לוחם שייטת שעבר התקף פסיכוטי הוכר כנכה צה"ל
בעקבות תביעה של לוחם שאושפז בבי"ח פסיכיאטרי, קבע משרד הביטחון: הלחץ והעומס באימונים עלולים לגרום התקפים פסיכוטיים קשים
הלוחם, שגויס ב,2010- סיים את הטירונות של הקומנדו הימי בהצלחה והגיע לשלב האימון המתקדם שנמשך חודשיים נוספים. מסלול הההכשרה של השייטת נחשב לאחד הארוכים, הקשים והמורכבים בצה"ל, והוא ידוע באחוזי הנשירה הגבוהים שלו. המסלול שעבר הלוחם, המצריך מאמץ פיזי ונפשי רב, הגיע לשיאו במסגרת תרגיל "שבוע לחץ," שבסופו התמוטט. הוא חווה התקף פסיכוטי חריף, וממנו לא התאושש עד היום.
עו"ד מרב וייס קרטיה פנתה למשרד הביטחון ולקצין התגמולים בשמו של הלוחם, וביקשה להכיר בקשר שבין אימוני הקומנדו שעבר לבין הנזק הנפשי שנגרם לו. לדבריה, מדובר בתלמיד וספורטאי מצטיין, ללא רקע של מחלות נפש, אשר שם לנגד עיניו את טובת המדינה. "הרצון שלו להצליח ולהיות לוחם בקומנדו הוא הדבר היחיד שעמד לנגד עיניו," ציינה.
בתצהיר שצירף לתביעה מגולל הלוחם מסכת של התעללויות פיזיות ונפשיות. לגרסתו, בכל יום במהלך חודשי האימון וההכשרה הוא וחבריו סבלו מטרטורים קשים ובלתי נסבלים. לדבריו, הלוחמים נדרשו בין היתר לשחות בשעות הבוקר המוקדמות בקור מקפיא או לסחוב בידיהם סירות גומי כשישנם רכבים מיוחדים שנועדו למטרה זו בדיוק.
"קיבלנו כל מיני 'עונשים' משפילים," שיחזר הלוחם, "למשל אם לא הצלחנו להרים את סירת הגומי, היינו צריכים לבצע 'הטבלה,' סוג של עונש שכולל רחצה במים, בכל מזג אוויר. אני זוכר שהיו לי חתכים בידיים ולא יכולתי להיכנס לים באישור. במקום לעמוד ולחכות שחבריי יחזרו מהשחייה, היה עליי לעמוד בחוף, מתחת למקלחון ולשפוך על עצמי מים קרים," כתב הלוחם בתצהיר. "נאלצנו לבצע תרגילי אימון
"היינו צריכים להיתלות עם הידיים על סולם מתח של 40 שלבים, ולעבור לכל אורכו כשהגוף תלוי על יד אחת." מקרה התעללות נוסף עליו מספר הלוחם התרחש כשלא הצליח לבצע את תרגיל ה"ספירלה." "בתגובה ספגתי עונש קשה, והייתי צריך להשלים את התרגיל בלילה, בגשם שוטף." לדבריו, בעקבות האירועים הללו הוא הרגיש מתוסכל ומושפל.
בשלב מסוים נדרשו חיילי היחידה לבצע את תרגיל "שבוע לחץ," שבעה ימים של אימונים מפרכים במסגרתם לא ישנים החיילים יותר מארבע שעות לא רצופות ביממה. בתצהיר שהגיש למשרד הביטחון הוא כותב כי בשבוע המדובר הוא הוצמד ללוחם נוסף במה שמכונה תרגול "זוג ברזל," ונאסר עליהם להתרחק זה מזה יותר מחמישה מטרים, לרבות הליכה לשירותים ולמקלחת.
"זו השפלה נוראית," הוא כתב, "שגרמה לי לתשישות פיזית ונפשית." באחד המקרים הוא הוצמד ללוחם אחר שאיתו התעמת זמן קצר קודם לכן. "להצמיד את שנינו אחרי העימות היה מביך ובלתי נסבל. הרגשתי מתוסכל ומושפל וזה השפיע עליי מאוד."
יום לאחר מכן עבר הלוחם התקף פסיכוטי. "אחרי שבוע הלחץ, אחרי שביצעתי אימונים כל הלילה וכמעט לא ישנתי, תוך כדי שאני אוכל את ארוחת הבוקר, הגיע המפקד שלי והורה לי לאסוף את כל הציוד ולהמתין מחוץ לחדר האוכל," סיפר לעורכת דינו. "בזמן שהמתנתי הגיע אחד הלוחמים, התנפלתי עליו, והיו צריכים להפריד ביננו."
אחרי האירוע, בהוראת מפקדו, נקרא הלוחם אל הפסיכולוג ומשם נלקח לבית חולים פסיכיאטרי ואושפז למשך כמה שבועות. עו"ד וייס ציינה בכתב התביעה כי במסגרת האימונים - אשר אופיינו במסעות ארוכים עם משאות כבדים במיוחד, וכללו בין היתר חוסר שינה, טרטורים והשפלות תוך מתן עונשים מוזרים וקשים - החייל חש תסכול עמוק, לחץ, כעס ועצב, שגרמו להתקף.
"משרד הביטחון מכיר כיום בעובדה כי תנאי שירות קשים הם גורם לחץ היכול לגרום שינוי חריף עד כדי התקף פסיכוטי ופגיעה נפשית," הגיבה עורכת הדין להחלטת משרד הביטחון. הלוחם, שאושפז במשך יותר מחודש, שוחרר מבית החולים. כיום הוא נוטל תרופות באופן קבוע ונמצא במעקב פסיכיאטרי צמוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם