תבע פיצויים מהטכניון וחויב ב-140 אלף שקל
חוקר זוטר פוטר מהמעבדה במוסד והגיש תביעה לפיה מגיעים לו 2.5 מיליון ש' על חלקו בהמצאות שפותחו בה. ביהמ"ש דחה את התביעה

הטכניון. "פעלו כדין" צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקי
משכורתו שולמה מתקציבי מחקר של פרופ' איצקוביץ', וכתוצאה מעבודתו הגיש מוסד הטכניון שתי בקשות לפטנט בתחום תאי הגזע. בבקשות נרשמו איצקוביץ' והטכניון כממציאים בחלקים שווים וחתמו על "מסמך חלוקת זכויות" בהתאם לנוהל קניין רוחני במוסד.
בהמשך חש הרופא הצעיר כי אינו מעורב מספיק במשא ומתן המסחרי והתחיל למדר את מנהל המעבדה ולהתעלם מהוראות שקיבל ממנו. בעקבות התנהגות זו, הוא פוטר כחודשיים לפני תום המינוי הזמני שלו. זמן קצר לאחר פיטוריו, הוגשה תביעה לבית המשפט ובעקבותיה נפסק המשא ומתן עם הגורם הממסחר.
בית המשפט קבע כי הנתבעים, מוסד הטכניון ופרופ' איצקוביץ', שיוצגו על ידי עורך הדין אדם פיש ועירית הוכרמן ממשרד עורכי הדין רחל בן ארי אדם פיש ושות', פעלו כדין בעניין רישום ההמצאות והטיפול בהן. בנוסף לכך, פסק כי הם העבירו לתובע כל מסמך שביקש בזמן סביר.
"אין לו אלא להלין על עצמו"
בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעים לפיה זכותו של התובע בהמצאות הסתכמה בזכות לקבל בעתיד 50% מפירות ההמצאה, זכות שהנתבעים מעולם לא התכחשו לה, אלא שהתובע דרש לקבל אישור אחר, על כך שהוא "במעמד שווה למעמדו של פרופ' איצקוביץ' בכל הנוגע להמצאות", דרישה שבדין לא היה מקום להיענות לה.

עו"ד פיש. בא כוחם של פרופ' איצקוביץ' והטכניון צילום: מיכה בריקמן
על כן, נקבע כי התובע אינו זכאי לפיצוי בגין סילוקו מהמחקר, שכן לא הייתה לו זכות קנויה להמשיך להיות מועסק מעבר למינוי הזמני. בנוסף
לכך, הרופא הצעיר אינו זכאי גם לפיצוי בגין הפסד רווחים עתידי מהמצאתו, בשל הפסקת המשא ומתן עם החברה הממסחרת, עם הגשת התביעה.
הסיבה לכך היא שעל פי תקנון הקניין הרוחני של הטכניון, ליחידה העסקית במוסד ישנו שיקול דעת בלעדי בדבר אופן ניצול ההמצאות. לבסוף, דחה גם בית המשפט את התביעה לפיצוי בשל עוגמת נפש, בקבעו כי ככל שנגרמה לתובע עגמת נפש, היא נגרמה בשל התנהלותו, ואין לו להלין אלא על עצמו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
