מה ההשפעה של "ארץ נהדרת" על המצביעים?
ממחקר חדש באונ' חיפה עולה כי מי שצפו בתוכניות סאטירה פוליטית נטו להחליט למי יצביעו קרוב יותר למועד הבחירות
יובל סמו בתפקיד "הישראלי היפה" ב"ארץ נהדרת" צילום: ראובן קסטרו
במחקר, אותו ערכו פרופ' גבי וימן ופרופ' יריב צפתי מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה יחד עם ד"ר תמיר שפר מהחוג לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, התבקשו הנבדקים לדווח על כמות הצפייה שלהם בשידורי החדשות במהלך שלושת השבועות שלפני הבחירות, כמות הצפייה באתרי האינטרנט של המפלגות, הזמן שבו החליטו למי להצביע, שינוי החלטה שביצעו ועוד.
מהנתונים עולה כי החשיפה לשידורי החדשות הייתה בינונית, לתעמולה המפלגתית באינטרנט נמוכה ולתעמולה בטלוויזיה כמעט ולא קיימת. עוד התברר כי אלה שצפו יותר בחדשות גיבשו את דעתם לגבי בחירתם הצפויה מוקדם יותר מאשר אלה שלא צפו בהן. על רקע נתון זה מתחדדת עוד יותר החשיבות של
הקומדיה הפוליטית: החשיפה אליה היא המשתנה היחיד שעמד בקשר חיובי עם החלטה מאוחרת.
באופן כללי, רמת שביעות הרצון של הציבור מהסיקור התקשורתי לא היה רב: 42 אחוזים היו מרוצים מהסיקור (תשעה אחוזים מתוכם במידה רבה) ו-58 אחוזים לא היו מרוצים או מרוצים במידה נמוכה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם