ויקם מלך חדש: המעצמה האזורית החדשה של מורסי
נשיא מצרים מוחמד מורסי אמנם היה סדין אדום עבור מדינת ישראל ורבים ניבאו כי תם תפקיד המבוגר האחראי של השכנה מדרום, אבל דווקא הוא הצליח להפסיק את האש. זה אמנם קרה מרצון לקבלת צ'ק מהאמריקנים, אבל כנראה יש לנו על מי להישען
"האירועים בעזה הגיעו למורסי בדיוק בזמן", אומר מוניר מחמוד, פרשן הערוץ המצרי 'ניל'. "הפופולריות שלו בתוך מצרים הלכה והידרדרה. העוני, האבטלה והחיים הקשים במצרים גרמו לחלקים גדלים בציבור להבין שממנו לא תבוא הישועה. בשפל הזה באה המערכה בעזה והציבה אותו כמתווך המרכזי. המחויבות של 'האחים המוסלמי'ם לסוגיה הפלסטינית, ובמיוחד לתנועה הבת חמאס, שיחקה לטובת מורסי והעלתה את המניות שלו בעולם".
במורסי, הוא אומר, חל השבוע שינוי ניכר לעין. "הוא קיבל תעוזה מהגישה של מנהיגי העולם אליו. הקו נגד ישראל ובעד חמאס היה ברור, והחיבוק החם שראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל קיבל מהצד המצרי היה מורגש, ובמובן מסוים מוחצן בכוונה". משעל מצדו הקפיד במסיבת עיתונאים בקהיר להשמיע כמה פעמים את המונח "האחים המצרים והפלסטינים", והצהיר כי "הדם הפלסטיני והמצרי הוא אחד".
"היה מדהים לראות את שר החוץ הטורקי אחמט ד'בוטאולו מגיע למצרים ומשתתף בשיחות שמוביל מוחמד מורסי", מוסיף חאלד דמיירי, פרשן בעיתון המצרי 'אל-אהראם'. "אחרי נפילת מובארק, תורכיה ניסתה בכל כוחה להחליף את מצרים כמדינה החזקה במזרח התיכון, אבל גם היא הבינה שהכוח נמצא כעת בידי מורסי ו'האחים המוסלמים', ושהם מובילים מהלך בינלאומי גדול". לדבריו, הנושא הפלסטיני הוא המרכזי בסדר היום של 'האחים המוסלמים' במצרים, לצד נושא הדת. לפיכך, "האינטרס של משטר מורסי היה להפגין הזדהות עם אחיו בחמאס ובאופן טבעי גם לחזק את מעמדו במצרים".
"במשך שנים הנהגת חמאס ספגה מנשיא מצרים חוסני מובארק ביזיונות", אומר שגריר ישראל במצרים לשעבר, יצחק לבנון. "הוא לא אהב את חמאס, כחלק ממלחמתו בסונים. עכשיו הם נהנים מיחס של אבא ובן".
בטהרן ראו את השרשרת האווירית המדינית שהגיעה לקהיר ותפסו את הראש בייאוש. השקעה איראנית בת שנים ארוכות בחמאס נפלה כפרי בשל לפיו של איש 'האחים המוסלמים' הסוני ממצרים, כמו גם לפיהם של עוד שני סונים: אמיר קטאר חמד אבן-חליפה אל-תאני ורג'פ טאיפ ארדואן התורכי.
תחושת ההחמצה באיראן באה לידי ביטוי בדיווח של סוכנות הידיעות האיראנית 'אירנ"א', ולפיו שר החוץ של איראן עלי אכבר סאלחי שוחח בטלפון עם מזכ"ל הג'יהאד היסלאמי רמדאן עבדאללה שלח והביע את רצונו לבקר ברצועת עזה. בהמשך דווח שהוא רוצה לעשות זאת כבר בשבוע הבא. אך מי ששם את הדברים על השולחן היה הגרורה הלבנונית של האיראנים, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. בנאום שנשא בביירות מיד לאחר מסיבת העיתונאים שקיים משעל בקהיר, אמר נסראללה: "בעוד מדינות אחרות לא העזו לשלוח כדור אחד לרצועת עזה, איראן היא זו ששלחה לחמאס את הרקטות ואת הפאג'רים. תגידו תודה לאיראן".
בג'יהאד האסלאמי, המקורב יותר לאיראן, שמעו כנראה את נסראללה והקפידו לציין אחרי הירי לעבר גוש עציון כי רקטת ה-M-75 שנורתה לירושלים הייתה פרי תוצרת עצמית בהדרכה איראנית. רמדאן עבדאללה שלח הכריז כי "הנשק של ההתנגדות", כלומר של הצד העזתי בעימות הנוכחי, "הועבר לעזה מאיראן או מומן על ידי איראן".
בתחילת מבצע 'עמוד ענן' התכנסו בכירי תנועת 'האחים המוסלמים' בקהיר לישיבת חירום. על הפרק: דרכי התגובה. אחת האפשרויות שהועלו הייתה ללחוץ על הממשל המצרי להתערב במערכה באופן פעיל ולצייד את הפלגים הפלשתיניים בנשק ובכסף.
סגן מנהיג התנועה, המועמד לנשיאות לשעבר חיירת א-שאטר, מילא שם את תפקיד המבוגר האחראי. "התערבות צבאית ברצועת עזה תשים את מצרים במקום לא טוב מבחינת הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד מבחינת ארצות הברית שלוחצת עלינו להוביל לרגיעה באזור", הסביר לחבריו. "עמדתו של הנשיא מורסי כלפי המערכה היא חיובית; החזרת השגריר מישראל הייתה מעשה חכם שנתפס בעולם הערבי והאסלאמי כאקט של מחאה, גרם לאזרחי מצרים להיות גאים במדינתם ואיחה את השבר הפנים-מצרי. כניסה למלחמה עם ישראל יכולה להתסיס שוב את רחובות מצרים כי אין תמיכה ציבורית במהלך כזה".
הוא אף העלה את האפשרות שהתערבות מצרית תגרום לישראל להיכנס לסיני. "מבחינתה של ישראל, המצב הביטחוני בסיני לא טוב ולא בר-שליטה. הם ירצו לבצע פעולה שתזעזע את סיני ותוביל לשליטה מחודשת על חצי האי".
בסופה של הישיבה החליטו היושבים סביב השולחן כי העמדה הנכונה ביותר למצרים של 2012 היא לחזק את ידי חמאס ולגבות את לחימתו באמצעות סיוע הומניטרי ופתיחת מעבר רפיח. וממחשבה למעשה: מצרים העבירה לרצועה במהלך המבצע ציוד רפואי והומניטרי בשווי 10 מיליון לירות מצריות. כמו כן, משלחות של רופאים נכנסו לעזור לרופאים הפלשתינים בטיפול בפצועים.
"המגעים הדיפלומטיים בין ישראל למצרים מעולם לא היו במצב גרוע יותר", אומר השגריר לשעבר בקהיר יצחק לבנון. "כולם נזעקו כששמעו שמורסי החליט לשלוח את השגריר יעקב אמיתי הביתה בגלל חיסולו של ג'עברי, אבל האמת היא שבעידן שאחרי מובארכ השגריר הישראלי לא כל כך נמצא בקהיר. אירוע הפריצה לשגרירות בספטמבר 2011 התרחש תקופה קצרה לפני פרישתי מהתפקיד. מאז ועד היום השגריר נמצא במצרים יומיים וחצי בשבוע, והצוות הדיפלומטי צומצם לארבעה אנשים בלבד. אין רציפות דיפלומטית בין ישראל למצרים. הקשר, שהיה גם קודם רופף, כמעט לא קיים".
למרות זאת, הוא אומר, ישראל ומצרים אינן קרובות למלחמה. "הציבור המצרי לא טיפש. הוא מבין שמלחמה עם ישראל היא הדבר האחרון שמצרים צריכה עכשיו. הם יקללו, ישמיצו, יפגינו, ישרפו דגלי ישראל ויקראו לסלק את השגריר ולבטל את הסכמי קמפ-דיוויד, אבל הם לא ידחפו למלחמה".
אלי שקד, שכיהן גם הוא כשגריר ישראל בשכנה הדרומית, אמר שהצבא והממסד הביטחוני במצרים הם אשר עוצרים את הסוסים של 'האחים המוסלמים' מלדהור לתוככי עזה. "מורסי נתון בלחץ. מצד אחד אנשי מפלגתו, מפלגת 'החירות והצדק' של ה'אחים המוסלמים', דוחפים אותו לבטל את הסכמי השלום. אבל מהצד השני עדיין נמצא הממסד הביטחוני, שמתרה בו שאסור להגיע למלחמה עם ישראל, בין היתר בגלל סוגיית המימון האמריקני שמגיע מהסכמי השלום".
"מורסי משחק במגרש שונה לחלוטין מהנשיא המודח", מוסיף הפרשן המצרי ח'אלד דמיירי. "מובארכ נהנה מחופש פעולה ולא נהג להקשיב לרחשי העם המצרי. ממורסי, לעומת זאת, מצפים שיוכיח שהוא מקשיב לאלה שבחרו בו ופועל כדי לרצותם, בין היתר משום שלפניו עוד מערכת בחירות למועצת המחוקקת ואישור החוקה החדשה. לכן בהתחשב ברוח הנושבת ברחובות מצרים, עליו להוקיע את ישראל בחריפות על הפעולה בעזה ולהקצין עמדות עד הרגע שלפני עימות צבאי".
לפני פרוץ 'עמוד ענן', ביומן של מורסי סומנה באדום חזק נסיעה לבית הלבן, שמטרתה לקבל הלוואה בת מיליארדי דולרים להצלת הכלכלה המצרית. "אם יימצא מקור סיוע חלופי במקום ארצות הברית, הסכם השלום לא יהיה שווה שום דבר," אומר דמיירי. "מורסי עושה הרבה פעולות כדי להיפרד מהלחץ האמריקני, שמקורו בפועל הוא הקונגרס היהודי. הסיוע האמריקני מגביל את הרצון הלאומי המצרי ואת הלכי הרוח של אזרחי המדינה שמתעבים את ישראל. ביקוריהם של אמיר קטאר ושל התורכים בקהיר במהלך המבצע הישראלי מאותתים שמצרים מחפשת חלופה לכלכלה האמריקנית".
"מצרים לא פועלת בעימות הנוכחי כמתווך פשוט", אומר יצחק לבנון. "היא נוגעת בדבר, והיא מעוניינת להשיג באמצעות המבצע שינוי של המצב האזורי לטובתה, ובאופן טבעי לרעתה של ישראל".
קודמו אלי שקד חושב שההתקרבות בין חמאס למצרים, וההתעניינות המצרית בעזה שלא אפיינה את ימי מובארכ, יכולות בטווח הארוך להועיל לישראל. "למורסי יש אפשרות להפעיל מנועי לחצים על חמאס. דווקא הקרבה הרגשית, הדתית והאידיאולוגית בין מצרים החדשה וחמאס יכולה לפעול לטובת ישראל. לא מפני שהם מחבבים את ישראל, אלא כי הם מבינים שמדובר בטובתה של מצרים".
מוניר מחמוד, הפרשן המצרי, מבקש אף הוא לסיים את השיחה באופן קצת יותר אופטימי: "ירושלים צריכה לנצל את העובדה שיש במצרים נשיא שרואה את עצמו מחויב לרצועת עזה. צריך לקשור אותו בהסכמים שתפקידם גם למגר את תאי הטרור בסיני, איום משמעותי מאוד כלפי ישראל. הסעיפים הביטחוניים של הסכמי קמפ-דיוויד אוסרים על מצרים להשליט את מרותה הצבאית בסיני, ולמעשה מונעים ממנה להחיל את ריבונותה בפועל על השטח הזה, שנעשה בשנים האחרונות בעייתי מאוד לשני הצדדים. הגיע הזמן שישראל תחשוב בצורה עמוקה יותר ותגיע למסקנה שחיזוק מצרים על אדמתה וחיזוק הקשרים ברמה הדיפלומטית פירושם הבטחת ביטחון לתושבים הישראלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם