לורה ורטון רצה למרצ
ומתנגדת לקיצוניות
היא עלתה מארה"ב בגיל 20,והצטרפה למרצ כדי לקדם את החוק לדיור הציבורי. "קנאות דתית מסכנת את המדינה"
לורה ורטון, עולה ותיקה, קיבוצניקית בעבר וירושלמית בהווה. אם לשניים. נולדתי וגדלתי בארה"ב אבל בגיל 20, אחרי שהשתתפתי בתכנית קיץ בישראל, גיבשתי החלטת לעלות ארצה. סיימתי תיכון, סיימתי תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד ועליתי על מטוס לנמל התעופה בלוד.
ביקשתי להתגייס ושירתתי כמ"כית וכמשקית חינוך בנח"ל. כשהשתחררתי נקלטתי בקיבוץ כפר בלום ושילבתי עבודה בחקלאות בבקרים עם הוראה בתיכון בצהריים. עזרתי לקלוט עשרות משפחות עולים מברית המועצות במסגרת התכנית "בית ראשון במולדת". עברתי לגור בירושלים ללמוד וסיימתי תואר שני ושלישי בזמן שעבדתי באוניברסיטה ובמכוני מחקר.
השנה התחלתי ללמד במחלקה למדע המדינה ובבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. אני מתמודדת על מקום ברשימת מרצ לכנסת ה-19.
הצטרפתי למרצ כדי לקדם את החוק לדיור ציבורי. הייתי ממקימי עמותת "קול בשכונות", שותפות של פעילים חברתיים ודיירי הדיור הציבורי שארגן כנסים, הפיץ חומרי הסברה ונפגש עם חברי כנסת כדי לשכנע אותם לתמוך בחוק.
לפני ארבע שנים נבחרתי לייצג את מרצ במועצת עיריית ירושלים. לקחתי על עצמי שלושה תיקים: אנשים עם מוגבלות, גמלאים ובריאות הציבור. ביו ההישגים הבולטים שלי בתקופה זו, גם יצירת
תקדים ארצי בעירייה כשהוחלט להוציא מכרזים המעניקים
זאת היתה יוזמה של הוועדה המייעצת לאנשים עם מוגבלות אותה הקמתי. קידמתי הקמת מחלקה לנגישות הפועלת היום במישור הפיזי וגם להגברת המודעות.
הקמתי מועצת גמלאים המורכבת מנציגים של עמותות וארגונים בעיר וגמלאים אחרים עם רקע של עשייה ציבורית; כבוד לי לעבוד עם קבוצה זאת ולשמש יו"ר. הפעילות כוללת ועדת תרבות שיוזמת אירועים, ועדה לניצולי שואה שמנהלת פרוייקט למימוש זכויות וועדה שמקימה מטה לטיפול בקשישים מרותקי בית.
מחוץ למסגרת של התיקים, יזמתי עלייה של פעילים על קווי אוטובוס עם הפרדה מגדרית והבאתי לשינוי הוראות הארנונה בעיר שנתנו הקלות לתלמידי ישיבה. יזמתי סדרה של הרצאות על זכויות עובדים לנשים חרדיות עובדות. הייתי שותפה לעתירות לבג"ץ נגד המשטרה בגלל חוסר אי-אכיפת החוק בשכונות חרדיות. הייתי בין המארגנים של סדרה של הפגנות נגד הכפייה הדתית בירושלים.
דבריי לאומה: מגילת העצמאות הבטיחה קיום "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה". זה אינו המצב היום. יש פערים גדולים בין נשים וגברים, בין עניים ועשירים ובין יהודים וערבים בכל התחומים וברמת השירותים שהממשלה מספקת להם. על המדינה לדאוג לכל אזרחיה ולהפסיק לתת הטבות למגזר זה או אחר.
הקנאות הדתית המשתוללת יחד עם האחזקה בשטחים יוצרים לחצים ועיוותים המסכנים את אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית וכבית הלאומי. אנחנו צריכים לרסן את הקיצונים וליצור הסכמות שיאפשרו לנו לקיים חברה בריאה יותר, שוויונית יותר ובטוחה יותר. ביכולתנו לעשות זאת, אם נדע לעבוד יחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם