חירות נוסח אוקראינה: רק בלי יהודים
הבחירות הכלליות עשויות להפוך את מפלגת הימין הקיצונית "חירות", שמצעה מבוסס על שנאה ליהודים, לכוח מרכזי בשלטון בקייב
אם חשבתם שמדובר בטקסט שלקוח מספרי ההיסטוריה - טעיתם. כך נשמע לפני שמונה שנים אולג טיאגניבוק (44), מנהיג המפלגה הימנית קיצונית חירות (סבובודה), האיש שרוצה להפוך בתקופה הקרובה לאחת הדמויות המרכזיות בפוליטיקה האוקראינית.
טיאגניבוק נשא את הדברים במהלך טקס שנערך לכבוד צבאו של סטפן בנדרה, לאומן אוקראיני שלחם נגד הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, ושאנשיו היו אחראים לטיהור האזור מפולנים ומיהודים.
כמה שבועות לאחר ההכרזה ניתנה לטיאגניבוק האפשרות לחזור בו מדבריו בטלוויזיה המקומית. האם ניצל אותה? הצחקתם אותו. "אני לא מתנצל על שום דבר. דיברתי נגד כל אלו שכבשו את אוקראינה", ירה לעבר המראיין, "ואני מתכוון לגרמנים, לרוסים וליהודונים. זה ידוע שלאלו שאינם אוקראינים אין שום חיבור רגשי לאדמה שלנו".
יום ראשון הקרוב, שבו יתקיימו הבחירות לפרלמנט האוקראיני הראדה, עשוי להיות היום הגדול של הלאומן הקיצוני. חלק מהסקרים חוזים כי לראשונה בהיסטוריה שלה עשויה מפלגת החירות, שהחלה את דרכה כתנועה קיקיונית בשנת 1991 לאחר התמוטטות ברה"מ, לעבור את אחוז החסימה (5 אחוזים) ולהיכנס לפרלמנט.
יתרה מכך, לפני כמה ימים קיבלו טיאגניבוק ורעיונותיו זריקת עידוד מהממסד הפוליטי במדינה, לאחר שחתם על הסכם שיתוף פעולה עם מפלגתה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו ועם שבע מפלגות אופוזיציה נוספות.
במסגרת ההסכם הוחלט לחלק את המחוזות במדינה בין גוש הימין כדי לא לפצל קולות. מפלגת החירות קיבלה את הזכות למנות מועמדים ב-35 מתוך 190 מחוזות בחירה. עוד הוחלט שאם גוש הימין ינצח בבחירות והתנועה של טיאגניבוק תעבור את אחוז החסימה - חירות תהיה חלק מהקואליציה הפרלמנטרית ותקבל נתח בשלטון.
יש כאלה שעצם המחשבה על כך מעוררת בהם חלחלה, אבל לטיאגניבוק יש תוכניות גדולות. "אם נעבור את אחוז החסימה אנחנו נדרוש לסיעה שלנו את תפקיד יושב ראש הפרלמנט", הוא הכריז בראיון לעיתון קומרסנט אוקראינה לאחר החתימה על ההסכם עם גוש האופוזיציה. "יש לנו כמה חברים ברשימה שהיו יושבי ראש של מועצות מקומיות ותפקיד יושב ראש הפרלמנט פשוט תפור עליהם. גם אני מתאים למלא את התפקיד הזה, אבל אתמודד עליו רק אם הסיעה תמליץ על כך".
המצע של תנועת חירות מבוסס כמעט כולו על שנאה למיעוטים אתניים בתוך אוקראינה ולרוסיה השכנה. טיאגניבוק, למשל, דורש לשנות
עוד דורשת המפלגה לקבוע בחוק מכסות להעסקת בני מיעוטים במגזר הציבורי ובדרך זו למנוע מהם, לשיטתו של טיאגניבוק, להשתלט על אוקראינה. נוסף על כך מופיע במצע המפלגה סעיף לפיו על אוקראינה לשאוף לחתימה על ברית הגנה עם ארה"ב ועם בריטניה למקרה של "פעולה צבאית תוקפנית מצדה של רוסיה".
טיאגניבוק מתקשה להסתיר את שנאתו לרוסים ואינו מהסס לתקוף את השכנה. הוא דורש שהממשלה בקייב תכריז באופן רשמי כי בין השנים 1918 ל-1991 (שבהן היתה אוקראינה חלק מברה"מ) היתה המדינה "נתונה לכיבוש רוסי מדכא".
בשנה שעברה, לאחר ששמע כי נדבן רוסי סייע להחזיר לכנסייה האוקראינית פסל בעל משמעות דתית, הוא ירה ללא היסוס: "די עם זה. מספיק ללקק לרוסים האלו את התחת".
מעוזי התמיכה הגדולים של המפלגה נמצאים במערב המדינה, שבו זוכים הלאומנים באופן מסורתי לתמיכה רבה יותר. אמנם לעצרת בחירות שערך טיאגניבוק בשבוע שעבר בעיירה בורשוב שבמערב המדינה הגיעו כמה מאות בודדות של תומכים, רובם מבוגרים, אך מבקריו חוששים שינצל את המשבר הכלכלי במדינה ושבעתיד יגיע להישגים מרשימים, בדומה למפלגת השחר המוזהב הניאו-נאצית ביוון.
בשנים האחרונות נוהגים תומכי התנועה לצאת למצעדי לפידים מאיימים ואינם מהססים להתעמת עם המשטרה ולתקוף באלימות את מי שנתפסים כאויבי האומה ואת הפוגעים בכבודה. כשהציג בעצרת בבורשוב את אנשי מפלגתו, הדגיש טיאגניבוק שמספר 10 ברשימה הוא מדריך קליעה. "אז אתם מבינים שאנחנו מוכנים בכל הקשור לרשימה שלנו... מי יודע מה יקרה?", אמר בקריצה לקהל תומכיו. טיאגניבוק אינו טירון פוליטי, וכאן, טוענים חלק ממבקריו, טמון גם חלק מהסכנה.
הוא נבחר לפרלמנט כבר ב-1998, אך נבעט ב-2004 ממפלגתו של ויקטור יושצ' נקו אחרי שטען שאוקראינה נשלטת בידי המאפיה המוסקבאית-יהודית. לא זו בלבד שהוא מעולם לא חזר בו מהדברים, אלא שהוא מוסיף להתעקש שאין בהם כל נימה אנטישמית. מאז הוא רק התחזק. נראה שהאנטישמיות היוקדת של חירות רק תורמת למפלגה, ולא בכדי מבקשים ראשיה להתעמת עם "הסכנה היהודית". כמו כן ידוע טיאגניבוק כאחד המתנגדים החריפים להגעתם של חסידי ברסלב לאומן.
בשנה שעברה, לאחר שכ-30 אלף חסידים הגיעו לעיר, דרש טיאגניבוק לגרש אותם מאוקראינה משום ש"הביאו איתם נגיפים ומחלות שונות והם מתנהגים בגסות לאוכלוסייה המקומית". כשנשאל על הטענות, לפיהן הוא אנטישמי, הצהיר הלאומן האוקראיני: "זה פשוט מצחיק אותי. אתם מבינים מה הולך באומן? מגיע לבית שלי אורח. הוא הורס לי את הרהיטים, מחרבן לי במטבח וגורם לבלגן שלם. אני דורש ממנו שינקה אחריו ויתנהג בנימוס ואתם אומרים לי שאני אנטישמי".
כמה ימים לאחר ההכרזה הזאת הפיצו תומכיו של הלאומן כרזות ברחבי אומן שבהן נכתב: "אומן נקייה מחסידים". בשנים האחרונות הופיעו באוקראינה לא מעט פרסומים שבהם נטען כי טיאגניבוק עצמו הוא ממוצא יהודי וששם משפחתו האמיתי הוא פרוטמן, אך הוא כמובן הכחיש זאת מכל וכל וטען כי מדובר בהשמצה של יריביו הפוליטיים.
בישראל עוקבים בדאגה אחר עליית כוחה של מפלגת חירות ומקווים שהדבר לא יפגע במערכת היחסים הטובה ששוררת בין המדינות בשנים האחרונות. באגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אוקראינה מציינים בסיפוק את העובדה כי באחרונה הושג הסכם שלפיו אוקראינה תשלם פנסיות לאזרחיה שעלו לישראל, והוא כולל את הטיפול ההולם שמעניקה ממשלת אוקראינה לאנדרטאות לזכר היהודים שנרצחו ברחבי המדינה בתקופות היסטוריות שונות ואת ההחלטה לכלול את נושא השואה בתוכנית הלימודים של מערכת החינוך האוקראינית.
עם זאת, יו"ר אגודת הידידות ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) חושש כי העלייה בכוחה של המפלגה הימנית-קיצונית ושל המנהיג הכריזמטי שלה עשויה בסופו של דבר לפגוע ביחסים בין ירושלים לקייב. "חשוב להבהיר כי אוקראינה בראשותו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ' היא ידידה קרובה של ישראל", אומר מילר, "חתמנו על הרבה הסכמים בתקופה האחרונה, וממשלת אוקראינה מסייעת לנו רבות במישור הבינלאומי. אבל עלייה בכוחן של מפלגות שמקדמות את השיח האנטישמי והגזעני היא תופעה מדאיגה ביותר".
ח"כ מילר אמור לצאת היום לאוקראינה כדי להיות חלק מצוות משקיפים בינלאומי שיפקח על טוהר הבחירות. לגבי השאיפה של טיאגניבוק להתמנות לתפקיד יו"ר הפרלמנט, הוא מעריך שהדבר לא יקרה ושהוא לא ישתלב בזמן הקרוב בתפקידים בכירים במערכת השלטונית. "הבעיה היא שהאיש ודעותיו האנטישמיות והגזעניות מקבלים לגיטימציה באוקראינה, ויעיד על כך ההסכם שחתם עם ארגון מפלגות האופוזיציה הגדולות. לאט לאט הוא זוחל מהשוליים אל מרכז הבמה הפוליטית. זו מגמה מאוד מסוכנת ואני מקווה שהיא תיעצר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם