רוסיה: אין כניסה לעיר הנפט והגז המשגשגת
בנובי אורנגוי החליטו לסגור את השערים בפני זרים, גם אזרחים רוסים, ואלה יורדו מהרכבת לפני הגיעם. הסיבה הרשמית: מלחמה בפשע
גם אם תנסו לא תצליחו להצטרף לקהילה, המונה כ-100 אלף בני אדם, החיים בתנאים של 40 מעלות מתחת לאפס, בחורף שנמשך 253 ימים בשנה. משך הזמן בו זורחת השמש באזור עומד בתקופה זו של השנה על שעתיים, ומנועי המכוניות נשארים פועלים כל הלילה, כדי למנוע קיפאון.
"אנחנו מגבילים את הכניסה של זרים לא קרואים, אנשים שבאים לכאן בלי הזמנה רשמית, רישיון עבודה או הוכחה שהם בנסיעת עסקים", אמר גנאדי סרדיוק, סגן ראש מנהל העיר, שהסביר כי המטרה היא "לווסת את הנוכחות של מי שמגיעים לאזור ללא מטרה, במיוחד משום שזה אזור אסטרטגי, בו מפיקים גז ונפט". אחד מכל ארבעה בתים ביבשת אירופה מחומם בגז המופק מהשדות הנמצאים באזור.
על פי התקנה שהתקבלה בתחילת החודש ושנכנסה לתוקף ביום שני שעבר, זרים שיגיעו לאזור ללא אישור יורדו מהרכבת על ידי חברי השירות החשאי, הפס"ב, כ-70 קילומטרים לפני הגיעם לעיר. גם מי שינסה להגיע לעיר במכונית בלי אישור מיוחד ייאלץ לשוב על עקבותיו ולחצות שנית את סיביר.
הסיבה הרשמית לאיסור על כניסת זרים היא מלחמה בפשע, ששיעורו עלה ב-64 אחוזים ב-2011, והפסקת זרם המהגרים מהקווקז, ובעיקר מהרפובליקה המוסלמית בשקרוטוסטן שבין נהר הוולגה להרי אוראל.
חרף התנאים הקשים, ההגירה לעיר גדלה ב-19 אחוזים במהלך השנה האחרונה. "האוכלוסייה המקומית ביקשה מהרשויות להגביל את הכניסה לעיר", אמרה נטליה זוברביץ' מהמכון העצמאי למדיניות חברתית. לדבריה, "זו יוזמה בוטה של שנאת זרים המגיעה מהשטח".
"ערים סגורות" היו עניין רווח בברית המועצות, ונועדו לשמור על מתקנים צבאיים גרעיניים וכימיים
ועל חוקרי טילים מפני זרים. קהילות אלה סומנו על ידי מספרים במקום שמות, והופיעו רק במפות מסווגות ביותר. כארבעים ערים כאלה עדיין קיימות, אבל הן הפכו לחדירות יותר, וכיום הן נאבקות על מחייתן.
נובי אורנגוי היא דוגמה יוצאת דופן. ענקית האנרגיה הרוסית "גזפרום" פרסה עליה את חסותה, והמקומיים חיים בבועה של מי שמקבלים זכויות יתר. חץ על שלט מחוץ לעיר מצביע מזרחה, לכיוון בייג'ינג (3,659 ק"מ) וחץ אחר מערבה, לכיוון פריז (4,689 ק"מ). בכך כנראה מתמצה כיום הקשר שהעיר מעוניינת לקיים עם העולם החיצון.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
