ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק נפטר בגיל 68

מי שהיה מפקדו ה-15 של צה"ל הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לאחר שחרורו מהצבא היה ליפקין-שחק, זוכה שני עיטורי העוז, בין מייסדיה של מפלגת המרכז, וכיהן כשר התיירות והתחבורה בממשלת ברק. הותיר אחריו אישה ושישה ילדים

הרמטכ"ל והשר לשעבר אמנון ליפקין-שחק נפטר היום (ד') בגיל 68 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן - כך נמסר מבית החולים הדסה בירושלים. הוא הותיר אחריו אישה, טלי ליפקין-שחק, ושישה ילדים. הלווייתו תיערך מחר בשעה שלוש בבית העלמין קריית שאול.

ליפקין-שחק נולד כאמנון ליפקין ב-1944, גדל בתל אביב ולמד בפנימייה הצבאית בחיפה, כשבין חבריו ללימודים היה גם האלוף במילואים מתן וילנאי.

בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. במלחמת ששת הימים שירת כמפקד פלוגה בחטיבה, ולאחר המלחמה קיבל את הפיקוד על יחידת "דוכיפת", אותה הוביל בפעולת כראמה. לאחר שבמהלך הפעולה פינה פצועים תחת אש, עוטר בעיטור העוז.

ב-1973 זכה בעיטור עוז נוסף, על הצטיינותו כמפקד במבצע "אביב נעורים" בביירות. במלחמת יום הכיפורים שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים תחת עוזי יאירי, והשתתף בקרב על החווה הסינית. לאחר המלחמה התמנה לתפקיד קצין האג"ם של פיקוד המרכז ונשלח לקורס פיקוד ומטה בחיל המארינס בארה"ב, ובשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה, והוביל אותה במהלך מבצע ליטני.

בסוף שנות ה-70 יצא ללימודים בצרפת, וכאשר נדרש לעברת את שמו, בחר בשם "שחק". מאוחר יותר החל להשתמש בשני שמות המשפחה יחד. 

במלחמת לבנון פיקד על אוגדה סדירה, וב-1983 מונה לאלוף פיקוד מרכז, תפקיד בו נחשב ל"יקיר המתנחלים". שלוש שנים אחר כך התמנה לראש אגף המודיעין, וב-1991 לסגן הרמטכ"ל ולראש אגף המבצעים, תפקיד בו פיקד על "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה. באותה תקופה חלה לראשונה בסרטן, אך הצליח לגבור על המחלה. ב-1993 מינה אותו יצחק רבין ליו"ר משלחת השיחות עם הפלסטינים.

ב-1995 מונה לרמטכ"ל. האירועים הבולטים בתקופת היו מהומות מנהרת הכותל ומבצע "ענבי זעם" ב-1996, אסון השייטת ואסון המסוקים שנה לאחר מכן, וכן הלחימה נגד חזבאללה בלבנון.

לאורך שירותו הצבאי סירב להתראיין, למרות שהיה נשוי לעיתונאית, טלי. השניים הכירו במהלך עבודתה ככתבת צבאית בעיתון "דבר", כאשר היה נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא התגרש ונישא לה, ולשניים נולדו שני ילדים משותפים.

כשהשתחרר ב-1998 נחשב להבטחה פוליטית. סמוך לשחרורו מתח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומיקם עצמו בצד היוני של המפה הפוליטית.

הוא נמנה עם מקימי מפלגת המרכז, בה היה מספר שתיים של יצחק מרדכי. בבחירות 1999 זכתה המפלגה בשישה מנדטים, והוא מונה לשר התיירות בממשלת ברק ולחבר משקיף בקבינט הבטחוני. כאשר הוגש כתב האישום נגד מרדכי, קיבל לידיו גם

את תיק התחבורה. בנוסף היה חבר במשלחת הישראלית לשיחות עם הפלסטינים בקמפ דייוויד.

ב-2001, לאחר שברק הובס בבחירות, פרש מהחיים הפוליטיים. לאחר פרישתו פנה לעסקים פרטיים, ושימש בין היתר יו"ר קבוצת תה"ל (תכנון המים לישראל). ב-2003 היה בין החתומים על יוזמת ז'נבה.

בשנים האחרונות התדרדר מצב בריאותו, ולאחרונה נמסר כי הוא מאושפז במצב קשה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...