תקדים: חיסיון עיתונאי יחול מעתה גם על מידע
בתשובה לערעור המדינה נגד מקור ראשון קבעו שופטי העליון כי על מידע העלול לחשוף מקורות חל חיסיון, למעט במקרים מיוחדים
רכב פלסטיני שנפגע בהתפרעות סמוך לחטמ"ר אפרים בדצמבר שעבר צילום: אלי דסה
תחילתה של הפרשה בתמונות שצילמה צלמת 'מקור ראשון' מרים צחי בדצמבר שעבר, במסגרת התפרעות של צעירים בחטמ"ר אפרים, במחאה על הכוונה להרוס את חוות גלעד שבשומרון. צחי טענה כי על התמונות חל חסיון עיתונאי, שכן מסירתן תביא לחשיפת המקורות שהזמינו אותה לצלם את האירוע. היא הדגישה כי יחסי האמון שבינה לבין המקורות הן תנאי הכרחי ליכולתה להגיע ולתעד אירועים רגישים מסוג זה, וכי אם הם ידעו שצילומים מפלילים שהיא מצלמת עשויים להגיע לידי המשטרה הם ימנעו ממנה מלהגיע ולסקר אירועים דומים בעתיד.
בית המשפט השלום בירושלים קיבל את דרישת המשטרה, אך בערעור למחוזי קיבל השופט משה יועד הכהן את טענות מקור ראשון וביטל את ההחלטה. המדינה לא ויתרה וערערה על ההחלטה לעליון, שם הצטרפה לדיון מועצת העיתונות בישראל, שהגנה על עמדת מקור ראשון כידידת בית המשפט.
בפסק הדין קיבל השופט רובינשטיין את טענת מקור ראשון וקבע באופן תקדימי כי "במקום שגילוי מידע עלול להוביל לחשיפתו של המקור, ראוי כי יחול החיסיון. קשה למצוא טעם של ממש להבחנה בין מידע שנתקבל ישירות מן המקור לבין תמונות שצולמו בהמשך להזמנת הצלם על ידי המקור ושיש בהן כדי לחשוף את המקור. ראוי כי החיסיון העיתונאי יחול על שני סוגי המידע".
יחד עם זאת קבע רובינשטיין כי החיסיון העיתונאי הוא חיסיון יחסי, והמדינה יכולה לבקש את הסרתו במקרים שבהם קיים ערך ציבורי מיוחד למיצוי החקירה. הקריטריונים שציין השופט הם
אלו שנקבעו בעבר ב"הלכת ציטרין": כאשר המידע המבוקש רלוונטי לחקירה; כשהעבירות הנטענות הן חמורות; כשקיים אינטרס ציבורי במיצוי מהיר של החקירה, וכשאין לרשויות כל דרך אחרת להגיע לחקר האירועים.
רובינשטיין החזיר את התיק למחוזי וקבע המדינה תוכל לדרוש לקבל את החומרים במדה ותוכיח כי המקרה המדובר עומד בכל הקריטריונים שפורטו.
עו"ד חגי אולמן שייצג את מקור ראשון מסר בתגובה כי "זוהי גאווה גדולה לעיתון ששמר על חיסיון מקורותיו ונאבק בשלושת הערכאות עד לקבלת החלטה שמרחיבה באופן משמעותי את החיסיון העיתונאי".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם