המלך ארתור: מיהו יועץ הסתרים של נתניהו-ליברמן?
מי שזכה לכינויים "הסנדק" ו"הקוסם", והמליץ בעבר לנתניהו להתרחק מליברמן, צפוי לחזור לארץ בעוד מספר ימים על מנת לקדם את חזונו ל-45 מנדטים בגוש הימין. איך הפך יליד ברוקלין ומי שלא גדל בארץ לאיש שעליו סומכים הפוליטיקאים?
פינקלשטיין שהמליץ בעת הזו על איחוד, היה דווקא זה שהציע בבחירות ב'99- לנתניהו להתרחק מליברמן ומישראל ביתנו ולהתקרב לנתן שרנסקי שעמד בראש מפלגת ישראל בעלייה. הקרבה שלך לליברמן, הוא הסביר לנתניהו, גורמת למצביעים לברוח לאהוד ברק. מכריו לא מתפלאים על שינוי העמדות הקיצוני. פינקלשטיין, אומר היועץ האסטרטגי שלמה פרץ שעבד איתו בעבר, "נטול אמוציות, נטול אגו ולא רוצה להתחבב על לקוחותיו או לרצות אותם. הוא אומר את מה שהוא חושב באותה נקודת זמן."
השבוע החלו אנשיו של פינקלשטיין לראיין מועמדים לעבודה במטה הבחירות המאוחד. הקמפיין המשותף שייחשף בתחילת חודש דצמבר יתמקד במילים "עוצמה" ו"כוח", אומר אדם המקורב מאוד לפינקלשטיין. "סקרים שנערכו לבקשתו של פינקלשטיין מראים שהציבור הישראלי אולי מדבר על משכנתה ועל מחיר הקוטג' אבל מוטרד מאוד מהביטחון. הקו המנחה במערכת הבחירות יהיה מנהיגים חזקים שמעניקים ביטחון. במסיבת העיתונאים נתניהו שב ודיבר על כוח ועוצמה, וזה ימשיך להיות הקו של הקמפיין".
אם פינקלשטיין רוצה להצליח, הוא יהיה חייב להראות שיש תקווה, קובע ליאור חורב, יועץ אסטרטגי שעבד עם פינקלשטיין בשלוש מערכות בחירות ולאחרונה חבר למופז בקדימה. "בסקרים ובמדדים נראה שיש פה רמות של ייאוש שלא היו בישראל מעולם. לליכוד אין בשורה, והציבור רוצה תקווה להיאחז בה. מי שחותר לעמדת הנהגה צריך לשדר תקווה. אם ראש הממשלה ישדר ייאוש, זה לא רק יפגע בקמפיין ובכלכלה, אלא יחזור אליו כמו בומרנג אחרי שהוא ייבחר, מפני שהוא זה שיצטרך להתמודד עם האבטלה וחוסר הצמיחה הכלכלית."
מצד אחד, חורב מפליג בשבחים על היועץ הבכיר, ומאידך רומז שהוא פחות רלוונטי מבעבר. "הוא שנון, ביקורתי, חד מאוד, לא מפא"יניקי באופי, יעיל ומקצועי", משבח חורב. "אין לו מצבי רוח, הוא לא מושפע מהתקשורת הישראלית כי הוא לא קורא עיתונים ישראליים, הוא לא נגוע בשום דבר ויכול להחליט החלטות מקצועיות, אבל הערך המוסף שהיה לו בבחירות ב,'96- כשהוא סייע לנתניהו לעלות לשלטון, לא קיים יותר בבחירות עכשיו".
"אז הוא היה נכס אסטרטגי, היום הוא כבר לא כזה. ב'96- היו לו שיטות חדשות שלא היו מוכרות כאן, כמו חזרה על אותו רעיון. הוא הביא איתו שיטות מחקר חדשות שהיועצים הישראלים
גם דני דיין, ראש מועצת יש"ע, לא מתלהב מיכולותיו של פינקלשטיין. מועצת יש"ע שכרה את שירותיו לפני כשלוש שנים כדי שיסייע לה ליצור קמפיין שיקרב בין המתנחלים לציבור הישראלי. "אנחנו רוצים לשנות את דעת הקהל שינוי יציב לאורך שנים, ופינקלשטיין הוא איש של בחירות. זה משתמע אצלו מכל משפט. הוא עשה לנו מחקר ראשוני על יש"ע, הוא עובד עם סקרים, הוא מכונה של מספרים, מתוך כל הסקרים שהוא מבצע הוא שולף את הנתון שמראה למה הציבור מתחבר וממה הוא סולד".
"הוא חשב שאנחנו צריכים להתרכז בנושא הפליטים וזכות השיבה. לא יישמנו את ההחלטות שלו גם כי אין לנו עניין למקסם את הסלידה ממדינה פלסטינית וגם מפני שהבנו שהוא מתאים למפלגות וליום הבחירות. הראש שלו עובד על יום אחד, אנחנו מחפשים שינוי יציב לאורך זמן. בסופו של דבר, זה לא התאים לנו גם מבחינה כלכלית, והחלטנו שעדיף לעבוד עם כוחות מקומיים".
חברת הכנסת פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו שהייתה בסוד האיחוד עם הליכוד וצברה שעות פינקלשטיין רבות, בטוחה בכוחו. "הוא איש קריאטיבי מאוד, חם ונחמד וחכם, שאוהב פיצוחים ודיאט קולה, כזה שמכיר את המנטליות של הבוחרים למרות שהוא לא גר כאן."
יעקב מאור טוען כי "למרות שהוא לא גדל בישראל, הוא מכיר את המנטליות הישראלית הרבה יותר טוב מרבים אחרים. על פי הניתוח שלו, השסע בחברה הישראלית הוא בין הגברים הישראלים האשכנזים, אנשים כמו חיים חפר שנולדו כאן לפני מלחמת השחרור ורואים את עצמם כקבוצה מיוחסת, בעלי הבית, לבין מי שעלו לישראל אחרי וצאצאיהם שנתפסים כדיירי משנה. הוא הראה לנו סקרים שמוכיחים את התאוריה".
את דרכו המקצועית פינקלשטיין התחיל כמפיק רדיו בתוכנית של איין ראנד, פילוסופית וסופרת יהודייה אמריקאית שהאמינה באינדיבידואליזם קיצוני והתנגדה לכל סוג של קולקטיביזם. משם עבר לאן-בי-סי כממונה על מערכת ממוחשבת למדגמי בחירות עבור מחלקת החדשות. ב,1970- כשהתגלה שבמקביל לעבודתו הוא עובד גם עבור הסנאטור ג'יימס באקלי מניו יורק, פוטר פינקלשטיין והוחזר כיועץ, זאת לאחר שהתברר שהוא היחיד שיודע לתפעל את המערכת.
די מהר התברר לו שהמערכת הפוליטית מרתקת הרבה יותר ממדגמי בחירות ממוחשבים, ופינקלשטיין עבר לתחום של הייעוץ הפוליטי ועבד עם שורה ארוכה של פוליטיקאים רפובליקנים. הוא אף ייעץ לנשיא רונלד רייגן, עבד בין השאר עם ג'ורג' פאטאקי, המושל הרפובליקני של ניו יורק, עם אל דמאטאו, הסנאטור הרפובליקני ממדינת ניו יורק ועם ג'סי הלמס, סנאטור רפובליקני מצפון קרוליינה.
בססמאות הבחירות הוא הרבה להשתמש במילה "ליברליות" בהקשרים שליליים ולתקוף את המועמדים היריבים. "יצא לו שם של מי שעובד על קמפיינים שליליים," אומר ליאור חורב, "אבל הוא ענייני. כשצריך הוא תוקף, וכשצריך הוא הולך על קמפיין חיובי."
פינקלשטיין, תושב איפסוויץ' מסצ'וסטס, הוא הומוסקסואל מוצהר שהתחתן עם בן זוגו לפני שבע שנים ואף הקים איתו משפחה, ביחד הם הורים לשני ילדים. עם זאת, הוא לא בוחל בעבודה עם פוליטיקאים שיוצאים נגד הומוסקסואלים וההטבות הניתנות להם, כמו ביל מק'קולום שהתמודד על משרת מושל פלורידה והכריז שהוא מתנגד להורות חד מינית, או ג'סי הלמס שכינה את ההומוסקסואלים "אנשים חלשים ומסכנים שנגועים בחולשה מוסרית" וגם לא עם קרייג ג'יימס, רפובליקני מטקסס שניסה להיבחר לסנאט עם הצהרות הומופוביות כמו זו ש"האל יעניש את ההומוסקסואלים".
"יש לו רעיונות לא צפויים," מסביר היועץ האסטרטגי רמי סדן שעבד עם פינקלשטיין. "הוא אדם חם אבל מחושב, מרבה להתייעץ. אני זוכר איך כולנו יושבים באולפני הטלוויזיה בנוה אילן, מותשים לגמרי, ופתאום הוא עוצר את הדיון ושואל מה אנחנו זוכרים מהתשדירים ששודרו באותו ערב ורושם כל מילה. הוא חושף את הלבטים ומסביר את דרך ההכרעה."
גורם אחר שעבד איתו ב'96- זוכר אדם "חצי שלומפר, מסתובב בגרביים ועם חולצה בחוץ, נחמד, חייכן, בלי מחיצות, עם המון ביטחון עצמי, איש של מספרים שלוקח סקר דעת קהל ומנתח אותו לפרטי פרטים, תמיד עם עיפרון ביד, משרטט חצים כדי לחדד את הדברים."
יעקב מאור שעבד באחד הקמפיינים של נתניהו מזכיר שוב שההבנה של פינקלשטיין בסקרי דעת קהל יוצאת דופן. "אחת השאלות בסקרים עסקה בנושא של חלוקת ירושלים. אנחנו לא התעמקנו בתוצאה, אבל פינקלשטיין התעכב דווקא על השאלה הזאת. לתדהמתו הוא גילה ש80- אחוז מתנגדים לחלוקת ירושלים. זה אומר שגם אנשים שמצביעים עבור שמעון פרס מתנגדים לחלוקת ירושלים, הוא אמר את זה באחת הישיבות, ואז מוטי מורל הציע את הססמה 'פרס יחלק את ירושלים,' והשאר היסטוריה."
ההיסטוריה, אגב, לא הייתה עד כדי כך מזהירה. נתניהו גבר על פרס ב30- אלף קולות בלבד. ופינקלשטיין עצמו הסביר את ההצלחה במאמר במעריב שנה אחר כך. "הדיונים של צוות התעמולה של הליכוד היו צעקניים, מלאי תשוקה וקולניים," הוא כתב, "לפעמים מחושבים, לפעמים ריקים מתוכן, תמיד ארוכים, תמיד בלתי צפויים, ולמרות שלא תמיד היו מהנים, תמיד היו מחנכים. ככה זה צריך היה להיות."
מורל, שעובד עכשיו עם שאול מופז ומפלגת קדימה, לא בטוח שפינקלשטיין יוכל לשחזר את ההצלחה ההיא. "אני מהמר שהמפלגה המאוחדת תשיג 30 מנדטים," הוא אומר. "נתניהו רצה לעצור את מגמת הירידה של הליכוד, לליברמן פחות חשוב מספר המנדטים, הוא יותר רוצה לגיטימציה כמנהיג לאומי".
"אני רואה אפשרות שזה לא יוכיח את עצמו בשטח. פינקלשטיין אמנם טקטיקן ומתמטיקאי בחסד עליון, אבל לא בטוח שהעצה הזאת תוכיח את עצמה בשטח. האיחוד גורם לנתניהו לזוז ימינה, ובבחירות מנצח מי שתופס את המרכז. בטווח המיידי זה עוצר את מגמת הירידה של הליכוד, אבל לטווח הארוך עדיף להתאחד עם מפלגה שמביאה לך קולות מהמחנה הנגדי ולא מהמחנה שנחשב למחנה שלך."
ב'99- פינקלשטיין לא הצליח לשחזר את הניצחון הגדול של ,'96 ונתניהו הפסיד לאהוד ברק שקיבל בבחירות הישירות לראשות הממשלה 56 אחוז מקולות הבוחרים. הטקטיקה הייתה זהה לזו של מערכת הבחירות הקודמת. פינקלשטיין המליץ על תשובות פשוטות לשאלות קשות.
כשישאלו אתכם על האבטלה, הוא אמר לחברי הכנסת של הליכוד, תגידו שלבכם עם המובטלים, תסבירו שזו בעיה עולמית ושהמובטלים אוהבים את ביבי. הוא דחף להקרנת התשדיר שבו נראו אוטובוסים מתפוצצים בפיגועים והנפיק ססמאות כמו "ברק יקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים," "מה שטוב לערפאת לא טוב לישראל" ו"ערפאת בוחר ברק, ישראל בוחרת נתניהו," אבל כשהקולות נספרו, התברר שישראל לא בחרה את נתניהו.
"הוא לא קוסם," אומר אדם שעבד עם פינקלשטיין במערכת הבחירות. "הנתונים מלכתחילה היו בעייתיים, ופינקלשטיין עשה את המרב שאפשר היה לעשות. אפילו הוא לא יכול לקחת היום את אהוד ברק, למשל, ולעשות ממנו ראש ממשלה."
למרות הכישלון הקולוסאלי ב,'99- פינקלשטיין חזר לעבוד עם הליכוד בבחירות שבהן אריאל שרון התמודד מול אהוד ברק. אייל ארד, ליאור חורב וראובן אדלר היו אנשי המטה, ופינקלשטיין היה יועץ חיצוני, אמנם בלי זכות וטו, אבל כזה שעצותיו מתקבלות בחווה. הוא הציע להציג את שרון כגנרל וכפטריוט אמיתי ולהעניק לו חשיפה רבה ככל האפשר בתשדירי הבחירות. חורב זוכר ישיבות ארוכות שבהן פינקלשטיין היה מגיע ישר משדה התעופה. "הוא וורקוהוליק שיכול לעבוד במשך ימים רצופים. הוא משנה את דעתו רק אם המספרים מוכיחים שהוא טועה," מעיד חורב.
"הוא לא איש של קריאייטיב, הוא איש של מספרים. אני זוכר איך אייל ארד, ראובן אדלר ואני ישבנו בחדרים צפופים באולפני רול בגבעתיים. הסקרים הראו יתרון משמעותי לאריק, וארתור רצה לנסוע, ואז אריק אמר לו 'תן לי רגע לראות את הדרכון שלך.' ארתור הוציא את הדרכון והעביר לאריק, הוא היה בטוח שהוא רוצה לבדוק את הדרכון. אריק הכניס את הדרכון לכיס שלו ואמר לו 'אתה לא עוזב אותנו עכשיו.'
כולנו צחקנו, אבל ביום הבחירות הוא לא היה במטה. זה מנהג אצלו. הוא אף פעם לא נמצא במטה ביום הבחירות. הוא אומר שהוא יודע מה יהיה ושהוא לא צריך לשמוע את התוצאות, ובאמת הוא נחשב למנבא מצוין של תוצאות הבחירות, כזה שטועה לעתים רחוקות מאוד." ב2001- זכה שרון ב63- אחוז מהקולות, נתון שהיה קרוב לתוצאה שעליה הימר פינקלשטיין.
בשנים האחרונות פינקלשטיין עבד עם שאול מופז בקדימה ועם אביגדור ליברמן וישראל ביתנו. פינקלשטיין אחראי לססמאות הבחירות "דא ליברמן" ו"בלי נאמנות אין אזרחות," "וזה למרות שהוא בכלל לא יודע רוסית," אומרת בגאווה ח"כ קירשנבאום.
פינקלשטיין גם סייע לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, במאבקו נגד הממשלה שלא תמכה לשיטתו מספיק בבירה והציע את הססמה "נתניהו מזניח את ירושלים."
ב2006- הוא היה מיוזמי הקמפיין "עצרו אותה עכשיו" למניעת בחירתה המחודשת של הילרי קלינטון לסנאט. "זה עצוב," אמר אז ביל קלינטון בתגובה, "או שהאיש הזה מקיאבליסט או שהוא התעוור מרוב שנאה עצמית." למרות הקמפיין הסוער נבחרה קלינטון לבסוף לסנאט.
השבוע נקלע פינקלשטיין לסערת ההוריקן סנדי שחלפה במסצ'וסטס והשאירה אותו בלי קו טלפון במשך כמה שעות. בקרוב כאמור הוא יגיע לישראל, "אבל קודם נסיים עם הבחירות בארצות הברית," אומר בשיחת טלפון מאטלנטה ג'ורג' בירנבאום, שותפו הישראלי של פינקלשטיין. "אנחנו מעורבים כאן בבחירות לקונגרס עם כמה מועמדים ועובדים עם קבוצות שתומכות ברומני. רק אחרי שזה יסתיים ניכנס בכל הכוח לבחירות בישראל." נתניהו כבר מחכה בקוצר רוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם