סקר: הציבור לא חושב שאישה מסוגלת לטפל באיום האיראני
סקר מיוחד של ויצו מראה כי רק 7 אחוזים מהציבור הישראלי חושב שאישה תוכל להתמודד עם הבעיה האיראנית. למעלה משליש סומכים על אישה ברווחה ובבריאות, אך 77 אחוזים לא רואים בעשור הקרוב אישה מכהנת בתפקיד שר הביטחון. 60 אחוזים לא רואים אישה כראש המוסד ושליש לא חושבים שתהיה שרת אוצר בעתיד הקרוב
לעומת זאת למעלה משליש סומכים על אישה ברווחה ובבריאות 77% לא רואים בעשור הקרוב אישה מכהנת בתפקיד שר הביטחון, 60% לא רואים אישה כראש המוסד ושליש לא חושבים שתהיה שרת אוצר בעתיד הקרוב.
נתון נוסף מלמד כי למעלה ממחצית מהציבור לא סבור שיש לקדם שריון לנשים בממשלת ישראל בעוד שרוב הציבור סבור שהמשפחה בולמת את התקדמותה של האישה בחיים הפוליטיים.
כאשר נשאלו משתתפי הסקר מהו לדעתם הגורם שבגללו יש מיעוט של נשים בפוליטיקה העידו (51%) רובם כי הסיבה העיקרית לכך שנשים פחות נוטות לפנות לפוליטיקה, הוא המחיר, אשר נתפס ככבד מדי, הכרוך בפגיעה במשפחה. 20 אחוזים סברו שהסיבה נעוצה בעובדה שפוליטיקה היא תחום עיסוק לגברים.
גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל התייחסה לסקר: " ממצאי הסקר עולה תמונה עגומה לפיה תפיסות הציבור מושפעות גם מהמציאות במערכת הפוליטית אשר חיה בשלום עם ייצוג דל של נשים
בכל מוסדות השלטון ובתהליכי קביעת המדיניות הממשלתית. שילובן של נשים בתהליכים אלו הוא עקרון דמוקרטי חשוב ותנאי הכרחי לפיתוח כלכלי וחברתי בר-קיימא. למרות השיפור שחל במעמד האישה בעשור האחרון, חובה עלינו לפעול לקידום שוויון מלא בכל תחומי החיים ועל הממשלה ליישם זאת בפועל. המאבק להשגת שוויון מגדרי הוא אתגר חברתי ולאומי משותף לכולנו".
הסקר נערך ע"י חברת דיאלוג בקרב 500 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה, כחלק מקמפיין ציבורי שמובילה ויצו, להגדלת ייצוגן של נשים במערכת הפוליטית בכלל ובממשלה בפרט. היום מקיימת ויצו כנס בחירות מיוחד במעמד יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ ובהשתתפות מועמדות לכנסת ממגוון הקשת הפוליטית.
ממצאי הסקר מוכיחים כי נכחותן של נשים מובילות בזירה הפוליטית משפיע לחיוב על עמדות כי הציבור, הרואה נשים לוקחות חלק בהנהגת המדינה, אך יחד עם זאת עדיין מייצג תפיסות שמרניות ביחס ליכולתן של נשים להשתלב בעמדות מפתח בהנהגת המדינה בתחום המדיני, הכלכלי והביטחוני.
כך למשל 70 אחוזים מהציבור לא פוסל שאישה תכהן כראש ממשלה בישראל אך בשום אופן לא רואה בעשור הקרוב אישה מכהנת בתור שרת ביטחון, ראש מוסד ושרת אוצר: 77 אחוזים לא מאמינים שאישה תכהן בשנים הבאות כשרת ביטחון, 60 אחוזים לא מאמינים שתהיה ראש מוסד ושליש אינם רואים אישה ממלאת את תפקיד שר האוצר. לעומת זאת 60 אחוזים סבורים שיכולה להתמנות נשיאת מדינה בעשור הקרוב.
עוד עולה מהסקר כי הציבור חלוק בדעתו לגבי יכולתן של נשים לטפל בסוגיות שעל סדר היום המדיני והאזרחי. כחלק מהסקר הוצגה למרואיינים רשימה של חמישה תחומים ולגבי
גם בבחינת התשובות לשאלות אלו ניכר כי עדיין יש חלוקה מגדרית מובהקת ביחס לתפיסות הציבור את יכולתן של נשים לבצע תפקידים "גבריים" אל מול תפקידים "נשיים": למעלה ממחצית מהציבור
(כ-55 אחוזים) סבורים כי ראש ממשלה גבר יטפל טוב יותר באיום האיראני מאשר ראש ממשלה אישה ורק 7 אחוזים מאמינים שאישה יכולה להתמודד עם הגרעין האיראני.
בבחינת פילוח השאלה לפי מין הנשאל, נראה, באופן מפתיע שגם הנשים עצמן לא סומכות על ראש ממשלה אישה שתטפל בבעיה האיראנית: 60 אחוזים מהן סומכות יותר על ראש ממשלה גבר ורק 6 אחוזים מאמינות שאישה תטפל באיום טוב יותר מגבר.
שליש סבורות ששניהם יטפלו בסוגיה טוב באותה מידה. לגבי קידום התהליך המדיני, למרות שכמעט מחצית מהציבור (45%) סבור שראש ממשלה גבר וראש ממשלה אישה, מתאימים באותה מידה להובלת תהליך, עדיין למעלה משליש מהנשאלים העידו כי הם מעדיפים ראש ממשלה גבר שינהל את המערכה המדינית, לעומת 14% בלבד שמעדיפים ראש ממשלה אישה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם