דוח של משרד החוץ: הקיפאון המדיני גורם נזק לישראל
במסמך מסווג שכתב מנהל המחלקה לדה-לגיטימציה במשרד החוץ, הוא מערער על המהלכים המדיניים של נתניהו וליברמן וטוען: "ישראל הפכה למטרה נייחת. אין הצלחה לקבוע סדר יום סוחף, ולכן אנו נאלצים להגיב לסדרי היום של אחרים"

אלא שדוח מקיף ומסווג של משרד החוץ מערער על עקרונות המדיניות של השניים, הן ביחס להתנגדות למהלך הפלסטיני באו"ם והן לגבי הדרישה שהפלסטינים יכירו במדינה יהודית.
בדוח נטען כי עקרונות אלה אינם תורמים לחיזוק קיומה של מדינת ישראל. מחבר הדוח, די-ג'יי שניוויס, מנהל המחלקה לדה-לגיטימציה במשרד החוץ, שמונה בקיץ האחרון לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בטורונטו, אף סבור שיוזמה מדינית מצד ישראל תחזק את ירושלים, ואילו יוזמות חקיקה והתנהלות הצבא בשטחים צריכות להיעשות בדרך אחרת.
"הפכנו למטרה נייחת שלא מצליחה ליצור סדר יום סוחף משלה ונאלצת להגיב לסדרי היום של אחרים", כותב שניוויס בדוח.
כאשר נשאל הבוקר שר החוץ אביגדור ליברמן על הדוח בגל"צ הוא אמר כי הוא לא מכיר את הדוח. "במשרד החוץ כותבים כל יום ארבעה דוחות, אני לא קורא את כולם", אמר ליברמן. "אף אחד בלשכתי לא מכיר את הדוח הזה. ייתכן שהוא נכתב במיוחד עבור אותו עיתונאי".
שר הביטחון ברק הגיב אף הוא לחשיפת הדוח, והמליץ לשר החוץ לקרוא את הדוח במלואו. "אין שום ספק שמדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה של דה לגיטימציה. זה אתגר לא פשוט", הוסיף ברק.
במסגרת תפקידו עוסק שניוויס בסיכול מסע הדה-לגיטימציה ששולל את זכותה של ישראל להתקיים. "אין לראות בהכרח במהלך הפלסטיני (באו"ם, א"ב) כמעשה של 'דה לגיטימציה', גם אם בהמשך ינוצל מעמד המדינה שיינתן לפלסטינים לצורך מהלכים עוינים", כותב שניוויס. "הכרה של רוב מדינות העולם במדינה פלסטינית אין משמעה דחיית או שלילת קיומה של מדינת ישראל". שניוויס נמנע מלהביע את דעתו אם ישראל צריכה להתנגד למהלך.
בסוגיית הדרישה הישראלית מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית כותב שניוויס: "יש להכיר בכך שהכרה של הפלסטינים
הביקורת של שניוויס מרחיקת לכת הרבה יותר. הוא טוען שאמנם ישראל חייבת לפעול ישירות נגד הפעילים האנטי-ישראלים ומול הקהלים שנחשפים לתכנים אלה, "אבל אסור לשכוח שגם התנהגותנו משפיעה ומעצבת את המציאות הזאת".
לדבריו , התמודדות אפקטיבית עם הדה-לגיטימציה מחייבת גם גישה מערכתית של "עיגון המדינה במלוא המערכות הבינלאומיות המרכזיות והמשפיעות".

שניוויס סבור שמנהיגי ישראל לא יכולים לדבר רק על הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי וההתקפות נגד המדינה או העובדה שהיא דמוקרטיה יחידה במזרח התיכון. הוא טוען כי על מנת לחזק את מעמדה של ישראל וזכותה להתקיים, על ירושלים לפעול כדי לשמר את אופי המדינה ותדמיתה ככזו הפועלת על פי ערכים וכללי משחק מערביים.
שניוויס מותח ביקורת על הקיפאון בתהליך המדיני ומייחס זאת, גם אם באופן עקיף, לפתחה של ישראל. הוא מציין: "אין כל ספק כי ניהול אמין של תהליך מדיני יש בו כדי להגביל את השפעות המסע העוין של המסרים האנטי-ישראליים השונים".
שניוויס מותח ביקורת מרומזת על החלטות הממשלה שנוגעות להתיישבות בשטחי יהודה ושומרון וליוזמות החקיקה השונות, שגררו ביקורת בינלאומית חריפה על ישראל, כמו החקיקה נגד עמותות השמאל והמימון הזר שמועבר אליהן.
בנוסף, הוא מותח ביקורת גם על יחס הצבא לארגונים זרים בינלאומיים הפועלים בשטחים בנושאי זכויות אדם. לדעתו, יש לקחת בחשבון את האופן שבו מדינות המערב יתפסו מהלכים כאלה. במקביל קורא שניוויס להפנות משאבים להנחלת ערכים ציוניים לציבור הישראלי. כמו כן, הוא קורא לקיים פעולת מטה דחופה שתכליתה להתאים את המערכות הישראליות הלאומיות לאתגרי הדה-לגיטימציה.
לצד זאת, יוצא שניוויס נגד הקביעה האוטומטית שכל פעולה אנטי-ישראלית היא אנטישמית וכל ביקורת על ההתנחלויות היא בבחינת דה-לגיטימציה. שניוויס סבור שמסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל פוגע באינטרסים הלאומיים של המדינה, ולדבריו "עלול להוות איום של ממש על יכולת המדינה לקדם את יעדיה הלאומיים, אם לא ניערך ונהדוף אותו".
בתוך כך, מחקר של הארגון היהודי-אמריקאי AICE מצא שיש בעיית דה-לגיטימציה רק בשלושה אחוזים מהקמפוסים בארה"ב.

