מאלי: המדינה שבה אסור להאזין למוזיקה
אחרי שביצעו הפיכה בצפון מאלי, אסרו קיצוני האיסלאם המקורבים לאל-קאעידה על האזרחים לעשן ולצפות בסרטים. החוקים נאכפים ע"י קטיעת איברים בפומבי
יום אחד, הם פרצו לביתה של ארבי והרסו את כלי הנגינה שלה. "הקול שלה הוא איום על האיסלאם", הם אמרו, למרות שאחד השירים האהובים ביותר שלה משבח את אללה. "הם אמרו לשכנים שלי שאם הם אי פעם יתפסו אותי, הם יעקרו לי את הלשון", אמרה ארבי בעצב.
צפון מאלי, אחד המקומות העשירים ביותר מבחינה מוזיקלית ביבשת, הוא כיום שממה אמנותית. מאות מוזיקאים ברחו דרומה לבמאקו, הבירה, ולערים אחרות ומדינות שכנות. הם נמלטו מהקיצונים שהכריזו שכל מוזיקה, מלבד זו המלווה פסוקים מהקוראן, היא מנוגדת לדת.
הגולים מתארים את הרס התרבות שלהם, כאשר אנשים נענשים במלקות על נגינה, ואפילו נכנסים לכלא. "אנחנו כבר לא יכולים לחיות כפי שחיינו", קוננה אמינטה וואסידי טראורה, זמרת שברחה מהכפר דיר, ליד טימבוקטו. "הדתיים לא רוצים שאף אחד ישיר".
בחברה של מאלי, מוזיקה היא מרכזו של כל טקס, מהלידה והברית, ועד לחתונות ותפילות לגשם. טרובדורים כפריים שרים שירים מסורתיים ופואמות למדבר, המעבירות מדור לדור סיפורים בני מאות שנים על אימפריות, גיבורים וקרבות וכן על ההיסטוריה של הקהילה. "בצפון מאלי, מוזיקה היא חמצן", אמר באבה סאלח, אחד המוזיקאים המוערכים ביותר בצפון מאלי. "כעת, אנחנו לא יכולים לנשום".
בחודש מרץ, תוך כדי ההפיכה הצבאית שפגעה אנושות בממשלה, מורדים טוארגים שנלחמו בעבר לצד מועמר קדאפי בלוב, חברו לגורמים איסלאמיים הקשורים לאל-קאעידה. הם שעטו ברחבי צפון מאלי, כבשו ערים חשובות ובתוך כמה שבועות, למעשה, חילקו את המדינה האפריקנית הענייה לשני חלקים.
המוסלמים הקיצונים החילו חוקים דתיים מחמירים ביותר על האוכלוסייה המוסלמית המתונה, ברוח הטליבאן ותנועת א-שבאב בסומליה. כעת, נשים חייבות לכסות את עצמן מכף רגל עד ראש. עישון, אלכוהול, סרטי וידאו וכל מה שמזכיר תרבות מערבית הם אסורים.
החוקים החדשים נאכפים על ידי קטיעת איברים בפומבי, מלקות והוצאות להורג. כתוצאה מכך, 400 אלף בני אדם ברחו מבתיהם. הקיצונים הרסו גם קברים ואוצרות תרבות אחרים, בתואנה שהם מנוגדים לעקרונות האיסלאם.
מותה של המוזיקה היה בלתי נמנע. מדובר אולי בקשר החזק ביותר בין מאלי למערב. מוזיקאים כמו הגיטריסט המנוח עלי פרקה טורה, הלהקה הטוארגית-ברברית טינריוון
ההכרה הבין-לאומית סייעה להתפתחותו של דור חדש של מוזיקאים צעירים בצפון. חלק מהם חיברו שירים בשפות הילידיות שלהם, סונגהאי וטמשק, בשילוב של ערבית וצרפתית. אחרים שידכו את המקצבים המסורתיים של המדבר עם ראפ, היפ-הופ, רגאיי, פאנק ובלוז.
בינטו אלג'ומה לא מאזינה יותר למוזיקה בטלפון שלה. "הדתיים יחרימו אותו", היא אומרת. היא לא יכולה לעזוב, משום שהיא צריכה לטפל בהוריה הקשישים. בכל ערב היא מסתכנת בעונש מאסר. היא סוגרת את החלונות, נועלת את הדלתות של ביתה ושרה בשפת הסונגהאי. "לפעמים אני שוכבת במיטה ומזמזמת בשקט", היא אומרת. "הדרך היחידה בה אני יכולה לשרוד את הסיוט הזה, היא באמצעות מוזיקה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם