הפנים החייכניות של המשטר הסיני הנוקשה
אלפי קשישות הציפו את רחובותיה של בייג'ינג, חלק מכוח "המשמר האזרחי" שנועד לדכא כל מחאה במהלך העברת השלטון
הנשים המאפירות, המחייכות והאנרגטיות האלה הן הייצוג הבולט ביותר ל-1.4 מיליון מתנדבים שהתגייסו כדי להדביר כל מחאה, פשע או כל דבר שעלול להביך את המפלגה הקומוניסטית השלטת במהלך חילופי ההנהגה, אירוע הקורה אחת לעשור. הכנת סידורי האבטחה לוועידת המפלגה החלה לפני חודשים. שינויים ללא חיכוך בהנהגת המפלגה הם נדירים. זו הפעם השנייה בלבד בתולדות המדינה ששינויי השלטון יעברו ללא שפיכות דמים או משבר.
מתנדבת ביטחון ברחוב בבייג'ינג. צילום: רויטרס
כתוצאה מכך, בייג'ינג נראתה בימים האחרונים כמו עיר תחת ממשל צבאי. הרשויות השתלטו על כל פינת רחוב במרכז העיר. חיילים עומדים בדום מתוח כל כמה מטרים בעיר האסורה. מכוניות משטרה נוסעות לאיטן על המדרכות ובסמטאות כמו פומות המשחרות לטרף. שומרים פוסעים בכיכר טייאננמן נושאים מטפי כיבוי אש, כדי למנוע מנזירים טיבטים להצית את עצמם במחאה על שלטון סין באזור.
אבל לא כל טקטיקות האבטחה נוקשות עד כדי כך. יש גם נוכחות עדינה וסמויה יותר של השלטון. רואים את זה במוניות, בהן הנהגים התבקשו להסיר את ידיות החלונות של הנוסעים ולנעול את הדלתות. זאת כדי למנוע ממתנגדי שלטון שהצליחו לעקוף את האבטחה בשדות התעופה ותחנות הרכבת לזרוק ערימות של פלאיירים או כדורי פינג פונג עם מסרים פוליטיים, כפי שאמרו השמועות שעשוי לקרות.
אפשר לראות את השימוש בכפפות של משי ברשת, שם, כמה ימים אחרי תחילת ועידת המפלגה, ג'ימייל וכל האפליקציות הקשורות לגוגל הפסיקו פתאום לפעול בכל המדינה. גם שיטות אחרות שמשמשות כדי לעקוף את החסימה של פייסבוק וטוויטר הפסיקו לעבוד.
סכיני מטבח נעלמו ממדפי הסופרמרקטים. מרוץ יונים של חובבים שהיה אמור להתקיים החודש נדחה בלי הסבר, ככל הנראה כדי לחסום עוד נתיב להעברת מסרים נגד הממשל. כפי שהרשויות בכמה מחוזות הודו בעצמם, מודיעים הוצבו בכפרים כדי "לעזור לפתור קונפליקטים".
שוטרים עוברים ליד מתנדבת בבייג'ינג.
צילום: אי-פי
אבל ההתגלמות של גישת "כפפות המשי" היא אוסף הנשים הקשישות שהופיעו בשבוע שעבר, נחושות להצטרף ל"מתנדבי המשמר האזרחי של הבירה". בסך הכול, 1.4 מיליון מתנדבים עובדים בבייג'ינג במהלך הוועידה, על פי הנתונים שפורסמו בתקשורת.
"התפקיד שלנו הוא לשמור על בתינו והרחובות שלנו ולייצר הרתעה", הסבירה ז'אנג לילינג, אישה בת 68 עם גומות עמוקות בפניה, בעת שהיא עמדה עם קומץ נשים נוספות כדי לשמור על פינת הרחוב שלהן במזרח בייג'ינג.
אחרי בוקר שביליתי עם ז'אנג ואחרות, קשה לא להכיר במקוריות הרעיון לרתום את החטטנות הטבעית של מגזר אוכלוסייה זה. הנשים, פנסיונריות שעתותיהן בידיהן, מגיעות לתפקיד עם תיאבון טבעי לרכילות ובלי כל היסוס בכל הקשור לשאלות מציקות. הוסיפו לכך מעילי רוח בחינם, וסרט אדום על היד המעיד על הסטטוס המיוחד שלהן, והרי לכם צבא של עיניים ואוזניים מוכן
לשימוש.
"אני חשה שזו חובתי לעשות את המשימה הזאת", אמרה בגאווה באו מיאפנג בת ה-62, מורה לשעבר וחברת מפלגה. "אף אחד לא הכריח אף אחת מאיתנו לעשות את זה. זה משהו שאנחנו שמחות לעשות".
באו הסבירה שוועידה מוצלחת פירושה "מדינה חזקה ומשגשגת יותר". מדינה חזקה יותר היא "צעד אחד לקראת חברה איתנה". יש משהו עז באופן בו היא אומרת את זה, בנחישות רבה כל כך. אבל יש גם משהו מבלבל בלשמוע אותה מדברת בחום ובמתיקות רבה כזאת על המשימה החיונית של אבטחה כוללת.
אבל זו רק עוד מוזרות אחת בשבוע מלא ניגודים, שבוע בו מנהיגי המפלגה מדברים על דמוקרטיה בעת שהם מדכאים את החירות ברחבי המדינה, שבו רפורמות הן הנושא מספר אחד, והספק לגבי רפורמות אלו נמצא במקום השני. בו סבתות מתוקות הולכות במורד הרחוב בחיוכים חמים על פניהן, ומייצגות מנגנון אבטחה שאין בו שום דבר חמים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם