איך משפיע מבצע עמוד ענן על הבחירות?
כך, באבחת חיסול אחד, נזנחה האג'נדה החברתית, והביטחון חזר להיות בראש מעיינינו. במילים אחרות, יחימוביץ' ולפיד אכלו אותה. עד מתי אולמרט ולבני ימשיכו לסחוט את הלימון? ולמה לא כדאי להיות חבר של נתניהו?
חודש אחרי, במבחן הקלפיות, ההומור הפנימי התברר בהפוך על הפוך כנבואי. העבודה התרסקה ל-13 מנדטים, נקודת השפל הגדולה בתולדותיה מאז ומעולם. זיכרון "עופרת יצוקה" הספיק להיעלם עד הבחירות, וגם קמפיין "מי אתה רוצה שירים את הטלפון האדום בשלוש לפנות בוקר," שיצא ממטה ברק, לא ממש עזר לשר הביטחון שאיבד את המנדטים הווירטואליים דווקא ליו"ר קדימה ושרת החוץ ציפי לבני.
התברר שהמצביעים שנטשו את ברק ועברו אליה אחרי "עופרת יצוקה" לא ממש נבהלו מהאפשרות שציפורה לבני - כפי שכונתה אז בארוגנטיות על ידי ברק - תרים באמצע הלילה את הטלפון האדום.
עכשיו, כשסדר היום הביטחוני מאפיל על כל קמפיין, ונקודת התורפה של שלי יחימוביץ' כחסרת ניסיון ביטחוני מקבלת ביטוי מוחשי, מתנחמים במפלגת העבודה בסיפור המנדטים האבודים של אהוד ברק בבחירות 2009.
שלום קיטל שניהל אז את קמפיין הבחירות של ברק, כולל תשדירי הטלפון האדום, יודע מקרוב מאוד עד כמה חמקמקים הם המנדטים "הביטחוניים"' ועד כמה מוגבל הוא האפקט של מבצע צבאי, מוצלח ככל שיהיה, בזמן מערכת בחירות, ולמרות זאת אלה אינם ימים טובים לאג'נדה החברתית של יחימוביץ'.
יו"ר העבודה נמנעה בעקביות מלהיכנס למגרש המדיני והביטחוני והצליחה למרות זאת להחזיר את מפלגת העבודה למשחק של הגדולים ולהצהיר שהיא מתמודדת על ראשות הממשלה. לאחר שהציבה לעצמה את המטרה הזו, היא מחויבת כעת לשחק גם במגרש הזה. יש הבדל בין לגרוף 22 מנדטים בסקרים על הדגל החברתי לבין היכולת לנפץ את תקרת הזכוכית הביטחונית-מדינית.
יחימוביץ' עוד לא שם, את זה נתניהו וליברמן יבקשו לחדד, ולכך היא תצטרך לתת מענה. יחימוביץ' לא סיפרה עדיין מי האנשים שעמם היא מתכוונת להתייעץ בנושאים הללו, ומי המועמד שלה לתפקיד שר הביטחון אחרי שסילקה את אורי שגיא.
"זה יכול לקחת עכשיו הרבה זמן"' אמר יו"ר מטה הבחירות של העבודה בוז'י הרצוג ברביעי בערב בכנס פעילים, כמה שעות אחרי חיסול ג'עברי. "זה משנה את המצב וממקד את סדר היום בענייני הביטחון, אבל בסוף תמיד צריך לזכור שאפילו צ'רצ'יל הגדול הפסיד בחירות מיד אחרי מלחמת העולם השנייה".
האנקדוטה ההיסטורית הזו נועדה לעודד את אלפי הפעילים הסוציאלדמוקרטים שהגיעו למפלגה בתקופת יחימוביץ,' הרגישו הכי עדכניים וגילו עכשיו שבאבחת חיסול אחד משהו גנב להם את סדר היום, העלים את תנופת המחאה החברתית והפך אותם לא רלוונטיים.
ועל אף כל זאת המנדטים האבודים של ברק מהקדנציה ההיא מלמדים שקשה מאוד להעריך בתחילתו של מבצע "עמוד ענן" כיצד הוא ישפיע, אם בכלל, על תוצאות בחירות 2013. חודשיים לבחירות הם הרבה מאוד זמן במונחים של קמפיין. המרוויחים של היום יכולים להיות המפסידים של מחר, וכלל לא בטוח שיחימוביץ'' בדיוק כמו לבני בשעתו, תיפגע באופן משמעותי. יחימוביץ' צריכה לחשוש יותר מכניסת אולמרט ולבני למשחק - הסקרים מלמדים שהיא עשויה לאבד כחמישה מנדטים למפלגה בהובלתם.
כל עוד אולמרט ולבני על הגדר, כאב הראש המיידי של יחימוביץ' הוא סדר היום הביטחוני. זאת לנוכח תרגיל ההונאה הממזרי של החברים הוותיקים מהסיירת, שיצאו לבקר בגבול עם סוריה לבושים במעילים, כשבעזה מחוסל בהוראתם רמטכ"ל חמאס. התקופה הביטחונית שבפניה אנו ניצבים
בהוראת ראשי מפלגות האופוזיציה הושהו מיום חמישי בבוקר כל הקמפיינים. שלא יהיו טעויות, ההוראה הזו אינה מבטלת את הדיאלוג הקיים בין המלחמה לבחירות. הוא מתקיים כל העת - הוא חי ובועט וילווה אותנו מעתה ועד סיום המבצע, ואולי עד הבחירות.
כי כשראש ממשלה מחליט להוציא לפועל חיסול מורכב של בכיר חמאס ולפתוח מיד במבצע צבאי בעיצומה של מערכת בחירות, הוא מודע היטב גם למשמעויות הפוליטיות. זה טבעי, ואין בכך חלילה כדי לטעון שהמעשה עצמו נולד בשל שיקול פוליטי. יחד עם זאת, אפשר בהחלט לשאול מדוע המתינו עד עתה כאשר אחת לכמה חודשים יישובי הדרום מותקפים.
אי אפשר להאשים את נתניהו וברק בכך שהעילה עצמה אינה מוצדקת. זו הסיבה שלראשי מפלגות האופוזיציה, יחימוביץ', שאול מופז ולפיד, לא נותר אלא לגבות את ראש הממשלה ביודעם שבכך הם מסייעים לקמפיין הבחירות שלו ושל שר הביטחון. כשהמצב בשליטה והפגיעות בעורף הישראלי מוכלות, אין להם אופציה אחרת.
ממלכתיות ופטריוטיות הן שם המשחק עכשיו, כל עוד האש נמשכת. אפילו יו"ר קדימה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, שרק לפני שבועיים פצח בקמפיין ההזוי של הפטרייה הגרעינית, תחת הסיסמה "ביבי יסבך אותנו," הקפיא בצדק את הקמפיין ונאלץ לגבות את ראש הממשלה.
מן העבר השני, נתניהו וברק הצטלמו יחד אפופי סודיות וחשיבות. פעם בגבול עם סוריה עם מעיליהם הכהים, פעם במסיבת עיתונאים בערב החיסול עם הצהרותיהם המיליטנטיות, ופעם ישובים בלשכת נתניהו בקריה בתל אביב עם הטלפון האדום מככב בפריים.
התמונה האחרונה צולמה והופצה על ידי לשכת העיתונות הממשלתית לכלי התקשורת, וכל מי שמכיר את התפאורה והאביזרים הנלווים לחדר הזה יכול להבחין שמדובר בתמונה מבוימת. מישהו דאג להכניס לפריים את הטלפון האדום שמונח כאילו באגביות על השולחן. זהו מסר סמוי שנועד לשדר לציבור מי כאן שני המבוגרים האחראים והמנוסים שמנהלים את העניינים. זוהי תמונת קמפיין לכל דבר.
לכן האמירה של כל השחקנים הפוליטיים על כך שאינם עוסקים עכשיו בפוליטיקה היא רחוקה מהמציאות עד כדי גיחוך. כל אמירה, כל תגובה, כל סיור של כל אחד מהפוליטיקאים בדרום המופגז הוא גם סיור של קמפיין בחירות.
במטות של יחימוביץ' ולפיד עוסקים בצדק בשאלה איך יוצאים טוב מהימים האלה. האמת היא שאין לשניהם הרבה מה לעשות זולת לגבות - הם לא יכולים להמציא ניסיון מדיני וביטחוני. ליחימוביץ' יש לפחות את פואד בן אליעזר ועמיר פרץ, שרי ביטחון לשעבר, שייצגו את המפלגה חרף הסתייגותה מהם. ללפיד יש בקושי את הפרשן הצבאי העיתונאי עד לפני חודש, עפר שלח, ששוגר ביום רביעי לאולפנים.
מצב מתמשך כזה של לחימה בעזה ימצא בוודאי ביטוי בסקרים. מפלגת העצמאות של ברק יכולה לפתע פתאום לעבור את אחוז החסימה ולנגוס בקולותיהם של יחימוביץ' ולפיד. הליכוד ביתנו תתחזק בוודאי בתוך גוש הימין על חשבון הבית היהודי, שבראשה עומד נפתלי בנט הפופולרי אך נעדר הניסיון. ההשפעות הללו יכולות להתפוגג עד הבחירות, וגם אם המצב יישמר, הוא לא ישנה את תמונת הגושים. המלחמה בעזה לא יכולה להוות שובר שוויון בין הגושים ואינה יכולה להביא למהפך שלטוני.
זה בדיוק המקום להיזכר במתלבטים הנצחיים אהוד אולמרט וציפי לבני, שנחשבים כמי שאמורים למלא את משבצת האלטרנטיבה ולהביא את המהפך. בהתחלה הם חיכו לבחירות בארה"ב כדי להודיע אם יקימו מפלגה. אבל גם כשאובמה ניצח כפי שקיוו, הם המשיכו להתלבט.
אחר כך אולמרט נסע למסע התרמות בארה"ב והבטיח שמיד עם שובו יודיע על החלטתו. כשנחת ביום רביעי אחר הצהריים והתבשר על החיסול המוצלח והמבצע שהחל בעזה, מיהר לברך ולגבות את הממשלה והודיע שהוא מקפיא כל עיסוק פוליטי בימים הקרובים. המשמעות היא ששוב הודעתו תידחה. אך מה יקרה אם המבצע יימשך מעבר לכמה ימים? כמה זמן עוד ניתן לסחוט את הלימון הזה? שעון הבחירות אינו עוצר גם בעת מלחמה כמו שראינו, ואם אולמרט מתכוון לרוץ, האם לא כדאי שיתחיל כבר בהכנות?
כך או כך, עושה רושם שאולמרט ולבני לא באמת סובלים מלקיחת הזמן. הימים האלה משאירים אותם רלוונטיים, ולכאורה מבצע כמו "עמוד ענן" מדגיש כאמור את חוסר ניסיונם הביטחוני-מדיני של יחימוביץ' ולפיד לעומתם. מצד שני, לח"כים בקדימה שממתינים בעצבים מרוטים שאולמרט כבר יגיד כן ויגאל אותם מייסוריהם במפלגה שנגמרה בסקרים - מתחיל להימאס. חלקם חשים שמישהו עושה עליהם סיבוב, מנצל את נואשותם ואינו באמת מתכוון להתמודד.
כל כך מופרכת הסיטואציה הזו עד שהיא מייצרת מצבים ספק קומיים ספק טרגיים. כך למשל, אחד מבכירי קדימה נשמע ביום רביעי בערב מסביר ברצינות תהומית שנתניהו נתן את ההוראה לחסל את ג'עברי משום שחשש שלמחרת ביום חמישי אולמרט יודיע שהוא מתמודד ויהפוך לו את הבחירות. בכלל, סיפור חזרתם של אולמרט ולבני הופך מוזר יותר מרגע לרגע.
בימים האחרונים נפוצו שמועות עקשניות שאולמרט החליט לרוץ והוא כבר אוסף תרומות לקמפיין בארה"ב. בפועל, אין ולו עדות מוסמכת אחת לכך שאולמרט החליט על חזרה לפוליטיקה. להפך. אם הוא רואה סקרים והוא רואה הרבה, עם תוצאות דו-ספרתיות עם קידומת 1 מצבו רחוק מלהיות מזהיר, וכנקודת פתיחה לקמפיין מדובר בסיכון גדול עבור מי שהצהיר שאם הוא חוזר, זה על מנת לגרוף את כל הקופה.
הכלכלן שלמה מעוז שלוהק לליכוד רק לפני חודש כתשובה המזרחית בליכוד לשר הפורש משה כחלון, מתברר מרגע לרגע כבעיה שנתניהו לא יודע איך להתמודד איתה. נתניהו הבטיח למעוז הרים וגבעות, אך לא סיפר לו שהוא שולח אותו למרחץ הדמים הפוליטי הקרוי הפריימריז של הליכוד בלי עזרה של ממש. מהר מאוד הבין מעוז שקטנים סיכוייו להיבחר למקום ריאלי ברשימה הארצית, שבה אפילו פוליטיקאי מנוסה ומקושר כמו צחי הנגבי נאבק מול כוחות ודילים גדולים, ואיים לפרוש.
הפתרון היצירתי שהגה נתניהו היה לאפשר למעוז להתמודד במחוז דן, שם סיכוייו להיכנס לכנסת הבאה טובים - המחוז מדורג במקום ריאלי. מעוז שינה את משבצת ההתמודדות בהוראת נתניהו והאמין שבכך הוא סלל את דרכו לכנסת, אלא שאז התברר לו שהוא מתמודד ראש בראש עם אורי פרג,' פעיל ליכוד ותיק ומוכר מפתח תקווה, שנמנה עם חוג הפעילים הקרוב של נתניהו, לחם עמו שכם אל שכם נגד אריק שרון בימי ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות, וחברותם שזורה בהרבה דם, יזע ודמעות.
לכן פרג' הופתע ונפגע כשהבין שנתניהו שולח את האס החברתי שנתמך על ידיו כדי להילחם בו. אבל זו רק הייתה ההתחלה. ביום ראשון התקשר אליו יועצו הפוליטי של נתניהו וביקש ממנו לבוא ולהיפגש עם נתניהו. הוא רמז לו שנתניהו מבקש ממנו להסיר את התמודדותו כדי לסלול את דרכו הבטוחה של מעוז לכנסת. "אין סיכוי שזה יקרה," הבהיר פרג', "אבל אם ראש הממשלה קורא לי, אז אני בא".
ופרג' הגיע. הוא ישב המום בפגישה בארבע עיניים מול נתניהו בלשכה בירושלים. תראה, אמר לו ראש הממשלה, מעוז חשוב לי. אין לי את כחלון ואני צריך שיהיה ספרדי במקומו ברשימה. פרג' הסתכל על עצמו רק כדי לגלות את מה שידע: הוא עיראקי מבטן ולידה למרות העיניים הכחולות.
המקצוע הכי מסוכן בעולם זה להיות חבר של ביבי - על האמירה הזו חתום אדם בכיר מאוד בליכוד שחווה על בשרו יותר מבגידה אחת מצד מי שהוא נחשב למקורבו, בנימין נתניהו.
mazal.moalem@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם