
אני ואובמה ידידי
הישג אחד ברור נזקף לרה"מ: שיקום היחסים עם נשיא ארה"ב. הבעיה: חלק לא מבוטל מהאלקטורט הימני נשאר מאוכזב

מבצע "עמוד ענן" הסתיים בתום שמונה ימי לחימה ללא הכרעה ומבלי ששונו באמת כללי המשחק. בעוד נתניהו נראה במסיבת העתונאים כמי שמתקשה לשווק לתושבי הדרום ניצחון מול חמאס, כאשר ירי הרקטות נמשך, במערכה המדינית ובעיקר מול וושינגטון - הוא הביא השגים.
נתניהו הוכיח שהוא יודע לרתום את הקהיליה הבינלאומית לצידו, גם כשהוא עומד בראש ממשלת ימין-חרדים, וגם כשהוא נמצא בתוך מערכת בחירות שמטבעה מקצינה עמדות.
לכן נתניהו לא התכוון לתת לרגע הנדיר הזה לחמוק מבין ידיו, והרבה להשתמש בביטויים שייצרו תחושה של אינטימיות, כשתיאר את שיחתו עם אובמה במהלך מסיבת העתונאים. נתניהו העריך, ולא טעה בהערכתו, כי יספוג ביקורת רבה מימין, אבל יהיה קשה לטעון נגדו שפעל בחוסר אחריות מול הגדולה שבידידות ישראל שמימנה את מערכות "כיפת ברזל." הנורמליזציה שהושגה ביחסים עם ארה"ב מעקרת כעת את טענות יריביו הפוליטיים של נתניהו ובראשם אהוד אולמרט וציפי לבני, על הנזקים שגרם ליחסי ישראל-ארה"ב.
אולם, לצד ההישג המדיני, האופן בו הסתיים המבצע משאיר חלק לא מבוטל מהאלקטורט הימני שתומך בנתניהו מאוכזב. זהו בסיס התמיכה של נתניהו שבנקודת הזמן הזו חש שראש הממשלה חשש ללכת עד הסוף והפגין רפיסות מול חמאס.
לתחושות מסוג זה עלולות להיות, ועוד יהיו בוודאי, השפעות על דפוסי ההצבעה. למזלו של נתניהו אין לתחושות הללו כתובות חלופית: ליברמן שיכול היה לקלוט את המאוכזבים מוביל איתו רשימה משותפת בבחירות. בכלל, האיחוד עם ליברמן התגלה אתמול ככיפת הברזל הפוליטית של נתניהו, מהלך פוליטי שמגן עליו מפני זליגת מנדטים משמעותית בתוך גוש הימין.
נפתלי בנט, היו"ר הנבחר של הבית היהודי, שקרא בימים האחרונים לכיבוש עזה, עשוי להנות מהמצב, אך רק באופן מוגבל, שכן הוא אינו נתפש כבעל נסיון או כאלטרנטיבה. גם אם תאבד הליכודביתנו שני מנדטים לבנט, הם ישארו בתוך גוש הימין ויחברו לקואליציה משותפת.
מוקדם מדי לנתח לעומק את השפעת מבצע "עמוד ענן" על
מעבר לכך, את ההשפעה האמיתית יש לבחון סמוך לבחירות. במידה ויושג שקט יחסי בחודשיים שנותרו עד הבחירות ותושבי הדרום יהנו מרגיעה, נתניהו וליברמן יהיו המנצחים הגדולים. הם יצאו לסיבוב לחימה מוגבל בעזה, הכירו במגבלות הכוח, שיחקו היטב בזירה המדינית - וגם השיגו שקט.