"לעגן בחוק את הפיקוח על התקשורת הבריטית"
ועדת החקירה שהוקמה בשל פרשת האזנות הסתר קראה לעגן בחוק את הקמתו של גוף רגולטורי עצמאי חדש שגם יוכל להעניש כלי תקשורת שיחרגו מהתקנון
השופט העליון, בריאן לווסון, הציג במסיבת עיתונאים בלונדון את עיקרי הדוח – שכולל 2,000 עמודים – אחרי קרוב לשנה של שימועים שבמהלכם נבחנו התנהלות העיתונאים בבריטניה והקשרים בין העיתונאים והפוליטיקאים.
לווסון הבהיר כי הוא מכיר בכך שהתקשורת היא כלי הכרחי לקיום הדמוקרטיה וכי כלי התקשורת פעלו רוב הזמן באופן ראוי, אולם הדגיש כי החקירה העלתה "מעל ומעבר לכל ספק שהיו יותר מדי מקרים בעשור האחרון ואף יותר שהייתה התעלמות של התקשורת מהאחריות שעליה הציבור נסמך".
"היו יותר מדי פעמים כאשר, במרדף אחרי הסיפור, חלקים של התקשורת פעלו כאילו לפי הקוד שלהם פשוט לא קיים", אמר השופט. "זה גרם קושי רב, לעתים חירב חיים של אנשים חפים מפשע שזכויותיהם וחירויותיהם זכו לבוז. לא מדובר רק באישי ציבור מפורסמים אלא אנשים רגילים שנלכדו בתוך אירועים (רבים מהם טרגיים) גדולים יותר מאשר הם היו יכולים להתמודד עמם, ואשר נעשו גרועים יותר בשל התנהגות התקשורת, שאותה אפשר לכנות לפעמים כשערורייתית".
ההמלצה המרכזית של לווסון הייתה לחוקק את חוק העיתונות הראשון בבריטניה מאז המאה ה-17 שיביא להקמתו של גוף רגולטורי חדש ועצמאי. הוא קרא לפרק את ועדת התלונות על התקשורת ובמקום זאת להעניק לאופקום (הגוף שמעניק רישיונות לכל התקשורת) תפקיד מרכזי בפיקוח על הגוף החדש.
לפי הצעתה של הוועדה, עיתונים שיעברו על התקנון יצטרכו לשלם קנסות של עד מיליון פאונד. ההצטרפות למנגנון החדש תהיה על בסיס התנדבות, אולם יוענקו "תמריצים" כדי לעודד את כלי התקשורת
לווסון הדגיש כי למרות שהוא קורא לחוקק חוק חדש, הוא לא מבקש להגיע למצב של פיקוח ממשלתי על כלי התקשורת. "למרות מה שייאמר על ההמלצות האלה מצד מי שמתנגד אליהן, אי אפשר לתאר אותן כרגולציה של העיתונות שמעוגנת בחוק", אמר. "מה שמוצע זו רגולציה עצמאית של העיתונות שמאורגנת על ידי תהליך אישור מעוגן בחוק כדי להבטיח שהמערכת עומדת ברמות הנדרשות של עצמאות ויעילות כדי שהמו"לים ינצלו את היתרונות שיצוצו כתוצאה מחברותם".
ראש הממשלה, דיוויד קמרון, הודיע על הקמת הוועדה ביולי 2011, בשיאה של פרשת האזנות הסתר של הצהובונים הבריטים. הסערה פרצה אחרי שנחשף כי כתבי ניוז אוף דה וורלד האזינו לתא הקולי של נערה שנחטפה ונרצחה בשנת 2002, ולאחר מכן התברר כי האזנות בוצעו גם לפוליטיקאים, סלבריטאים ואף למשפחות של קורבנות רצח. בעקבות זאת, נסגר הצהובון אחרי 168 שנות פעילות.
שבת חברי הוועדה, בראשותו של השופט העליון בריאן לווסון החלו את פעילותם בנובמבר שעבר, כאשר תפקידם היה לבדוק את התרבות, ההתנהלות והאתיקה של התקשורת הבריטית, ואת הקשרים בין העיתונאים לבין הציבור, המשטרה והפוליטיקאים בממלכה.
במשך חודשים הופיעו בפני הוועדה עיתונאים, קורבנות של ההאזנות שתיארו כיצד נאלצו להתמודד עם התקשורת, קציני משטרה שהיו מעורבים בחקירות של פרשות האזנות הסתר ואף פוליטיקאים בכירים – כולל ראש הממשלה הנוכחי, דיוויד קמרון, וקודמיו בתפקיד, גורדון בראון וטוני בלייר.
עיקר תשומת הלב הופנתה לעבר אימפריית התקשורת של איל העיתונות רופרט מרדוק, שהצהובון ניוז אוף דה וורלד השתייך אליו. מרדוק ובנו ג'יימס, שעמד בראש הזרוע הבריטית של התאגיד, העידו בפני הוועדה וטענו כי לא ידעו על ההאזנות, ובנוסף העידו עורכי העיתון לשעבר רבקה ברוקס ואנדי קולסון, שנאלץ להתפטר מתפקידו כיועץ התקשורת של דיוויד קמרון בשל הפרשה.
"זה היום המשפיל ביותר בחיי", אמר רופרט מרדוק בעת עדותו בפני ועדה של הפרלמנט שגם בדקה את הפרשה. "אני לא מקבל את האחריות העליונה על הפיאסקו הזה. האחריות היא של האנשים שבטחתי בהם ושל האנשים שהם בטחו בהם".
בינתיים נמשכת הפרשה גם ברמה הפלילית. קרלסון, ברוקס ושני בני אדם נוספים הופיעו היום בבית המשפט כדי לשמוע את כתב האישום נגדם בגין מתן תשלום לפקידי ממשל ולשוטרים תמורת ידיעות חדשותיות. במקביל, נמשכים נגד העיתונאים הליכים משפטיים גם על האזנות הסתר.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם