מי החליף את בנט ושקד בהנהגת "ישראל שלי"?
שני מועמדי הבית היהודי ייסדו את התנועה, ומחליפיהם נחשפים לראשונה בכתבה שתתפרסם מחר במגזין מוצש
את מקומם של נפתלי בנט ואיילת שקד בראשות הארגון ממלאים שרה העצני-כהן ושחר קוטינסקי. שניהם צעירים וחילונים, גרים בתחומי הקו הירוק אבל חושבים ימין. קשה להתעלם מהדמיון לבנט ושקד.
המפגש עם השניים מצליח להפתיע. על הנייר הם מוגדרים כראשי תנועת "ישראל שלי", על שלל היוזמות, הפעילויות הווירטואליות והרעש התקשורתי המתלווה לכך. בפועל, בבית הקפה הירושלמי שבו אנחנו נפגשים, התואר הרשמי לא ממש מתיישב עם שני הצעירים השקטים והשלווים שיושבים ליד השולחן.
"עד שהגעתי ל'ישראל שלי' הייתי רחוק מאוד מפעילות פוליטית", מספר קוטינסקי. ואכן, הפרופיל שלו לא ממש מזכיר פעיל פוליטי טיפוסי, בוודאי לא כזה שעומד בראשות תנועה המזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית. קוטינסקי, בן 32, גדל במשפחה חילונית ברמת גן. כיום הוא מתגורר בחיפה עם אשתו ושתי בנותיהם. כשהוא לא עסוק בניהול דף הפייסבוק של התנועה, שוקד שחר על הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל בטכניון, "הכי רחוק מפעילות פוליטית", הוא צוחק.
"עד שהצטרפתי לארגון התרומה הציבורית שלי הייתה בעיקר במילואים", הוא אומר, "חוץ מזה למדתי, עבדתי, ראיתי חדשות וקיטרתי כמו כולם. לא חשבתי בכלל לעשות משהו עם התלונות, לקום ולעשות מעשה. בטח שלא חשבתי להיות פעיל פוליטית".
נקודת המפנה חלה בימי המחאה החברתית. "ראיתי שאנשים פשוטים כמוני מצליחים לשנות דברים. אני לא מזדהה בהכרח עם כל המסרים של דפני ליף, אבל העובדה שאדם מהיישוב יכול להשפיע גרמה לי ולאחרים להבין שאפשר להיות מעורב. אם משהו מפריע לך, קום ותעשה עם זה משהו".
קוטינסקי והעצני-כהן קיבלו בירושה נדונייה כבדת משקל: שם שהפך למותג, ובעיקר "צבא" של עשרות אלפי פעילי פייסבוק. אם להיות מדוייקים - 94 אלף לייקים בדף הרשמי ברשת החברתית. "אנחנו מאמינים שעולם המעשה מתחיל מהאינטרנט", אומרת העצני-כהן, "ראינו שאפשר להרים דרכו מהפכות אמיתיות, כמו למשל המחאה החברתית. הרשת היא פלטפורמה נהדרת לדברים שקורים בשטח. בזמן מבצע 'עמוד ענן', למשל, הקמנו מטה לסיוע לתושבי הדרום. בסוף אנחנו מגיעים למעשים בעולם האמיתי".
גם לעשייה בגבולות הגזרה של הרשת יש חשיבות לא מבוטלת, הם סבורים. "עיתונאי הניו יורק טיימס, תומס פרידמן, כתב לאחרונה טור נוקב על ישראל בו הוא טען שכיפת ברזל היא מכשול לשלום", מספר קוטינסקי, "מיותר לומר שבעינינו זו התבטאות חצופה ולא הגיונית. החלטנו למנף את הזעם שלנו לפעולה: הפנינו את התומכים של 'ישראל שלי' לדף הפייסבוק של פרידמן, וביקשנו מהם לבטא מחאה, בצורה מנומסת כמובן. יותר ממאה גולשים נענו לקריאה שלנו. אנחנו משוכנעים שהצעד הזה השפיע במשהו על דעת הקהל העולמית".
שליטה על דף פייסבוק עם כמעט מאה אלף עוקבים אינה עניין של מה בכך, ובכל זאת האמצעים של השניים צנועים למדי. למשמע מילים כמו משרד, מזכירה או משכורת הם מגיבים בחיוך
התנועה עצמה מוגדרת כבלתי מפלגתית, והיא הוקמה ונתמכת על ידי מועצת יש"ע. עם זאת, השניים מדגישים שהמועצה אינה מתערבת בתכנים שהתנועה מפיצה.
לשאלה כמה שעות ביום הם משקיעים בתנועה, מתקשים השניים לענות תשובה ברורה. "תלוי על איזו תקופה מדובר", אומרת העצני-כהן. "בזמן מבצע 'עמוד ענן' היינו כל היום על הפייסבוק, ארגנו הפגנות, אירועים והתנדבויות. יש תקופות שהן סוג של עונת מלפפונים, לא קורה בהן שום דבר ולכן גם לנו יש פחות צורך להגיב. תקופת הבחירות עמוסה מטבעה, בעיקר כי יש דרישה מהשטח, מהאנשים: בחירות גורמות לאנשים לרצות להיות מעורבים במה שקורה".
כיצד הם מחליטים אילו סטטוסים לפרסם ולאילו אירועים חדשותיים להתייחס? "יש מקרים שבהם ברור לנו מהרגע הראשון כיצד להתייחס", הם אומרים, ומכוונים להצהרת הכוונות הרשמית של התנועה: הפצת מסרים ציוניים ולאומיים. "על נושאים מורכבים יותר אנחנו מדברים בינינו, חושבים יחד, מחדדים את המסרים, לפעמים גם מתווכחים".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר במגזין מוצש
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם