עלי וקיבל בשפע. אמרתי לו, תודה חיים, ולמחרת הזמינו אותי לפגישה במשרדי דיסקונט השקעות והציעו לי הצעה שאי אפשר לסרב לה: נשיא ומנכ"ל של המפעיל הסלולרי השני.
"הבנתי בעסקים כמו חמור במרק פירות. אבל תדמור אמר, אתה איש של אנשים, ויש לך הזדמנות לבטא את כישורי הניהול והיצירתיות שלך. וזה התאים לי כי תקופה מסוימת בשב"כ הרגשתי שלעומת תפקידי ניהול במוסד, בצבא ובשירות הביטחון הכללי, מנהלים במשרות בכירות בשירות הציבורי עושים דברים פחות חשובים ומתעסקים בעיקר בכסף. ופה יש הזדמנות למשהו שהוא קצת יותר מכסף. ממש להקים יש מאין.
"חזרתי אל דוב ואמרתי שאני מוכן להתקדם. שאל אותי, כמה אתה רוצה? והמונח היה כל כך זר לי. לא תפסתי בכלל את מטבע הלשון הזו. התייעצתי עם אשתי. אשתי אמרה, אני קוראת בעיתונים שמנכ"לים בכירים במשק מקבלים משכורות מטורפות. המשכורת שלך בשירות הייתה 30 אלף ברוטו, אז תבקש 50 אלף. אמרתי לה, השתגעת? את לא נורמלית. הבנאדם יזרוק אותי מהחלון. איך אבוא ואבקש 50 אלף שקל לחודש? אמרה לי, תגיד 50, מקסימום יגיד לך 30, גם הצלחנו. הייתה פולנייה, אשתי השנייה. באתי לתדמור, הורדתי את הראש והסמקתי כפי שלא הסמקתי מימי ואמרתי, אני רוצה 50 אלף שקל. אמר לי, 45. התקשרתי לאשתי. אני זוכר שאמרנו, מה נעשה עם כל הכסף הזה?
"הייתי תמים. לכן מבחינת השכר לכל אורך הדרך בסלקום נוצלתי. במשך שנים עבדתי בחברה כמו מאהב, ממש אהבת גבר לאשה. הייתי דלוק על העשייה ועל האתגר. חוללתי מהפכה בשוק הסלולר בארץ והבאתי את סלקום להישגים מדהימים. הערכות שווי החברה נעו בין חמישה לשישה מיליארד דולר, אבל אני המשכתי לקבל את ה-45 אלף שקל שלי לחודש. פעם אחת העלו לי את השכר ל-60, וכשעזבתי את סלקום הייתי כבר בסביבות 90-80. נוצלתי. יצאתי מסלקום עם כמה מאות אלפי דולרים בודדים".

איך אדם שברשותו כמה מאות אלפי דולרים בודדים מסוגל להזדהות עם ציבור שגוזר קופונים לקוטג'?
"מי את מצפה שיגיע לכנסת? הומלסים? מה איציק שמולי עשה בחייו? אוהל ברוטשילד. אני חושב שהחבר'ה שיצאו בקיץ שעבר לרחובות היו קרובים כמעט למהפכה חברתית. אבל איזה יכולת וניסיון יש להם לתרגם את המחאה למעשים? אני חושב שהיכולות שלי, הניסיון וההצלחה במקומות שבהם דרוש שינוי יסודי, עולים עשרת מונים על אותם השמות שהובילו את המחאה החברתית ושמתיימרים לייצג את מעמד הביניים. "מפלגת 'יש עתיד' חרטה על דגלה לבצע שינוי יסודי בשיטת הממשל, בשיטת החינוך, בנושא האי שוויון בנטל, העסקים הקטנים והיוזמות המדיניות. בכל הצניעות, אני חושב שהכישורים והניסיון שלי עולים בהרבה על אלה שבאים עם הרבה להט אבל עם חוסר ניסיון".
חבריך אילי ההון נתפסים כאויבי המעמד הבינוני.
"למה? מי שמספק את מקומות העבודה ואת פרנסתם של רוב אנשי מעמד הביניים הם בעלי ההון, החברות, המניות והארגונים העסקיים הגדולים במדינת ישראל. חובתה של המדינה לעודד אותם על ידי מענקים והלוואות כי הם מנוע הצמיחה של הכלכלה. הטייקונים אינם חס וחלילה אויבי מעמד הביניים או כאלה שרוצים ברעת המדינה. נכון שיש הרבה עיוותים בתחום הפנסיות והאג"חים, וצריך להתייחס ולהגביל בעלי חברות שכושר ההחזר שלהם נתון בספק. אבל להתרשמותי, המחאה החברתית
לא כוונה לבעלי ההון אלא נועדה לנסות להנהיג בישראל כלכלה אחרת, הוגנת.
"ההסתה של המחאה החברתית לשנאה וביקורת כלפי הטייקונים הייתה ספין של נתניהו ושל הממשלה, וממש לא הכוונה של מובילי המחאה החברתית. אם אני מבין נכון, באו צעירים שמתקשים לשלם שכר דירה וביקשו פתרון הולם לבעיות הדיור".
המחאה החברתית התקוממה נגד פערי השכר העצומים ומשכורות העתק לבכירים דוגמתך בחברות הגדולות במשק. מעמד הביניים מתקשה להבין מדוע, למשל, אישרת למנהל הבנק אלי יונס חבילת שכר והטבות של עשרות מיליוני שקלים ובכך הקפצת אותו למקום השני בטבלת אלופי השכר בחברות הציבוריות.
"בכלכלה מודרנית מנהלים טובים צריכים להיות מתוגמלים היטב. אלי יונס הוא מנהל מוכשר ברמה חריגה, ולכן השכר שלו סביר בהחלט. אם היה מרוויח חצי, לאן הכסף היה הולך, למסעודה משדרות או לכיסם של בעלי המניות? אני לא אוהב את ההתייחסות לאילי ההון ולמנהלים כסוג של סוציאליזם בולשביקי. לא יעזור לאף אחד. יש אנשים שמצליחים יותר ויש שמצליחים פחות. תמיד תהיה פירמידת
"יש אנשים מבריקים ומוכשרים שבזכות יכולותיהם הצליחו להגיע לעמדות מפתח בכירות ביותר והם מרוויחים סכומי עתק בלי שום פרופורציה לעובד הניקיון או המזכירה באותה חברה. מדינת ישראל צריכה לסייע להם בכדי שיוכלו להגדיל את מספר מקומות העבודה ואת שכר העובדים".
השאלה היא רק מה עושים המנהלים המוכשרים האלה ונציגיהם במפלגה שמתיימרת לייצג את המעמד הבינוני.
"בינתיים רק פוץ אחד, יעקב פרי, הגיע ל"יש עתיד".
משרדו הבהיר של פרי, שנוף ציורי שליו נשקף בחלונותיו, מעלה ביתר שאת את השאלה המסקרנת למה לו פוליטיקה עכשיו. נגן החצוצרה הרומנטי, שאלמלא פנה לשירותי הביטחון היה מוזיקאי מבטיח, מוותר על גפנו ותאנתו עתירות הדבש וקופץ ראש אל המדמנה הפוליטית שיש בה הכל חוץ מיישוב דעת ומנוחה נכונה.
בעצם זו אותה שאלה מהדהדת שנכרכה בעקבו של המייסד לפיד. לאף אחד מהם לא חסרים דמי כיס, כבוד או עמדת השפעה. "הליכתי לפוליטיקה היא הקרבה במלוא מובן המילה", מצהיר פרי בכל הכנות שהוא מצליח להפיק מעיניו הכחולות, הערניות. "החלטתי שאני מוותר על הכל, שכר, קרנות והתנדבות, אני מתנקה ומקדיש את עצמי למדינה בידיעה ברורה שאצטרך לרדת באופן דרמטי ברמת חיי".
בעבר התפקדת לקדימה.
"התפקדתי לקדימה רק בגלל שהאמנתי ביכולת של ציפי לבני. הכרתי אותה בנסיבות חברתיות והתיידדנו. ציפי היא פוליטיקאית חכמה, אינטליגנטית והגונה. רציתי לסייע לה. אבל כשהגענו לשלב הפריימריז היא הודחה מראשות המפלגה. מהרגע שהיא נעלמה, הבנתי שהיכולת לתרום ולהשפיע בקדימה היא שולית, אז שלחתי פקס והתפטרתי".
למה בחרת ב"יש עתיד"?
"חוזרתי אחרי אינספור מפלגות ואישים פוליטיים. הוצע לי לרוץ ולהפוך, כמעט בביטחון, ליו"ר מפלגת העבודה. וזה לא קשקושי סלון. לכל ההצעות עניתי שאני לא מרגיש שאני באמת ובתמים יכול לשנות, עד שפגשתי את יאיר לפיד. הוא ושאר האנשים שכינס סביבו מפגינים להט אמיתי לטפל בנושאים שיקלו את מצוקת מעמד הביניים. והם לא מפריחים ססמאות שטחיות, הם מבינים את התמונה הגדולה ומתכוונים באמת ובתמים לחולל שינוי.
"כמי שבילה את מרבית חייו הבוגרים בביטחון ישראל ומכיר מקרוב את השיטה ואת הפוליטיקאים, וכמי שכיהן כמנהל שכיר במגוון חברות עסקיות, אני בהחלט חושב שהמסגרת שלפיד מציע היא הסיכוי היחיד להיות ציר השינוי. הכנות והאנושיות שלו. הסדר הדידקטי, ההיגיון הצרוף והיכולת שלו להסביר את עמדותיו ובמיוחד השכנוע העצמי שלו שהדברים דורשים שינוי ושבעזרת המפלגה הוא יוכל לחולל אותו.
"הדהים אותי איך הצליח להקים מפלגה בתוך עשרה חודשים. ההתארגנות הפוליטית המתוקתקת שלו היא אחת ההפתעות הגדולות שחוויתי בחיי. מספר המטות, היעילות, הסדר המופתי. לפי דעתי, יאיר מפגין כישורי ניהול ופיקוד שכל ארגון עסקי וציבורי מתקדם היה משתבח בהם. יש לו נתונים טבעיים של מנהיג".
לדעתך הוא יהיה מסוגל לכהן כראש הממשלה?
"אני מסתכל על הפוליטיקאים הנוכחיים ועל אלו שכיהנו בעבר כראשי ממשלה, ואני לא מתעלף מהתרגשות. לפיד לא נופל מהם, אולי עולה עליהם בהרבה. אני חושב שהוא מתאים לראשות הממשלה, כי הוא קורץ מחומרים שמובילים אנשים בעלי כישורים לעמדות הנהגה בכירות. אני לא מפחד מהביקורת על חוסר הניסיון. הנה מגיע יעקב פרי, ועם כל הניסיון שבעולם תוקפים גם אותו. אני חושב שראש ממשלה, בדיוק כמו ראש ארגון עסקי גדול, נבחן בכמה פרמטרים, ובראשם כישורי המנהיגות, היכולת לעבוד עם אנשים בגובה העיניים אבל להפגין סמכות, להיות אינטליגנטי ויצירתי ולדעת לבחור את הכוורת המקצועית והאדמיניסטרטיבית שתקיף אותו. לפיד מצטיין בתחומים האלה. הוא בא עם תוכנית מסודרת והוא יכול ורוצה להקשיב ואם צריך, גם להיכנס לוויכוח. לדעתי, הוא מתאים לכהן גם כשר בכיר וגם כראש ממשלה".
האם עלול להתרחש אצלו מקרה עמיר פרץ, הפיתוי לקבל תיק של שר שגדול למידותיו?
"אני חושב שלא המיקום ברשימה וגם לא מספר המנדטים יקבעו מי יהיה שר. יש אצלנו ברשימה אחד המומחים הגדולים ביותר לרפואה ציבורית. אני לא יודע מה יהיה מיקומו ברשימת המפלגה, אבל אני מעריך שהוא לא יימצא בעשירייה הפותחת. ובכל זאת, עשרות פעמים שמעתי את יאיר אומר שאם נקבל את משרד הבריאות, האיש הזה יהיה שר הבריאות, כי הוא הכי מתאים לתפקיד".

מי ומי ברשימה?
"כשהרשימה תיחשף, היא תהיה מאוד מאוזנת. כי לא באנו כמתקני עולם, אלא לקחנו כמה נושאים מרכזיים שאנחנו מאמינים שהם בני שינוי. המסר של המפלגה הוא לא להרוס את הקיים כדי להקים חדש, אלא פשוט לשנות את השיטה. לפיד תמיד אומר שבכדי להקים תחנת אוטובוס בבאר שבע צריך היום לפנות לשישה משרדים שונים מלבד העירייה. וזו בסך הכל תחנת אוטובוס שאמורה לשרת את מעמד הביניים. את זה אפשר וצריך לשנות. וזו כל התורה על רגל אחת.
"אנחנו לא יוצאים בהצהרות וססמאות מראש ולא מתחייבים לשבת או לפרוש מהממשלה אם נתניהו יעמוד בראשה. אנחנו אומרים, נשב בכל מקום שבו יקבלו את התנאים שלנו ויאפשרו לנו לחולל שינוי".
איך תשב עם נתניהו לאחר שיצאת נגד מדיניותו בחריפות כה רבה בעבר?
"יצאתי נגדו ועדיין אני חושב שבמשך ארבע השנים שהיו לו הוא לא זז לשום כיוון. נתניהו הוא אחד האנשים האינטליגנטים והמוכשרים ביותר שאני מכיר. יש לו חושים פוליטיים ורטוריים מעולים. הבעיה היא שהוא לא עושה איתם כלום. הוא הבטיח הרבה, גם לעצמו, אבל בארבע שנות כהונתו הוא הרים רק את הדגל האיראני. ויתר לחרדים על הנשיאה בנטל, ויתר על הפריפריה ועל הבריאות ועל החינוך וגם בנושא המדיני לא עשה דבר.
אנחנו דוהרים לתקופה שבה 50 אחוז מהאוכלוסייה של מדינת ישראל תהיה מגזר בלתי יצרני ושום דבר לא נעשה בעניין למרות שהיו לו הזדמנויות. רק הנושא הכלכלי יציב. סטנלי פישר מפקח על הבנקים וגם רשות ניירות הערך ורשות ההגבלים עושות עבודה טובה. אבל זה לא בגלל הממשלה שהקו התחתון שלה הוא אפס עשייה ואפס שינוי".
אז איך תשב עם נתניהו?
"מבחינתי, לא משנה אם זה יהיה נתניהו או יאשיהו. ביבי הוא שם קוד למה שמצטייר כרגע כעומד בראש המפלגה הגדולה שלה הסיכוי הסביר ביותר להרכיב את הממשלה הבאה. אני מעדיף שיהיה ראש ממשלה אחר ושנצליח לגבש גוש חלופי, אבל במידה ולא נצליח ונתניהו יקבל את התנאים הבסיסיים שלנו בנושאי השוויון בנטל, השינוי בכלכלה, בבריאות ובביטחון, אנחנו ניכנס לממשלה וננסה לפעול בעזרתה ומתוכה. אם נצליח, יחלקו לנו שבחים. אם לא נצליח, לא נישאר שם".
יש סיכוי שתחברו לשלי יחימוביץ'?
" אני חושב שמשנתה הסוציאליסטית של יחימוביץ' עלולה לדרדר את מדינת ישראל למקומות לא רצויים. אני חושב שהיא מנופפת בסוציאליזם מיושן שלא הוכיח את עצמו. היא חברת כנסת טובה, מאוד פעלתנית, אבל צריך להפריד בין הססמאות שהיא מפריחה במהלך הקמפיין והערפל שהיא מפזרת לבין השקפת עולמה האמיתית. הניסיון מוכיח שהשיטה שהיא מטיפה לה נכשלה בעולם והביאה את יוון וספרד אל פי תהום. אסור לנו להגיע לשם. אנחנו צריכים לסייע למשק לצמוח, לייצר מקומות עבודה חדשים, לטפח עסקים מצליחים.
"יש לנו היי-טק נהדר ועסקים קטנים ובינוניים מדהימים, ואם נדע לטפל בהם כמו שצריך, המשק יצמח וישגשג. אבל כשי חימוביץ' מתייצבת בנושא הרכבת, למשל, באופן אוטומטי לצדה של גילה אדרעי ולצד ועד העובדים, זו כבר אמירה פופוליסטית. למה היא לא התייצבה, כמוני, לצד נוסעי הרכבת, שהיו נתונים לחסדי המונופול החמדן וחסר הרחמים הזה?
איפה הייתה שלי יחימוביץ' במחאת החקלאים כשאמרה שהמתנחלים לא מעניינים אותה? ולמה היא מתעלמת מהסכסוך המדיני ומעבירה אותו כירושה מכבידה לדורות הבאים. איפה היא הייתה כשהמדינה סערה בנושא גיוס חרדים והשוויון בנטל? מילה אחת לא שמענו ממנה. ואיפה היא הייתה כשהשר אטיאס טיפל בסעיף מיצוי כושר ההשתכרות ובכך בעצם העביר את כל נקודת הכובד בנושא הדיור לחרדים. למה אז היא לא עמדה לצד המעמד הבינוני המשווע לדיור? אני חושב שההצהרה של שלי יחימוביץ' על עצמה שהיא תתמודד לראשות הממשלה, היא הצהרה טרם זמנה. ואם תהיה קונסטלציה שבה יחימוביץ' תהפוך למועמדת, אני מייחל שהיא תשנה את משנתה ובמקום להסתכל על הסיכוי שלה בקלפי, היא תסתכל על המציאות בשטח".
יעקב פרי (68) נולד כבן יחיד להורים משכילים אך עניים שהתקשו לגמור את החודש. אביו היה פועל בניין שנעדר רוב השבוע מן הבית ואמו עקרת בית שנאלצה לחשב את הוצאותיה בחסכנות. "אף פעם לא קנינו מותרות, והיו פעמים ששאלנו את עצמנו כמה פעמים, אם בכלל, נאכל בשר בשבוע", הוא אומר בפשטות. "לא שכחתי כלום. אדם נושא את ביתו על גבו כל חייו, כמו צב".
בנעוריו התגורר בנתניה ולמד לנגן בחצוצרה. "אמי הייתה מאוד קנאית לחינוכי, גם בתחום המוזיקלי וגם בבית הספר", הוא מחייך. "הייתה פולנייה טיפוסית. מעולם לא קיבלה אצלי ציון נמוך. אם הייתי מביא 75, הייתה לוקחת את הבחינה ואותי, הולכת אל המנהל ואומרת, יעקב הוא לא ילד של 70. חלומה היה שאנגן בפסנתר, אבל בגלל שלא היה כסף, הדודה מאמריקה התבקשה לקנות לי חצוצרה".
בגיל 13 החל הילד יעקב לסייע בפרנסת הבית. "קניתי לי פראק, סמוקינג ישן בשוק הכרמל, והתחלתי לנגן באירועים ובהצגות. בתיכון כבר הייתי נגן מן המניין בתזמורת הסימפונית חיפה. הייתי נוסע שלוש וארבע פעמים בשבוע ברכבת מנתניה לחיפה ובעיר עצמה באוטובוס, חוזר בלילה ומתיישב להכין שיעורים".
כבת למשפחת דרויאנוב, השתייכה אמו לאצולה הספרותית בתל אביב של אותם ימים. "אבל אבי לא אהב את המשפחה שלה, כיון שכשנולדתי לאמי לא היה חלב, והוא הלך לדודי העשיר שהיה מנהל בנק וביקש הלוואה, והם נתנו, אבל לא כמו שציפה שיתנו. מאז לא סלח להם. אבל התנהג יפה והיה צייתן בגלל אמי. אי אפשר היה שלא לציית לה. תמיד רטנה עלי כלפי חוץ והתגאתה בי כלפי פנים.
"כשכבר הייתי ראש השב"כ עמדה על כך שאגיע אליה לביקור בכל יום שישי. ולא חשוב אם הייתי בלבנון, רוסיה או תל אביב. ואני הקפדתי על כך. בנעורי אהבתי קציצות, לכן הייתה מכינה לי קציצות בכל יום ראשון, מקפיאה אותן, ובכל סופשבוע הייתי אוכל אותן מכוסות שכבת קרח דקה ומהלל ומשבח את טעמן הנפלא. זה לא היה קל. אבל הייתי מוכרח כי "יעקב'לה בא לאכול את הקציצות שלי בכל יום שישי".
במרס 66' גויס לשירות הביטחון הכללי. ב-81' היה למפקד מרחב ירושלים יהודה והשומרון. ב-87' כבר כיהן כמשנה לראש השירות יוסף הרמלין וב-88' מונה לראש השב"כ על ידי ראש הממשלה דאז יצחק שמיר. שנתיים לפני כן התפוצצה פרשת קו 300 שכמעט מוטטה את הארגון.
ב-95' פרש פרי משירות הביטחון לטובת המגזר העסקי כנשיא ומנכ"ל סלקום. בתקופתו הפכה החברה הסלולרית למצליחה בישראל. ב-2003 פרש גם משם ומאז הוא מכהן כיו"ר דירקטוריון בנק מזרחי טפחות. במקביל הוא מכהן כחבר הנהלה באגודות רבות ובהן התזמורת הסימפונית ירושלים, המועצה לתרבות ואמנות, הקרן לעידוד הקולנוע, יו"ר אגודת ידידי בית החולים שיבא ויו"ר דירקטוריון בית התפוצות.

לדעתך אין מניעה לעבריינים שנשפטו בדין כמו אריה דרעי או חיים רמון לשוב לזירה הציבורית ולייצג את הציבור בהחלטות החשובות והערכיות ביותר?
"אין איזו מגמה סוחפת של אנשים שהורשעו בפלילים ומציפים את המערכת הפוליטית. זה לא איזה טרנד. אם שניים-שלושה אנשים שהורשעו בדבר שולי יחסית החליטו לחזור, אני לא רואה בזה מגמה.
רמון הורשע במעשה מגונה. אני חושב שהגזימו בנושא של רמון. אהוד אולמרט היה ראש הממשלה הטוב ביותר שלנו עד כה, וצחי הנגבי הוא בכלל מקרה קל".
אין לך בעיה שאריה דרעי, עבריין שעבר עבירות כבדות וישב עליהן בכלא, ישב בממשלה שמחליטה החלטות בעלות השפעה מרחיקה על עתיד ילדיך?
"אני חושב שאין קשר בין המעידה לבין ההחלטות שהוא יצטרך לקבל. מה שעשה בעבר לא ישפיע על מה שיעשה בעתיד. אולמרט, דרעי, הנגבי, רמון, הם כולם אנשים ראויים עם הרבה מאוד ניסיון".
לשיטתך , גם קצב או הירשזון הם אנשים ראויים לפוליטיקה לאחר ששילמו את חובם לחברה?
"יש הבדל. דרעי עשה לביתו, והירשזון גנב מניצולי שואה. קצב הוגדר כעבריין מין סדרתי, ורמון מעד בנשיקה מיותרת. אני לא יכול להגיד על דרעי, רמון ואולמרט שהם פסולים. הם לא פסולים בעיני".
גיוס חרדים?
"יאיר לפיד הציע פטור של חמש שנים ואחר כך גיוס לכל. המתווה הזה מקובל עלי. אי אפשר לפתור את הבעיה בזבנג וגמרנו. צה"ל, המדינה וגם החברה החרדית לא יכולים לעכל שינוי כל כך דרמטי בכמה ימים. צריך למצוא פתרונות הולמים לנשיאה בנטל וליישם אותם בהדרגה. אבל אין ספק שגם החרדים וגם הערבים צריכים לשאת בחובות כפי שהם מקבלים זכויות נדיבות ביותר".
עם יד על הלב, הובטח לך מקום ברשימת "יש עתיד"?
" לא הובטח לי כלום. לא ג'ובים ולא שריון. לא ביקשתי ולכן לא קיבלתי. אבל אני כמובן מצפה למקום ריאלי".
תגדיר ריאלי.
"איך אומרים? בקדמת העשירייה הראשונה".
