
מיכל רוזין, יו"ר פורום
נשים, רצה ל"מרצ"
קצינת חינוך, אשר הובילה את המאבק מול הנשיא קצב, רוצה להגן על "הדמוקרטיה הישראלית המאוימת" ותפעל למען תיקון האפליה בחברה
מיכל רוזין , בת 43, ילידת רמת גן, מתגוררת כיום בפתח תקווה עם בן זוגי ושלושת ילדיי.

שירתתי כקצינת חינוך. סיימתי תואר ראשון ושני בהצטיינות בחוג למדעי המדינה ותקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב. התחלתי את לימודי הדוקטורט במחלקה למגדר באוניברסיטת בר אילן. לאחרונה סיימתי שנת השתלמות במנהיגות נשים בבתי הספר לעסקים הרווארד ואינסייד בסינגפור.
את העשייה הפוליטית התחלתי כעוזרת פרלמנטרית לחברות הכנסת יעל דיין ונעמי חזן. במשך שש שנים הייתי שותפה לחקיקה נרחבת בתחומי זכויות האדם והאזרח. כיהנתי כיועצת בכירה לשר המסחר והתעשייה, רן כהן. לצידו למדתי מקרוב על התעשייה הישראלית, סדרי העדיפויות הממשלתיים, דרכים לעידוד יצירת מקומות עבודה והגנה על זכויות העובד.
לאחר סיום עבודתי בכנסת ובממשלה, הייתי שותפה, הובלתי וייעצתי לארגון עולי אתיופיה, לקמפיין הציבורי לעידוד תרומות איברים, לקידום נשים בפוליטיקה, לחינוך לספורט לנוער ולעידוד נשים בספורט. בעמותת פנים להתחדשות יהודית הייתי שותפה להשוואת תקציבים בין מערכת החינוך הדתית לממלכתית והפניית תקציבים לזרמי היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית.
בחמש השנים האחרונות כיהנתי כמנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, הובלתי קואליציה של 9 ארגונים שפעלו מול הכנסת והממשלה למיגור תופעת האלימות המינית והענקת זכויות חברתיות לנפגעות תקיפה מינית. הובלתי את הארגון באחד המאבקים החשובים בישראל והוא הרשעת נשיא המדינה, משה קצב, באונס.
אני פעילה במרצ שנים רבות במהלכן כיהנתי כראש הפורום לשלום של צעירי מרצ, יו"ר פורום הנשים של מרצ, מכהנת כיו"ר הנהלת מרצ ומתמודדת על מקום ברשימת מרצ לכנסת ה- 19.
הדמוקרטיה הישראלית מאוימת יותר מאי פעם, חקיקה גזענית, מדיניות כלכלית קפיטליסטית הרומסת את מעמד הביניים ומדרדרת את המוחלשים לתהומות ייאוש, הסתה נגד הארגונים הפועלים למען השלום וזכויות האזרח, אפליה על רקע מין, העדפה מינית, דת וגזע.
ארגוני ימין קיצוניים פועלים באלימות וההתנחלויות הולכות וסותמות את הגולל על השלום, כל זה מתקיים תחת ממשלה המספקת להם רוח גבית באמצעות תקציבי עתק וחוקים גזענים ואנטי-דמוקרטים. ויותר מכל, החרפת היחסים בינינו לבין מדינות ערב והעולם המערבי עקב סירוב עיקש לפתוח במשא ומתן אמיץ לקראת הסכם מדיני.
אני משוכנעת כי ללא הסכם מדיני לא תתקיים חברה שוויונית, צודקת
זכיתי להקדיש את חיי להגשמת תפיסת עולמי בה המדינה לא נוצרה כדי לשמור על הסדר הציבורי בלבד אלא כדי ליצור חברה שוויונית, צודקת ומשגשגת. אני מאמינה בסדר חברתי שמבטיח כי לא ייתכנו פערים חברתיים בלתי נתפסים בין טייקונים ואילי הון המחוברים לעטיני השלטון לבין חלקים בחברה הישראלית שאינם זוכים לפרנסה מקיימת בכבוד, לחינוך ראוי וטיפול רפואי הולם.
הניסיון הרב שצברתי במהלך שנות פעילותי הרבות בחברה הישראלית הכשירו אותי להבין את המציאות המורכבת בה אנו חיים. באמצעות הכנסת אמשיך להיאבק על דמותה של המדינה ביתר שאת.
