כך הפכה אירלנד לאחת המדינות העוינות את ישראל
חרם כלכלי ותרבותי, הצגת חיילי צה"ל כנאצים ושנאה הולכת וגוברת כלפי ישראלים ויהודים: מה קרה לידידה הפסטורלית של ישראל?
ברין הוא אחד התומכים הנלהבים בהחרמת מוצרים מההתנחלויות. הוועדה שבראשה הוא עומד ערכה כמה דיונים בהרחבת ההתנחלויות, וברין דחף את שר החוץ גילמור להתבטא בנושא. ההודעה של שר החוץ היא, מבחינתו של ברין, רק תחילת המאבק. "הגיע הזמן שנתחיל להתערב בתהליך השלום", הוא אומר. "בינואר הקרוב אירלנד תהיה הנשיאה של האיחוד האירופי, וזאת הזדמנות טובה להניע את תהליך השלום. יש לנו עניין מיוחד בכל מה שקורה במזרח התיכון."
אם יש לכם עניין כל כך מיוחד במה שקורה במזרח התיכון, למה אתם לא מתריעים על מה שקורה בסוריה? למה לא התערבתם בלוב, במצרים ובעיראק?
"עסקנו גם בזה, אבל בישראל יש לנו עניין רב כבר שנים. מה שקורה בין ישראל לפלשתינים זו בעיה מתמשכת, ואנחנו חושבים שעכשיו, עם בחירתו המחודשת של הנשיא האמריקאי ברק אובמה, נוצרה כאן הזדמנות טובה להניע את תהליך השלום. ההתנחלויות לא מסייעות לתהליך השלום".
אולי אתם אנטישמים, ולכן תמתחו ביקורת על כל מה שישראל תעשה?
"אני דוחה את הטענה הזאת. מותר לנו להביע את דעתנו בלי שניחשב אנטישמים. נפגשתי לאחרונה עם קבוצה של תומכי פלשתין באירלנד, והם אמרו לנו שאנחנו
למה לא התרעתם מעולם באופן סמלי על הפרות זכויות אדם ברשות הפלשתינית?
"אנחנו נגד הפרות של זכויות אדם בכל מקום בעולם. גם מה שקורה בעזה לא מקובל עלינו".
אתם מתנגדים לירי טילים על אזרחי ישראל?
"אנחנו חושבים שישראל צריכה להגן על עצמה. הייתי בישראל לפני שלוש שנים וביקרתי בדרום. ראיתי מה קורה בישראל, אבל ראיתי גם מה קרה בעזה אחרי 'עופרת יצוקה'. פלישה של ישראל לעזה לא תסייע לתהליך השלום. יש רק דרך אחת לפתור את הבעיה, שיחות שלום. רק על ידי דיאלוג נגיע לשלום".
איך קרה שאירלנד היא אחת המדינות העוינות ביותר לישראל?
"זה לא נכון, יש בינינו יחסים דיפלומטיים הרבה שנים. אנחנו לא עוינים את ישראל, אנחנו מכבדים את ישראל. ראובן ריבלין ביקר פה לפני כמה חודשים, והיה לו ביקור טוב. היחסים בינינו טובים מאוד. אני מתכוון לבקר בקרוב בישראל".
בשנים האחרונות הפכה אירלנד לאחת המדינות העוינות ביותר לישראל. חרמות מסוגים שונים והתבטאויות נגד ישראל הם אירועים יומיומיים. "להיות אנטי-ישראלי זה כמו חלק מהזהות האירית", כתב לפני כחצי שנה האמן האירי ניקי לרקין שביים סרט על הסכסוך הישראלי-פלשתיני. "אנחנו אמורים לשנוא את ישראל כפי שאנחנו אמורים לתעב את האנגלים".
מחקר של הכומר מייקל מקגריל, שפורסם לפני כשנה וחצי מצא שכחמישית מהאירים לא היו רוצים שישראלים יהיו אזרחי אירלנד. 11 אחוז היו אוסרים על כל יהודי לקבל אזרחות אירית, ולא רק על הישראלים. 46 אחוז מהצעירים בגילאים 25-18 אמרו שלא היו רוצים לראות יהודי במשפחתם, ו-40 אחוז מכלל האוכלוסייה היו מעדיפים לא לקבל יהודי כבן משפחה.
"ב-25 השנים האחרונות הציבור האירי הקשיח את עמדתו כלפי ישראל," אומר מוריס כהן, ראש הקהילה היהודית הקטנה באירלנד. "יש לכך כמה סיבות. הגורם המרכזי הוא הכישלון להגיע להסדר עם הפלשתינים בתקופה שבה הקתולים והפרוטסטנטים באירלנד הגיעו להסדר שנראה בלתי אפשרי. התקשורת האירית טוענת שלא רק שישראל לא מתאמצת להגיע להסדר, אלא היא אף מהווה מכשול להסדר שלום.
הבסיס לתמיכה בישראל בעבר היה מאבק משותף בבריטים. הנרטיב האירי עוסק במאבק להגדרה לאומית נגד כוח תוקפני ובמנהיגים שהיו מוכנים לסכן את חייהם למען בני עמם, מה שיוצר רגשות של אמפתיה כלפי הפלשתינים והתנגדות לא רציונלית כלפי ישראל. הציבור האירי נוטה לתמוך באנדרדוג, בדויד נגד גוליית, וישראל היא גוליית".
בוודאי לא קל לחיות כיהודי באירלנד בימים אלה?
"יש לנו תפקיד בולט וחיובי בחיים האיריים. שר המשפטים אלן שאטר הוא יהודי. אף שאנחנו לא אוהבים את ההתקפות העקביות והכפייתיות על ישראל, אנחנו לא חושבים שביקורת על ישראל היא אנטישמיות. חשוב גם לציין שחלק מהביקורת בפרלמנט מגיע מגורמים של שמאל קיצוני שרואים בהתנגדות לישראל חלק מהמאבק באימפריאליזם האמריקאי".
ההתעניינות בישראל עצומה. בארכיון של "האייריש טיימס" המילה "ישראל" מופיעה 19,536 פעמים משנת 1996 לעומת הפלשתינים עם 14,670 אזכורים, ירדן עם ,9,553 עזה עם ,7,743 מצרים עם 6,996 וסוריה עם 5,073 אזכורים בלבד. חלק ניכר מההתייחסויות לישראל עוינות. "ישראל היא סרטן ביחסים בינלאומיים. היא גנבה אדמות מהערבים", אמר לאחרונה וינסנט בראון, מגיש טלוויזיה אירי ידוע, שסירב להתנצל.
"בפאנל בפסטיבל ספרים הייתי התומך היחיד בישראל מתוך ארבעה," כתב לפני כשנה וחצי קווין מאיירס ב"אינדפנדנט" האירי. "הייתה תחושה שהקהל מתעב את ישראל. שום דבר ממה שישראל עשתה ב-63 שנותיה לא יכול להשתוות לרצח אנשי פת"ח על ידי חמאס במשך חמש שנים, אולם הוכחות אמפיריות לא ישנו דעות".
בשנים האחרונות הומרו המילים במעשים. לפני כשנה הוצגו חיילים ישראלים כנאצים במופע רחוב בדבלין, אודיטוריום בדבלין שעמד לארח את יזהר אשדות הושחת, כמה עשרות אמנים אירים חתמו על עצומה הקוראת להטיל חרם תרבותי על ישראל, ואמנים אירים ככלל נדרשו לא להגיע להופעות בישראל.
להקת המוזיקאים "דרוויש" ביטלה את הופעתה בישראל לפני כחצי שנה אחרי שנמתחה עליה ביקורת בפייסבוק. "אני קורא לאמנים האירים לא להיכנע לפאשיזם התרבותי", אמר בתגובה שר המשפטים האירי, אלן שאטר. "לי קראו באחת ההפגנות 'חזיר ציוני.' אבל יש לי כתפיים רחבות".
הסופר האירי ג'רארד דונובן ביטל את השתתפותו בפסטיבל הסופרים הבינלאומי בירושלים לפני כחצי שנה, אך אמר שמדובר בסיבות אישיות ושהוא מתנגד לקמפיין החרם התרבותי. "הקמפיין לסולידריות פלשתין-אירלנד ניסה להניא אותי מלהגיע לישראל", הוא אמר בראיון ל"אייריש טיימס". "בסופו של דבר לא הגעתי לירושלים משום שאני מחלים מסרטן בניו יורק. האקטיביסטים הם אידיוטים. אם הייתי מרגיש טוב, הייתי נוסע לירושלים. אף אחד לא יגיד לי איפה אני יכול להקריא את היצירות שלי".
בארגון הסולידריות פלשתין-אירלנד, שנחשב אחד הגורמים שמשפיעים על דעת הקהל האירית, סירבו השבוע להגיב לפניית מעריב. הארגון מארגן הפגנות וכנסים נגד ישראל. נשיא אירלנד, מייקל היגינס, נחשב אחד התומכים הבולטים של הארגון, ואף השתתף בכמה הפגנות נגד ישראל.
הארגון נוסד לפני 11 שנה, ושנה לאחר מכן ארגן הפגנה גדולה מול בית מלון בדבלין שאירח קבלת פנים של שגרירות ישראל לרגל יום העצמאות. חברי הארגון קוראים להטיל חרם כלכלי ותרבותי על ישראל, ולאחרונה יצאו בקמפיין הקורא להחרים תפוחי אדמה ישראליים. תפוחי אדמה הם חלק מההיסטוריה האירית, נכתב באתר האינטרנט של הארגון, ובכל זאת חלק מהרשתות מוכרות תפוחי אדמה מתוצרת ישראל. באתר אף נמכרים סטיקרים הקוראים להחרים את ישראל.
מאט קארתי, חבר מפלגת "שין פיין" מהעיירה הקטנה קריקמקרוס במחוז מונגאן, לא חיכה לקמפיין של ארגון הסולידריות ועורר מהומה בכוחות עצמו. בפברואר 2010 הגיע ציון אברוני, השגריר הקודם של ישראל בדבלין, לביקור בעיירה. קארתי התנגד לביקור. מפלגת "שין פיין", המזוהה עם האי-אר-איי, עורכת בשנים האחרונות בכל רחבי אירלנד עצרות מחאה נגד מדיניות ישראל בשטחים. קארתי הוא עסקן מפלגתי צעיר שמסמן את ההתנגדות הקשה לישראל. הוא הודיע לראש המועצה, מארי קאר קונלון, שהוא יארגן הפגנה אם השגריר יגיע לביקור.
קונלון סירבה לדחות את הביקור וסברה שזו תהיה גסות רוח. קריקמקרוס על כ-5,000 תושביה היא בדרך כלל אי של שלווה וידועה בבדי התחרה שלה. קארתי ארגן כמה עשרות מפגינים שקידמו את פניו של אברוני עם שלטים. "ציון אברוני קיבל את קבלת הפנים שהגיעה לו", כתב קארתי בבלוג שלו. "אמרתי לו שהוא לא רצוי כאן, שייכנס למכונית ויחזור לשגרירות". אברוני לא קיבל את העצה והשתתף בטקס קצר בבניין המועצה. "כשהוא יצא, הדגשנו בפניו שהמעשים של ממשלתו לא מקובלים בקריקמקרוס".
קארתי לא הסתפק בהפגנה ובדיון במועצת העיירה, והציע שהדף בספר האורחים של העיירה עם חתימתו של אברוני ייתלש. חמישה חברי מועצה הצביעו בעד, ארבעה התנגדו. הדף נתלש, והאירוע פורסם בעיתונים בכל רחבי העולם. "ציון אברוני קיבל את התשובה שלו מהעיר הקטנה שלנו במחוז מונגאן", כתב קארתי בבלוג שלו. השבוע הוא סירב לענות על שאלות. תלישת דף מספר אורחים היא מעשה שמזכיר ימים אפלים, אמרתי לו, מדוע העוינות שלך כלפי מדינת ישראל כה קשה? קארתי סירב לענות, הבטיח להשיב בדואר אלקטרוני על כל שאלה, אולם לא ענה על שאלות שנשלחו אליו.
"כשאני גדלתי באירלנד הכל היה אחרת," אומר מנחם גפסון שעומד בראש אגודת הידידות ישראל-אירלנד. "במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים אלפי אירים יצאו לרחוב להפגין בעד ישראל. משנות ה-80 יש באירלנד דור חדש שלא מכיר את ישראל כפי שהייתה בעבר. האינתיפאדות, הפלשתינים והמוסלמים שמושכים לכיוון שלהם שינו את התמונה. פעם היינו דויד, היום הפלשתינים הם דויד".
"קיוויתי ששיניתי קצת את התמונה," אומר יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, שביקר באירלנד בחודש פברואר. "כשהגעתי לאירלנד, הם חיפשו הבנה ובאמת גיליתי הבנה כלפינו, ולכן אני רואה את ההתפתחויות האחרונות בחשש. הם מעריצים את ישראל, אבל הם גם תומכים בפלשתינים. הייתי רוצה להגיד לשר החוץ שהרשות הפלשתינית לא מוכנה להגיע איתנו להבנות. היחסים בינינו לבין אירלנד ישתפרו על ציר של זמן, אם הם יבינו שאנחנו לא הצד הרע של הסכסוך".
ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג שהצטרף לריבלין לביקור באירלנד מכיר היטב את המדינה. סבו, הרב יצחק הרצוג, היה הרב הראשי של יהודי אירלנד. אביו, חיים הרצוג, נולד בבלפסט. "אני בעצמי לא מבין למה יש שם תפיסה בסיסית פוליטית עוינת כלפינו", הוא אומר. "מצד אחד יש כבוד ליהודים בכל שדרות העם. התקבלנו מאוד יפה ומנהיג ה"שין פיין", ג'רי אדמס, אפילו בירך אותנו בפרלמנט, אבל גם הם, כמו האיחוד האירופי, רואים במוצרים מההתנחלויות מכשול לשלום.
העוינות שלהם לא חדשה. במלחמת העולם השנייה הם לא הסכימו לפתוח את דלתות המדינה בפני יהודים למרות הפצרות חוזרות ונשנות של סבי. במהלך הביקור שלנו נפגשתי עם שר החוץ, אימון גילמור, וניהלנו שיחה טובה, אבל בסופו של דבר בקטעים הפוליטיים זה כמו לדבר אל הקיר".
גילמור סירב להגיב. מדוברות משרד החוץ נמסר ששר החוץ האירי פועל על פי החלטות האיחוד האירופי.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם